מומחים וגורמים במערכת החינוך: התקציב יחסל את החינוך הממלכתי

העברת יותר משני מיליארד ש' למוסדות החינוך החרדיים ולתקצב באופן זהה בתי ספר בחינוך הממלכתי שמלמדים את כל המקצועות לפי דרישת משרד החינוך ובתי ספר חרדיים שאינם מלמדים מקצועות כאנגלית, מתמטיקה ומדעים (או מלמדים באופן מצומצם), תביא לחיסול החינוך הממלכתי, מתריעים במערכת החינוך.

לטענתם, מודל התקצוב החדש עלול להביא למצב אבסורדי שבו קבוצות שלמות - לרוב של אוכלוסיות חזקות ועשירות - יבקשו לפרוש מהחינוך הממלכתי לטובת מוסדות פרטיים, וידרשו מהמדינה תקצוב מלא למוסדות שאינם מפוקחים על בסיס התקדים החרדי. מצב שכזה עלול להפוך את החינוך העברי הממלכתי, ספינת הדגל המרכזית של מערכת החינוך בישראל, לזרם מצומצם יותר ומוחלש ביותר.

במשך שנים ניסתה מדינת ישראל להביא לכך שתלמידי המגזר החרדי ילמדו מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים – מתוך הנחה שכך יוכלו להשתלב בשוק העבודה. במשרד החינוך אף הציבו מעין "תנאי" - ככל שילמדו יותר מקצועות ליבה (מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי) כך יקבלו יותר תקציבים. אלא שההסכמים הקואליציוניים "שברו" את המשוואה.

1.2 מיליארד ש' יועברו להעלאת שכר המורים בחינוך החרדי, אך לא יחולו יחסי עובד־מעביד בינם לבין משרד החינוך. בנוסף, תחת סעיף חינוך יועברו 120 מיליון ש' לתגבור החינוך החרדי במוסדות הפטור, 170 מיליון ש' לקולות קוראים בחברה החרדית, 50 מיליון ש' שמיועדים רק לצהרונים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ופטור – כלומר מוסדות חרדיים ועוד.

העברת התקציבים הזאת מטרידה לא רק את האזרחים שיצאו להפגין נגדה, אלא גם את משרד האוצר עצמו. במסמך הכספים הקואליציוניים נכתב כי "יישום הצעת ההחלטה בנוסח הנוכחי יצמצם משמעותית את ההעדפה של החינוך הרשמי על פני מוסדות שאינם רשמיים, יבטל לחלוטין את ההעדפה התקציבית של החינוך הממלכתי בהשוואה לרשתות החינוך החרדיות, ותביא לפגיעה ישירה בחינוך הציבורי ובמיומנויות בוגרי מערכת החינוך".

עו"ד ליאת קליין, מנהלת מחלקת דת ומדינה בתנועת נאמני תנועה ועבודה, ארגון ציוני דתי שפועל לשוויון ולמניעת הקצנה בציבור הדתי אומרת: "יש פה פגיעה בציבור החילוני והממלכתי דתי. קודם כל ברמה של אפליה, כי נותנים סל שווה לכולם אבל הדרישות הן לא אותן הדרישות". לדבריה זה עלול להיות סופה של מערכת החינוך הציבורית: "זה עלול לגרום לכך שאוכלוסיות חזקות כלכלית יפתחו עבור עצמן בתי ספר עם כיתות קטנות, בתנאים נוחים ועם מקצועות שהן יבחרו ללמוד. מנהלת בתל אביב למשל תקים בית ספר שלא יהיה כפוף לכללים אבל ידרוש מימון מלא. יהיה מאוד קשה לעצור אותה, כי כשהיא תפנה לבג"ץ היא תראה שיש תקדים ושזה קיים במגזר החרדי. זה מערער את מערכת החינוך בישראל, בסופו של דבר מי שייפגעו יהיו האוכלוסיות המוחלשות שלא יוכלו ללכת לבתי ספר פרטיים".

לדברי אביעד הומינר, סמנכ"ל קרן ברל כצנלסון, מכון מחקר ומדיניות שעוסק בין היתר בתחום החינוך, "זוהי שבירה של אתוס משמעתי שאומר שכדי לקבל תקציב ממשלתי־ציבורי מלא אתה צריך לעמוד בסטנדרטים ממלכתיים ציבוריים. זה המסמר האחרון בארון של החינוך הממלכתי הציבורי". עוד הוא טוען: "בחוק החינוך נכתב כי החינוך צריך להינתן על ידי המדינה ללא זיקה לגוף מפלגתי, בפועל יש כאן שתי מפלגות גדולות, יהדות התורה (החינוך העצמאי) וש"ס (בני יוסף - מעין החינוך התורני) שהקימו בתי ספר פרטיים שהמדינה מממנת בלי שהיא מטילה רגולציה או פיקוח והבוגרים שלה יוצאים לעולם בלי כלים מינימליים – זו קטסטרופה לחברה הישראלית".

תקציבי החינוך מחולקים לפי שבטים

ההסכמים הקואליציוניים בממשלה הנוכחית מספקים הצצה אל המאבקים במערכת החינוך. מערכת החינוך הישראלית היא כבר מזמן לא מערכת חינוך אחידה, למעשה היא מורכבת מארבעה זרמים, במקביל לשבטים השונים שבחברה הישראלית. 

הזרם הממלכתי, הנחשב "חילוני" שכיום מהווה את הרוב, לצידו הזרם הממלכתי־דתי, כלומר הכיפות הסרוגות, אשר מתנהל כיישות עצמאית במשרד החינוך ויש לו אנשי מקצוע משלו המחליטים על התכנים והתקציבים.

לצידם יש את המגזר הערבי ואת תלמידי המגזר החרדי, שרבים מהם לומדים במוסדות פרטיים של רשתות חינוך שאינן מלמדות מקצועות ליבה. כל אחת מהקבוצות הללו נלחמת על תקציבים ומנסה להפעיל מנופי לחץ.

את הקרב בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי־דתי אפשר לראות היטב בתקציבים. באשר לתקציב משרד החינוך עצמו (לא ההסכמים הקואליציוניים) בכל שכבות הגיל, תלמיד מהממלכתי־דתי מתוקצב בסכום גבוה יותר מחברו בחינוך הממלכתי ("חילוני"). השיא הוא בתיכונים כאשר תלמיד "חילוני" מתוקצב בסכום של 32,799 ש' לעומת 41,408 ש' לתלמיד בממלכתי דתי – פער של יותר מ־8.5 אלף ש' לטובת הסרוגים. בחטיבות ביניים תלמיד "חילוני" מתוקצב בממוצע 27 אלף ש' בעוד תלמיד "סרוג" מתוקצב 31.6 אלף ש’ (מדד טיפוח נמוך) וביסודי הממוצע לתלמיד בממלכתי דתי הוא 18,515, לעומת 16,631 ש' בזרם ה"חילוני".

עם כניסתו לתפקיד הבטיח שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', למנהלים מהחינוך הדתי־לאומי עוד תקציבים ותמיכה: "בעזרת השם בתקציב הקרוב נוזיל את שכר הלימוד להורים בציונות הדתית בצורה דרמטית". ואכן במסגרת התקציבים הקואליציוניים סמוטריץ' העביר לא מעט תקציבים לציבור שממנו הוא מגיע. כך למשל, 85 מיליון ש' יגיעו לרשתות של החינוך הממלכתי־דתי תחת "מענה למאפייני החינוך הממלכתי־דתי" 20 מיליון ש' לסמינרים של החמ"ד ו־10 מיליון ש' למורשת הרב חיים מאיר דרוקמן, ממנהיגי הציבור הממלכתי־דתי שהלך לעולמו בשנה שעברה.

לטובת מה שנראה שיילך לחינוך הממלכתי־הלא דתי יש 62 מיליון ש' עבור תגבור יסודי וחטיבות ביניים – אך מדובר בטיפה בים לעומת גודל ומספר המוסדות. אומנם תקציב בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בתקציב משרד החינוך עלה – אך רוב הגידול נגזר מגדילת המערכת, מה גם שבתקציב משרד החינוך יש קיצוץ בתקציבים של פרויקטים שונים.

מכתב לשר החינוך

בסוף השבוע שלחו אנשי חינוך, אקדמיה, מורים ועוד מכתב לשר החינוך יואב קיש, וכתבו לו: "אנו קוראים לך להצטרף אלינו למלחמת המאסף על החינוך הציבורי־ממלכתי על כל גווניו ולמנוע את האסון שיפקוד אותנו עם המעבר לחינוך פרטי־מגזרי". לטענתם, התקציבים שמתוכננים לעבור למוסדות שלא בזרם הממלכתי, ימנעו מדורות שלמים של ילדים לימודי בסיס של מתמטיקה, מדע ושפות, ויערערו את הבסיס המוסרי הערכי המשותף. "אם חפצי חיים אנו, עלינו להילחם בנחישות ובהתמדה על הצבת החינוך הציבורי־ממלכתי בראש סדר העדיפות הלאומי. אנו, מבקשים שתשמיע את קולך בצורה ברורה ובקול גדול, ותקרא לכל הפלגים והדתות להשתלב בחינוך הציבורי־ממלכתי".

מלשכת השר טרם התקבלה תגובה.