תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים

כמו כל התחקירים הקשים על קרבות שבעה באוקטובר, גם תחקיר הלחימה בכפר עזה, שמתפרסם הערב (שני) נפתח בכך שצה"ל במשימת ההגנה על הקיבוץ.

במתקפה האכזרית על הקיבוץ בבוקר השבת השחורה, נרצחו 62 תושבי הקיבוץ ו-19 מהם נחטפו לרצועה. שניים מהם, גלי וזיו ברמן, עדיין מוחזקים בשבי על ידי ארגון הטרור. שניים מהחטופים, אלון שמריז ויותם חיים ז"ל, נהרגו מאש כוחותינו במהלך הלחימה ברצועה.

לפי ממצאי צוות התחקיר, שבוצע על ידי מח"ט, אל"ם עודד זימן, שהצטרף ללחימה בקיבוץ בערב שבעה באוקטובר, לשטח כפר עזה חדרו כ-250 מחבלים, מרביתם מחבלי נוח'בה מחטיבת העיר עזה, שביצעו מסע רצח, חטיפה, ביזה ופשעים נוספים. על פי ההערכות, בשטח הקיבוץ חוסלו כ-100 מחבלים, כ-50 נוספים חוסלו מחוצה לו. 

ערב שבעה באוקטובר, רכיבי ההגנה המעטים של כפר עזה כללו בעיקר גדר אינדוקטיבית. במקום לא הייתה מערכת מצלמות אבטחה, ומצלמות היו רק בנשקייה ובשער הקיבוץ, ואלו לא מצלמות מקליטות, אלא משדרות. המצלמות העיקריות שתיעדו היו המצלמות של החווה הסולארית, ובשורה התחתונה, אין הרבה תיעוד מצולם של הנעשה בשבעה באוקטובר בכפר עזה. בדיעבד, נמצאו לא מעט פרטי מודיעין על המחבלים, ובין היתר תכנית פשיטה על סעד והנחיות להגעה לשדרות, אך לא נמצאה תכנית פשיטה על כפר עזה. אחת מההשערות היא שהמחבלים לא תכננו פשיטה על הקיבוץ.

בבוקר שבעה באוקטובר, מנתה כיתת הכוננות של כפר עזה 15 חברים, 14 מהם נכחו בקיבוץ. נשקיהם היו בנשקייה, למעט הנשק של הרבש"צ, שחר אביאני ז"ל, שהיה בבית. לרשות חברי כיתת הכוננות לא היו מכשירי קשר, תיק ההגנה של כפר עזה נכנס תוקף על-ידי מח"ט צפונית הקודם, אל"ם עמי ביטון, אך התחקיר מצא שהיה חסר מאוד, ולא כלל מקרים ותגובות, איום ייחוס, ממשק עם המימד האזרחי ועוד. במהלך הקרבות, נהרגו 7 מתוך 14 חברי כיתת הכוננות.

כעת יודעים בצה"ל לומר כי חלק מהמחבלים שחדרו לישראל, אלו של הגל הראשון בעיקר, נדרכו כבר בלילה שקדם למתקפה. מדובר בעיקר במחבלים שפשטו לעבר כפר עזה מדרג' תופאח, אך גם מחבלים שהיו בנאצר רדואן. שאר המחבלים שפשטו לקיבוץ קיבלו את הפקודה לאחר תחילת המתקפה.

למעשה, ב-6:29, כיוון חמאס את עיקר הירי שלו לעבר המוצבים והמחנות הצבאיים, ולפיכך לעבר כפר עזה כמעט ולא נורה ירי תלול מסלול, אם כי התושבים בהחלט שמעט את האזעקות.

מהתחקיר עולה כי בשעה 6:43, כ-14 דקות לאחר תחילת מתקפת הירי לעבר ישראל, נפרצו מעברי הגדר על ידי המחבלים. במקביל, מחבלים על-גבי שלושה מצנחי רחיפה נחתו בחלק הצפוני של כפר עזה, שני מחבלים על כל מצנח. רכז הביטחון בקיבוץ הנחה את חברי כיתת הכוננות להגיע לנשקייה, להצטייד בנשקים והם יצאו להילחם מול המחבלים בקיבוץ.

בשעה זו עודכנו כוחות צה"ל בקשר על ידי מפקד פלוגה בגדוד ההגנה הגזרתי כי מחבלים על אופנועים בדרכם לקיבוץ. בעקבות כך, נשלח כוח סיור המונה שלושה כלי רכב מהגדוד הגזרתי לאזור. חלק מהכוח לא הגיעו למרחב לאחר שנקלע ללחימה בזירה נוספת בגזרה, וחלק מהכוח נסע לשדרות.

בשעה 06:54 נפרצו שני שערים בגדר הקיבוץ על ידי מטעני חבלה, ולקיבוץ חדרו כ-50-80 מחבלים על גבי טנדרים ואופנועים. אלו החלו במסע ההרג במספר נקודות בקיבוץ, במקביל.

על פי החומרים והעדויות שנאספו על ידי צוות התחקור, על פי ההערכות משעה זו ועד השעה 8:30 לערך, נרצחו ונהרגו ברחבי הקיבוץ כ37- תושבים, בהם שבעה חברי כיתת הכוננות. בשלב זה, המחבלים עדיין לא רצחו או חטפו אף אחד משכונת דור צעיר, שהפכה לאחת הטרגדיות של השבת השחורה. על פי ההערכות, עד השעה 8:30 כבר היו כ-150 מחבלים בקיבוץ, ובין 10:00 ל-12:00 כ-250.

השלב השני של הלחימה בכפר עזה היה בין השעות 8:30 ל-12:00. בשלב זה ביצעו המחבלים מסע רצח וחטיפה. עד השעה 8:30 לא הגיע לכפר עזה אף לא כוח צבאי אחד, ובשעה זו נכנס לקיבוץ כוח צבאי ראשון קטן מתוך כוחות ההגנה בגזרה. מדובר היה בכוח על גבי נמ"ר שהגיע לקיבוץ, דורס שער בדרומו, ועושה דרכו לעבר בית של משפחה שהצליחה ליצור קשר עם מג"ד 13 ולדווח שנפגעה.

למעשה, אוגדת עזה הוכרעה כבר בשלבים הראשונים של הקרב, לפני השעה 8:30, ולפיכך כל הכוחות שנכנסו לכפר עזה במהלך כל אותו היום הגיעו בדרך לא דרך, ללא שום הכוונה מלמעלה, על בסיס קריאות של תושבים, וחבר שמכיר חבר.

מסוק הקרב הראשון הגיע לקיבוץ בשעה 8:42, וקיבל פקודה לבודד את הקיבוץ משטח הרצועה. לאט לאט מתחילים להתקבץ לוחמים, בודדים או בסד"כים לא גדולים, ונלחמים בתוך הקיבוץ, ללא כל תיאום.

בשעה 09:50 לערך, נפרץ על ידי המחבלים שער נוסף בגדר היישוב, מול שכונת "דור צעיר", ממנו חדרו כ-150 מחבלים ליישוב. המחבלים היו מצוידים באופנועים, כלי רכב, אמצעי לחימה רבים, מוטורולות ששימשו כאמצעי קשר, וכן ציוד רפואי לטפל בעצמם. בשלב זה נרצחו כ-18 תושבים בצורה אכזרית, ונחטפו 19 תושבים לשטח הרצועה.

החל מהשעה 10:30 החלו להגיע כוחות ביטחון נוספים ושונים ללחימה בתוך הקיבוץ, ללא היכרות ביניהם ועם שטח הקיבוץ, וללא מידע על כמות המחבלים הנמצאים בו. הכוחות פעלו ללא תיאום, ללא היכרות, וניהלו לחימה עזה, תוך שספגו נפגעים רבים.

בשעה 10:34-10:35 הגיעו לקיבוץ 9 לוחמי סיירת מטכ"ל וכוח נוסף של דובדבן, שנכנסים מהר ללחימה כשהם לא מתואמים ביניהם, וסופגים נפגעים במהלך הלחימה. ב-10:46 מגיעים כבר כוחות של מגלן, ימ"ס דרום ועוד לוחמי גולני, ובהמשך גם כוח של 890 של הצנחנים שמפנים את לוחמי סיירת מטכ"ל הפצועים.

