כפר עזה. לחמו כדי להציל חיים. צילום: יוסי זליגר

אסור לנו לשכוח את גבורת הלוחמים

ירדן ביבס, מעומק הכאב שלו, אמר לי שהוא מעריך מאוד את גבורת הלוחמים שהגיעו לקיבוצי העוטף ב־7 באוקטובר • החלטות בשטח גרמו למחירים קשים • הצגת התחקירים קשה לא רק למשפחות השכולות, אלא גם עבור מי שלחם שם זה רגע כבד

תחקיר מקיף על אירועי 7 באוקטובר הוצג על ידי הצבא לתושבי כפר עזה. מדובר בתחקיר עמוק, רחב ומקיף, שסוגר כמעט לחלוטין את התמונה של אותו יום נורא.

מעבר לכשל האסטרטגי הגדול, התחקיר חושף גם את המחדלים הטקטיים המקומיים, רגעים שבהם החלטות בשטח גרמו למחירים קשים. התחקיר הזה הוצג לנו, לוחמים וקצינים מכלל היחידות שלחמו בכפר עזה באותו יום נורא, כמה ימים קודם. להציג תחקיר כזה לתושבי הקיבוץ, שאיבדו בני משפחה וחברים, זה לא דבר פשוט.

זו האמת הכואבת שנדרשת כדי להבין, כדי ללמוד, כדי לנסות למנוע את האסון הבא. אבל לא רק למשפחות השכולות זה קשה. גם עבורנו, הלוחמים שהיינו שם, שהגענו לכפר עזה באותו בוקר תחת אש והבנו שהמציאות השתנתה ברגע אחד, זה רגע כבד. לשמוע על כל מה שלא עבד כפי שצריך היה, אחרי שאתה יודע כמה אנשים מסרו את נפשם כדי להציל אחרים, זה לא פשוט.

גם עבורנו, הלוחמים שהיינו שם, הצגת התחקיר זה רגע כבד. כוחות צה"ל בכפר עזה (ארכיון), צילום: חיים גולדברג/פלאש90

יום לאחר הצגת התחקיר, באתי לנחם את ירדן ביבס בכפר המכביה. ישבתי איתו אחרי שקבר את משפחתו, את שירי אשתו, ואת אריאל וכפיר, ניסינו למצוא מילים לנחם. אשתי איילת ואני מצאנו איש מעורר השראה, מלא בעוצמה, הקשבנו, חיבקנו ושוחחנו. ירדן, מתוך עומק הכאב שלו, אמר לי שהוא מעריך מאוד את גבורת הלוחמים שהגיעו לקיבוצי העוטף ב-7 באוקטובר, שנלחמו בלי פקודות, בלי מידע מסודר, רק עם תחושת שליחות אחת, להציל חיים. והוא צודק.

אסור שהדיון במחדלים ישכיח את גבורתם של אלפי הלוחמים מכל היחידות וכוחות הביטחון: לוחמי צה"ל, שוטרים, לוחמי מג"ב, אנשי שב"כ וכמובן כיתות הכוננות אנשי העוז והאזרחים החמושים שבגבורה עצומה חילצו מאות משפחות והצילו מאות אנשים ממוות בטוח. בתוך הכאוס, בתוך תחושת הנטישה של אותם רגעים ראשונים, צמחו מעשי גבורה בלתי נתפסים, קרני אור באפילה.

אבל החשוב מכל עכשיו הוא הריפוי. אנו חייבים את השמדת האויב בעזה ואנו מחכים לשובם של אחרוני החטופים, כי המלחמה לא תסתיים עד שכולם ישובו הביתה.

בכפר עזה עוד מחכים לגלי ולזיו, כמו שבעוטף עזה ובכל הארץ מחכים לעוד עשרות רבים. מדינת ישראל חייבת להם ולמשפחותיהם התחייבות ברורה: לא ננוח ולא נפסיק להילחם עד שכולם יוחזרו הביתה, עד האחרון שבהם. אני מאמין שמתוך הכאב והאובדן תצמח התחדשות. כבר עכשיו רואים את סימניה - בהתגייסות חסרת תקדים של הציבור ובנחישות של תושבי העוטף לשוב ולבנות. זו תהיה הנצחה חיה למי שאיבדנו, והבטחה לעתיד בטוח יותר.אנחנו נמשיך לתחקר, ללמוד, לתקן, אבל לא נשכח לרגע את המשימה: להחזיר את הבנים והבנות הביתה, לאחד את העם שלנו ולבנות בעזרת השם מחדש את כל מה שנשבר.

הכותב הוא סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית שומרון, וקצין בגדוד 71 של חטיבת הצנחנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...