התיעוד שחיזבאללה פרסם אתמול (שלישי) של אתרים במפרץ חיפה - חלקם אסטרטגיים כמו בסיס חיל הים ומכון "דוד" של חברת רפאל - הוא המשך למערכה ההרתעתית שהארגון מנהל נגד ישראל, ואיתות ברור מה יקרה בשלב הבא אם ההסלמה בצפון תימשך.
כלל לא ברור אם הצילומים האלה הושגו באמצעות כטב"ם שאכן חדר לשטח ישראל, צילם ושב ללבנון, או באמצעות רחפנים שהופעלו משטח ישראל, צילמו והעבירו תמונות לחיזבאללה. הנחת המוצא צריכה להיות שהארגון מפעיל סוכנים בישראל שאוספים עבורו מודיעין, והוא עושה זאת הן במישרין והן בשיטוי - סוכנים שסבורים כי הם פועלים עבור גורם אחר, לכאורה תמים.
לחיזבאללה יש גם כטב"מים שיודעים לאסוף מידע בארץ, והוא כבר עשה בהם שימוש במערכה הנוכחית. לפחות אחת מהאזעקות שנשמעו בשבוע שעבר במפרץ חיפה היתה תוצאה של כטב"ם שלא הגיע לתקוף אלא כדי לצלם, וככל הידוע לא הופל. צריך להניח שהיו נוספים שפעלו בכל אזור הצפון. פעילותם היא חלק ממערך איסוף מודיעין שמפעיל חיזבאללה בהנחיה איראנית, כשאסור לשלול שגם רוסיה מסייעת בבניית הפאזל הזה – כולל בתצלומים ברזולוציה גבוהה מלוויינים – כחלק מהתמורה על הסיוע האיראני למלחמתה באוקראינה.
בניית התמונה המודיעינית הזאת חיונית כדי לדייק תקיפות. חלקה משמש לצרכים טקטיים: חיזבאללה אוסף מידע על בסיסים ומתקנים ביטחוניים, ובזמן אמת על ריכוזי כוחות, כדי לפגוע בהם. חלקה האחר משמש לצרכים אסטרטגיים: פגיעה אפשרית בכלי שיט של חיל הים או במתקן ביטחוני או אזרחי רגיש עלולה להסב לישראל נזק כבד.
זה אחד הלקחים המרכזיים של חיזבאללה ממלחמת לבנון השנייה, שבה האמל"ח ששיגר הארגון היה סטטיסטי ברובו. בשנים האחרונות השקיע הארגון מאמץ ניכר, בהכוונה ומימון איראניים, בדיוק האמל"ח שלו – מרקטות ועד טילי שיוט וכטב"מים – מתוך כוונה להרתיע את ישראל ממלחמה. ואם מלחמה כזאת נפתחת – לפגוע במדויק בבטן הרכה שלה, מתוך מטרה לאזן את הפגיעות המדויקות של חיל האוויר בלבנון.
כתוצאה מכך מחויבת ישראל לכמה מאמצים מקבילים. הראשון - לפזר נכסים ניידים ולהימנע מיצירת מטרות קלות וזמינות, בעיקר בגזרת הגבול. השני - לפזר את מערכי ההגנה האווירית כך שיידעו להגן על מרב הנכסים האסטרטגיים ולמנוע פגיעה בהם, גם מפני מטחי רקטות ונחילי כטב"מים (כפי שאיראן ניסתה לעשות ב־14 באפריל). השלישי - להיות מוכנה למאמץ התקפי מרוכז שישלול מחיזבאללה כמה שיותר יכולות בתוך זמן קצר.
צה"ל נערך לאתגר הזה כבר שנים, וביתר שאת בחודשים האחרונים. הדילמה מוכרת: מתקפת מנע תשלול מחיזבאללה נכסים, אבל תביא בהכרח למערכה נרחבת. הימנעות ממנה אולי תדחה את המערכה, אבל תותיר בידי חיזבאללה את האמל"ח ואת פוטנציאל היוזמה וההפתעה.
הימים האחרונים היו אמנם שקטים בצפון, אבל זה היה שקט מתעתע – תוצאה של חג הקורבן ושל ביקורו באזור של המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, שמתרוצץ בין ירושלים וביירות בניסיון לדחות מלחמה. סיכוייו, נכון לאתמול, נראים לא גבוהים: הצדדים מדברים ביניהם באש ובאיומים, ועלולים להתפתות לפעול ראשונים כדי להפתיע את הצד השני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו