התיקון לחוק המצלמות מתעכב - והמחאה בשיאה. שנת הלימודים החדשה תתחיל בלי תיקונים קריטיים לחוק המצלמות, והחשש של הורים רבים הוא שעוד פעוטות חלילה ייפגעו.
צילומי ההתעללויות בגנים שפורסמו לאחרונה הביאו את מאבק ההורים לשיא. בין הדרישות שלהם: הוספת הקלטות קול במצלמות שכבר מותקנות במעונות היום (גיל לידה עד 3), לאפשר שידורי אונליין לבעלות גנים פרטיים (שהיה קיים אך נאסר בחוק), וכמו כן, להתקין מצלמות גם בגני העירייה (6-3).
עונשי מאסר בפרשת הגננות המתעללות מהצפון (ארכיון) // קרדיט: שמואל בוכריס
לאחרונה ההורים אף קיבלו חיזוק משמעותי מאשת ראש הממשלה שרה נתניהו. היא פגשה אימהות ממטה המאבק ובהודעה שהוציאה נכתב כי היא מתגייסת למען הצבת מצלמות בגני הילדים וכי מדובר ב"צעד הכרחי לשלום ילדינו". עוד הוסיפה: "אנחנו הולכות לקראת דרך ארוכה למניעת התעללות בגני הילדים מגילי לידה עד 6. החשיבות של המצלמות היא בעצם היותן עדות חיה וגורם הרתעתי".
מחול שדים
הפגישה הזאת הביאה למחול שדים בליכוד ובמערכת החינוך. הסיבה: יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים שמייצגת את הגננות, מתנגדת בתוקף. באותה עמדה נמצא גם שר החינוך יואב קיש (הליכוד), שרק בלחץ ההורים הסכים להקים ועדה שתבחן את הנושא, אך רבים רואים בה "ועדת קש". אחרי הסערה שרה נתניהו מיהרה להבהיר כי לא הביעה תמיכה בהצעת חוק כזאת או אחרת שעומדת על הפרק, והיא סומכת ששר החינוך יבחר לפעול בדרך הנכונה.
מולם, כאמור, נמצאים ההורים וגם יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), שיוצא באופן חזיתי מול קיש והגיש הצעה לתיקון חוק המצלמות. בינתיים במשרד החינוך גוררים רגליים. השר קיש אמנם הבטיח כי "במשרד החינוך מתבצעת עבודה לתיקון חוק המצלמות לגילי 3-0 בלבד", אך שנת הלימודים תתחיל בקרוב ותיקונים כאלה טרם אושרו. על פי התכנון של קיש, המצלמות ישמשו את המפקחים של המשרד לבקרה ולפיקוח, ותוקם לכך יחידה ייעודית. נוסף על כך, הצעד הבא יהיה שימוש בבינה מלאכותית שתתריע במקרים של חשד להתעללות. עם זאת, ההצעה תדון בוועדת החינוך רק במושב החורף ורק לאחר מכן תעלה להצבעה.
"הלב מתרסק לרסיסים"
"יש כאן הרבה מאוד אינטרסים, מעכבים פה משהו גדול שימנע סבל מהרבה ילדים", אומרת אלונה דניאל, ממטה המאבק למען הילדים שמוביל את התיקונים בחוק. "אני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם. הורים היום לא יכולים להיות רגועים. אין סיוט גדול יותר להורה מאשר לגלות שפגעו בילד שלו. בכל פעם שאני שומעת הקלטות או רואה צילומים של אלימות נגד ילדים הלב מתרסק לרסיסים, וזה לא חייב להיות אירוע התעללות גדול. הרבה מאוד הורים ששמים בתיק של הילד מקליט מגלים שהוא חווה אלימות מילולית, השפלות, הזנחה - זה בלתי נתפס. אין לנו על מי לסמוך, רק על עצמנו".
דניאל היא בעלים של בריכה טיפולית המסייעת לפעוטות אשר חוו התעללות: "חייבים להחמיר את הענישה. אם פעם היו נותנים עבודות שירות, אנחנו רואים שעכשיו יש עונשי מאסר של חמש שנים ומעלה, ואני מקווה שהמאבק יתעצם. לא יכול להיות שמתוך מעון של 20 פעוטות רק שמונה חוו התעללות ו־12 היו בגן מושלם. שאר הילדים מפתחים פוסט־טראומה".
כדי להבין איך הגענו למצב כיום צריך לחזור אחורה, אל חוק המצלמות של שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון, שאושר ב־2018. החוק יצר אמצעי הרתעה, אכיפה ותיעוד שישמש ראיה בבית המשפט. אלא שיש בו גם "בעיות", החוק אסר מצלמות אונליין, כלומר שידור מהגן בזמן אמת, שהיה נפוץ בגנים פרטיים.
כמו כן, נקבע כי החומר שיוקלט יישלף אך ורק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה ורק על ידי משטרת ישראל - כלומר, נאסר על מנהלת הגן לצפות בחומרים או להראותם להורים. נוסף על כך, החוק לא חל על גני עירייה לגילי 6-3 שכפופים למשרד החינוך.
כל אלה הביאו לרצון לשינוי החוק, תחילה מצד ההורים, ואליהם הצטרף גם חבר הכנסת ויו"ר הקואליציה אופיר כץ. הוא, בניגוד גמור לדעתו של שר החינוך קיש, הגיש הצעת חוק פרטית לאפשר מצלמות אונליין במעונות של גילי לידה עד 3, ולהצבת מצלמות במעגל סגור בגני עירייה וחינוך מיוחד.
בן דויד מערימה קשיים
מדובר בגני ילדים (6-3) עירוניים אשר הגננות שעובדות בהם מועסקות על ידי משרד החינוך (עובדות הוראה), ומיוצגות על ידי הסתדרות המורים בראשות יפה בן דויד. האחרונה מתנגדת באופן נחרץ להצבת מצלמות בגנים וטענה שזו פגיעה אנושה בפרטיותן של הגננות ואמצעי הפחדה שיגרום למחסור חריף בגננות. עוד טענה כי "הסתדרות המורים לא תעמוד מנגד ולא תפקיר את הגננות לניסיונות חקיקה פופוליסטיים. ננקוט את כל הצעדים העומדים לרשותנו לבלימת הפגיעה החמורה".
כאמור, המאבק בנושא המצלמות גרר מאבק גם בתוך מפלגת הליכוד. ח"כ אופיר כץ, שחתום על החמרת הענישה על התעללות בפעוטות, סימן את היעד הבא ומסרב להתנצל: "אני לא חושש מעימותים. אני עוסק בנושא גני הילדים מאז נבחרתי, וזה נחוץ והכרחי כדי לשמור על הילדים שלנו.
"אנחנו רואים שיש הרבה יותר מקרים מתועדים והרשעות מאז נכנסו המצלמות למעונות, ואותו מצב אני רוצה גם בגילי 6-3. זה לא רק עניין של תלונות, אנחנו מקבלים דוגמאות מתוך מכשירי הקלטה שהורים מחביאים בתיקים".
נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסמו לבקשת ח"כ כץ הראו כי ב־2022-2018 נסגרו כ־80% מהתיקים של חשד לאלימות בגילי 5-3 בשל חוסר ראיות (172 תיקים מתוך 217). "איפה שיש מצלמות והוכחות אפשר למנוע את הסבל של הילדים. משרד החינוך טוען שאלימות לא קיימת בגנים. אדרבא, אם זה לא קיים אז למה מפריע שיהיו מצלמות?" אומר כץ.
לדבריו, "יש הרבה גננות שתומכות בהצבת מצלמות. באים ואומרים שילדים בגילים האלה יכולים לדבר, אבל בפועל העדות לא מספיקה כדי להרשיע. חשוב לומר שרוב הגננות והמטפלות עושות עבודה מדהימה, אבל מבחינת ההורים עדיף גן סגור מאשר גן מתעלל". השר קיש דוחה את הטענות, ולדבריו, בכל הנוגע לגילי 3-0 הוא מוביל את החקיקה בצורה רצינית ואחראית, שקודם כל שמה את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות. "בנושא גילי 6-3, הוריתי על הקמת ועדה שמטרתה לבחון את הנושא בצורה מקצועית ומעמיקה, ונפעל בהתאם להמלצותיה. שלא יהיה ספק לאף אחד - אך ורק טובת הילדים נמצאת לנגד עינינו ולא שום שיקול זר אחר".
ההורים הפסיקו לשתוק
שחקן מרכזי נוסף הוא ההורים ומחאתם. בין הדרישות של מטה המאבק: הסרת איסור על מצלמות אונליין, מתן גישה לצפייה להורים ולמנהלי גנים במעונות היום, הוספת שמע לצילומים, הרחבת התיעוד ל־60 ימים והטלת סנקציות פליליות על פגיעה בתיעוד המצולם.
אירועי ההתעללות המזעזעים בתקופה האחרונה הביאו את ההורים להפסיק לשתוק, ולנהל מלחמת חורמה נגד הגננות והמטפלות המתעללות. אחד המקרים הזכורים הוא של אילנה קובר ממעון הזוועות באילת, שהואשמה ב־380 מקרי התעללות. מקרה זה ורבים אחרים הביאו להפגנות מול ביתן של מטפלות מתעללות, זריקת שניצלים לעבר ביתה של בעלת גן - במחאה על האופן שבו התנהגה כלפי הילדים - ומחאה סוערת מול ביתו של שר החינוך קיש.
"הבושה עברה צד"
"הרבה פעמים הורים נפגעי עבירה יוזמים הפגנות באופן ספונטני", מספרת יערה בלכר, מנהלת במטה המאבק ומנהלת הסיירות שתפקידן לסייע להורים שילדיהם חוו התעללות בעירם.
"אנחנו מסייעים להם להפיץ את זה, ומנהלות הסיירות אף מגיעות להפגנות השונות. אם, למשל, גננת או מטפלת מתעללת לכאורה נמצאת במעצר בית בעיר אחרת - יגיעו אליה הורים מאותו אזור שבו היא שוהה לצד ההורים שילדיהם נפגעו על ידיה. בד בבד, ההורים מגיעים לבתי המשפט ברחבי הארץ, ורבים מהם זוכים לליווי של מנהלות או הורים אחרים בסיירת של אותה עיר גם בבתי המשפט.
"מבחינתנו הבושה עברה צד. עד לפני המקרה של ציפי דוד או כרמל מעודה הורים של הפעוטות שנפגעו היו מתראיינים בפנים מטושטשות, בעיוות קול או מהגב, בעוד שהיום הורים יוצאים בקול גדול ונלחמים בפנים גלויות. הם גם מקבלים תמיכה אדירה.
"הרשת שיצרנו גרמה להורים להבין שזה הרבה יותר קרוב אליהם ממה שהם חושבים, ואנחנו כבר לא נמצאים במציאות של 'לי זה לא יקרה' שהיתה עד כה".
ממשרד החינוך נמסר: "הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד בוחנים בימים אלו כמה תיקונים שונים לחוק המצלמות שיביאו לידי ביטוי את השינויים הטכנולוגיים, הצורך לנטר מידע ואת הגנת הפרטיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו