בחלוף חצי שנה למלחמה שכפה חמאס על ישראל בהפתעה מוחלטת, המאזן הכללי של ישראל בעייתי למדי. ישראל נכנסה למלחמה בעמדת פתיחה נוראה, לאחר טבח מזעזע, עם מספר בלתי נתפס של 1,400 חללים ואזרחים שנרצחו. עד כה לא נמצאה דרך להפוך את התוצאה, או לפחות לשנות את המאזן לטובתה.
קצרה היריעה מכניסה לכל דקויות התסבוכת האסטרטגית, האופרטיבית והטקטית שאליה נקלעה ישראל, ובכל זאת, ניתן למנות שלוש בעיות אקוטיות שפתרונן אינו נראה באופק: הראשונה היא כמובן השבת 133 החטופות והחטופים שמוחזקים בידי ארגוני הטרור ברצועה, וללא השבתם, לא תוכל ישראל לעולם להכריז על ניצחון במלחמה; השנייה היא השבת 50 אלף תושבי קו העימות בצפון הארץ לבתיהם; והשלישית היא מציאת חלופה לשלטון חמאס ברצועת עזה.
בימים הראשונים של המלחמה, הציבה לעצמה ישראל שתי מטרות עיקריות: מיטוט חמאס, שלטונית וצבאית, והשבת יותר מ-250 ישראלים שנחטפו לרצועת עזה בשבת השחורה והמדממת. בצה"ל עמלו על תכניות מבצעיות, ומלכתחילה הודיעו כי השגת המטרות תארך זמן רב, לפחות שנה. הפעולה הצבאית ברצועת עזה החלה בתקיפות מהאוויר, נמשכה בכניסה קרקעית נרחבת (למעט לשניים ממחנות המרכז ולרפיח), ובימים אלה מתקיימות פשיטות קרקעיות ברחבי הרצועה על בסיס מודיעין וצורך מבצעי.
באשר למיטוט חמאס מבחינה צבאית, בחלוף חצי שנה, צה"ל טוען כי הצליח לפרק 18 מתוך 24 גדודי חמאס במקומות שבהם פעל. הפירוק כלל הרג מחבלים, בדגש על מפקדים, פגיעה נרחבת בתשתיות הארגון, בעיקר אלו התת-קרקעיות, וכן השמדת ותפיסת כסף ואמצעי לחימה.
על פי צה"ל, עד כה חוסלו יותר מ-12 אלף מחבלי חמאס, מהם 5 מח"טים, יותר מ-20 מג"דים וכ-100 מ"פים. מתוך שלושת בכירי חמאס – יחיא סינוואר, מוחמד דף ומרוואן עיסא – הצליח צה"ל לחסל את עיסא בחלוף חמישה חודשים למלחמה, לשניים האחרים, בינתיים, אין זכר.
במשך חצי שנה תקף צה"ל כ-32 אלף מטרות מהאוויר, הפליל יותר מ-3,600 מטרות, תפס או השמיד כ-3,250 רקטות ומשגרים והשמיד כ-4,250 תשתיות טרור. בחצי השנה האחרונה חצו לשטח ישראל כ-9,100 רקטות מרצועת עזה לבדה, ולפי ההערכות לחמאס נותרו מאות רקטות, שאותן הוא יורה במשורה במסגרת כלכלת חימושים.
מדובר בפגיעה קשה בחמאס, ובמקומות שבהם צה"ל שהה הושמדו תשתיות חמאס באופן יחסית יסודי. למעשה, הלחימה הוכיחה שלפחות ברצועת עזה, אין לאף גדוד של חמאס יכולת לעמוד בפני אוגדה ישראלית מתמרנת ולעצור את התקדמותה. אלא שחמאס מצא דרך להתמודד עם אופן הפעולה הצה"לי, ובמקומות שבהם פעל צה"ל, בחר לעבור לעבוד בשיטת פעולה של לוחמת גרילה, קרי, חוליות קטנות שמנסות לפגוע בכוחות בהפתעה ולזנב בהם. הנשק האפקטיבי ביותר של הפלשתינים בלחימה מול צה"ל התגלה כלא אחר מאשר רקטת האר-פי-ג'י הנושנה.
אלא שגם במקומות שבהם פעל צה"ל, ושבהם כביכול "פירק" את חמאס, לא נכנס שום גורם אחר שלקח את המושכות לידיו, וכפי שראינו בשבועיים האחרונים בבית החולים שיפא, הארגון מנסה לשקם את עצמו מבחינה צבאית, וללא פשיטות נוספות של צה"ל לרצועת עזה, סביר להניח שהוא גם יצליח לעשות כן.
האתגר הבינלאומי
בשניים ממחנות המרכז וברפיח, ישנם עדיין שישה גדודי חמאס שטרם פורקו, כמו גם לא מעט מחבלים שהצליחו למצוא במקום מקלט. גדודי חמאס ברפיח אינם נחשבים לגדודים החזקים ביותר של חמאס, אך הקושי הגדול של ישראל להיכנס למקום הוא הלחצים הבינלאומיים שמופעלים עליה, בעיקר על-ידי מצרים וארצות הברית, שחוששת לגורלם של יותר מ-1.4 מיליון הפלשתינים שמצאו ברפיח מחסה ומקלט.
באשר למיטוט שלטון חמאס, המצב מעט שונה. במקומות שמהם יצא צה"ל לאחר לחימה עיקשת, מנסה הארגון לחזור לבסס את שלטונו האזרחי, ובהיעדר אלטרנטיבה שלטונית, הוא נותר ברירת המחדל ברצועה, והגוף היחיד שיכול כרגע לנהל את הרצועה מבחינה שלטונית ואזרחית. כל עוד ממשלת ישראל לא תנסה לפחות להצמיח גוף אחר שמקובל עליה כדי שינהל את הרצועה, הסיכוי להחלפת שלטון חמאס כמעט אפסי.