בשעה 11:00 מגיע לקיבוץ מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס, שנלחם עם לוחמי מגלן, ונותן את הפיקוד על היישוב למח"ט הקומנדו. למעשה, ללא שום הכוונה מהמטה הכללי, מהפיקוד או מהאוגדה, גולדפוס ומפקד אוגדה 99, תא"ל ברק חירם, מחלקים ביניהם את הגזרה.

בשלב השלישי, בין 12:00 ל-18:30 נמשך מסע ההרג, עשרות מחבלים נותרו בקיבוץ, התבצרו ונלחמו. הזירות המרכזיות היו השכונה הדרומית, השכונות הצפוניות, דור צעיר, הבוסתן ושכונת ההרחבה. בעת הזו, הכוחות החלו בבלימת האויב תוך ניסיון לייצב פיקוד ושליטה. משעה 12:30 התחילו להגיע כוחות גדולים יותר לקיבוץ, מרביתם נכנסו ללחימה מיד עם הכניסה לקיבוץ מול עשרות מחבלים, ללא תמונת מצב ברורה.

מהתחקיר עולה כי הכוחות הגיעו לחלקו הצפוני של הקיבוץ, שכונת דור צעיר, רק בשעות הצהריים המאוחרות, לאחר סיום החטיפות ומרבית מקרי ההרג. עד שעות הערב, היו בכפר עזה כ-750 לוחמים מיחידות שונות. מפקד חטיבת גבעתי נכנס עם כוחות גדולים ללחימה בתוך הקיבוץ. בשלב זה פעילות המחבלים עברה מהתקפה לנסיגה לרצועה, לצד המשך התבצרות רחבה ולחימה מול הכוחות בתוך הקיבוץ. הכוח הראשון שמגיע לכפר עזה ומוכוון מלמעלה הוא כוח מוסק מיחידת שלדג, שממריא מפלמחים ונוחת באזור הקיבוץ ב-15:15.

בשלב זה של הלחימה, מצא התחקיר פער בין פינוי החיילים לפינוי האזרחים כי חיילים שנפצעו פונו באופן מיידי, ואילו אזרחים פונו רק אם מצבם היה קשה. בין השעה לאחר השעה 17:00 למעשה פיקדו על כפר עזה שני מפקדי חטיבות: מח"ט גבעתי ומח"ט הקומנדו.

שלב הלחימה הרביעי 

שלב הלחימה הרביעי, מוגדר בין 18:30 בערב לאורך כל הלילה. בשלב זה נמשכה הלחימה, כמו גם פינוי הלוחמים. מג"ד 13, למשל, חילץ את שני תינוקות תאומים שהיו 10 שעות לבדם. הכוחות במרחב המשיכו בלחימה מול המחבלים שהתבצרו בבתי הקיבוץ, כאשר במהלך הלילה הכוחות מיקמו מארבים בנקודות מפתח בקיבוץ ולאורך הגדר ההיקפית, כדי לבודד את הקיבוץ מהרצועה ולחסום ניסיונות חדירה נוספים של האויב.

בשלב החמישי, מיום ראשון בבוקר עד יום שלישי הסתיים מאמץ פינוי התושבים והחל מאמץ איתור הנעדרים בקיבוץ. הכוחות המשיכו לטהר את הקיבוץ ממחבלים שהתבצרו בתוכו ומחוצה לו.

מסקנות התחקיר המלאות 

בשורה התחתונה, ממסקנות התחקיר עולה כי הקיבוץ נכבש כבר בשעה הראשונה ללחימה, ועד השעה 8:30 לא היו כוחות צבא במקום. כיתת הכוננות נלחמה בחירוף נפש, כאשר אוגדת עזה והחטיבה הצפונית הוכרעו, המערכת הגזרתית קרסה. ההפתעה האסטרטגית היא ראשית הצירים, אך ההפתעה הטקטית הובילה לחוסר יכולת לגבש תמונת מצב של המחבלים בקיבוץ, להעריך את יכולותיהם ולגבש תמונה אזרחית.

עוד עולה בבירור כי הכוחות הגיעו בצורה לא סדורה, ללא פיקוד ושליטה, מבלי להבין את תמונת המצב, וחלקם היו ללא ציוד לחימה תואם.  עד שעות הצהריים המאוחרות נכנסו לקיבוץ לוחמים ששיבשו את תכניות המחבלים. חוסר השליטה בתמונת המצב ובכוחות הלוחמים, מנעו פעולה יעילה יותר ולא הביאו לקטיעת מסע הרג והחטיפות במרחב הצפוני. עוד נמצא כי היה קושי בגיבוש תמונת המצב האזרחית, למרות ניסיונות רבים של תושבי הקיבוץ, הוא השתפר רק לאחר חבירה פיזית לחוליות פיקוד קדמי של מפקדים.

מהתחקיר עולה כי חיל האוויר לא השפיע על מהלך הלחימה בקיבוץ ועל התוצאות הקטלניות בחטיפות וברצח תושבים, למרות מספר תקיפות שבוצעו.  עוד מצא התחקיר כי הכוחות הלוחמים שנכנסו לקיבוץ פעלו באומץ ובנחישות, על אף השגיאות שנעשו, ומתוך הבנת הצורך להשיג שליטה, לחסל את המחבלים ולהציל את האזרחים.

טיהור המחבלים הסתיים רק ביום שני, 9 באוקטובר, בשעות הערב, בין היתר כתוצאה מהפער ביצירת תהליכי פיקוד ושליטה אפקטיביים בכלל הדרגים, בגיבוש תמונת המצב ובכמות המחבלים. באשר לטענות הנוגעות לצבירת הכוחות בכניסה לקיבוץ, כלומר, כוחות שהמתינו מחוץ לקיבוץ ולא נכנסו למרות שאזרחים נטבחו ונחטפו, נמצא כי כל כוח לוחם שהגיע לצומת כפר עזה, נכנס באופן מידי ללחימה בתוך הקיבוץ תוך חתירה למגע. מהתחקיר עולה כי כל המסגרות הלוחמות שהגיעו להילחם בכפר עזה הצטרפו ללחימה עם הגעתן. צוות התחקיר בדק טענות על כוחות שלא נכנסו ללחימה בקיבוץ. הצוות עשה ככל יכולתו בתחקור המרחב, וציין כי הצטברו כוחות שונים בכניסה לקיבוץ, אשר עסקו בפינוי, רפואה, מנהלה ופיקוד ושליטה, וכן חלק מכוחות אלו נכנסו ויצאו מהקיבוץ בשל ביצוע תפקידם.

כשל נוסף נמצא בחילוץ התושבים משטח הקיבוץ, שהתבצע תוך כדי לחימה, בניסיון להשיג שליטה במרחב. החילוץ ארך זמן רב תחת אש, ובמשך שעות רבות תושבים היו נצורים בבתיהם עד שהושלם התהליך. בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר הושלם פינוי רוב תושבי הקיבוץ. עוד נמצא כי  חילוץ התושבים משטח העוטף נעשה בצורה לא מאובטחת ולא מאורגנת דיה, אם כי נוצרו יוזמות מקומיות של מפקדים ולוחמים שסייעו בצורה מאורגנת יותר. בנוסף, היה חוסר ארגון ושליטה במרחב הצומת ותחנת הדלק כשטח היערכות עורפי ללחימה בקיבוץ - ללא שליטה, ללא בקרה וללא אבטחה של הכוחות במרחב.

כשל נוסף קשור לפינוי הנפגעים, כאשר פינוי החיילים הפצועים בוצע באופן מיידי תוך כדי הלחימה בעוד פינוי האזרחים הפצועים בוצע באופן איטי יותר, שלעיתים התעכב עקב הקושי בגיבוש תמונת מצב אזרחית ובעיסוק הכוחות בטיהור המרחב. ככלל, נאמר בתחקיר כי פינוי אזרחים צריך להתבצע לפני פינוי כוחות, ופינוי החיילים קודם נבע כתוצאה מהרגל הכוחות לפינוי נפגעים של כוח פצוע.