ומה קרה לצה"ל במהלך התקופה הזו? בדרג הטקטי, לוחמי צה"ל הפגינו עוז, נחישות וגבורה יוצאי דופן, וניצחו כל מפגש טקטי עם אויב. כל זאת, תוך שהחברה הישראלית משלמת מחירים קשים מנשוא. בשבוע שעבר, לצערנו, נפל החלל ה-600 של צה"ל מתחילת המלחמה. 256 מההרוגים, כמעט מחצית, נפלו לאחר הכניסה הקרקעית לרצועה ב-27 באוקטובר, מספר הרוגים גבוה ממספר הישראלים שנחטפו לרצועה ב-7 באוקטובר.
לפי נתוני הצבא, 3,188 חיילי צה"ל נפצעו במהלך המלחמה, 497 מהם באורח קשה, כאשר מאז תחילת התמרון ברצועה נפצעו 1,550 חיילים, מהם 318 באורח קשה. בפועל, המספרים גבוהים הרבה יותר, שכן מספר הפצועים לא כולל את מי שהגיע למיון ומצבו הוגדר קל עד כדי שלא הצריך אשפוז.
כמו כן, כ-10,500 חיילים הוגדרו כנפגעי דחק, קרי נחשפו לאירוע עם פוטנציאל טראומטי ופיתחו תסמינים בעקבות זאת. רובם הגדול, כ-82% מהם, חזרו ללחימה. קצרה היריעה מדיון בסוגיות כוח האדם בצבא, אך רק נציין שצה"ל צריך עוד לוחמים ומפקדים, בסדיר ובמילואים – גם כדי למלא את השורות, וגם כדי להמשיך בלחימה לאורך זמן, ולא רק בזירה הדרומית.
הלחץ נשאר בצד של ישראל
באשר למטרה השנייה של הלחימה, לאו דווקא שנייה בחשיבותה, ההישג חלקי בלבד. מתוך 253 ישראלים שנחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, הושבו 123, חלקם במסגרת עסקה, חלקם כגופות, ושלושה בלבד חולצו בחיים בכוח הזרוע. נכון לרגע זה, ברצועת עזה 133 חטופים וחטופות (כולל גולדין, שאול, מנגיסטו וא-סייד), 36 מהם הוכרזו כמתים-חטופים.
בצמרת הישראלית שוררת תמימות דעים שללא השבתם של 133 החטופים הנוספים לא תוכל ישראל להכריז על ניצחון בשום שלב. אלא שנכון לרגע זה, כך נדמה לפחות, סינוואר אינו להוט להגיע לעסקת חטופים, בלשון המעטה, שכן לא מופעל עליו לחץ צבאי, מדיני או הומניטארי מספק.
מבחינה צבאית, ברצועת עזה פועלות כרגע ארבע חטיבות בלבד (בשיא הלחימה פעלו ברצועה חמש אוגדות), ולמרות המבצע המוצלח מאוד בבית החולים שיפא בימים האחרונים, לא נראה שסינוואר חש את החבל מתהדק על צווארו. מבחינה הומניטארית, בשל לחץ אמריקאי כבד, ובעיקר לאחר התקרית הקשה שבה הרג צה"ל בשוגג 7 מפעילי ארגון המטבח העולמי השבוע (WCK) שגררה תגובות קשות מאוד בעולם ובארה"ב, מתכוונת ישראל להציף את הרצועה בסיוע הומניטארי ורק ביום חמישי האחרון קיבל הקבינט החלטה להכניס סיוע לרצועה גם דרך נמל אשדוד ומעבר ארז, ולהגדיל את הכנסת הסיוע דרך מעבר כרם שלום. מבחינה מדינית, נכון לרגע זה הלחץ גובר בעיקר על ישראל, ופחות על חמאס.
בזירה הצפונית, כידוע, נמצאת ישראל בתסבוכת אסטרטגית רצינית. יממה לאחר טבח שמחת תורה, החליט נסראללה להצטרף למערכה, והצליח לפסק את צה"ל, ולרתק את כוחותיו לצפון. בחלוף חצי שנה, במערכת הביטחון אין תמימות דעים באשר לשאלה אם פינוי האזרחים מבתיהם בגבול הצפון היה נכון, אך המציאות כרגע היא שיותר מ-50 אלף תושבי קו העימות לא בבתיהם כבר חצי שנה.
ההישגים הטקטיים של פיקוד הצפון נאים. בחצי השנה האחרונה הצליח צה"ל לחסל כ-330 מחבלים, כ-30 מהם מחבלים, ובתקיפות ופעולות שיטתיות מהאוויר ומהקרקע, הצליחו הכוחות להרחיק את מרבית מחבלי חיזבאללה מהגבול. אלא שכל הפעולות הללו לא מונעות ממחבלי חיזבאללה לשגר טילי נ"ט לטווחים של עד 10 ק"מ בשטח ישראל, לשגר כלי טיס בלתי מאוישים, וברצותם, גם עשרות רקטות ביממה.
המציאות לאורך גבול הצפון היא בלתי נסבלת, ולא ברור כיצד תשתנה. בצה"ל נערכים ברצינות למלחמה שעשויה לפרוץ בצפון, אך מקווים בכל זאת להימנע ממנה, שכן ההבנה היא שגם מלחמה תסתיים בסופו של דבר בהסכם מדיני.
אך הדעה הרווחת היא שקיים סיכוי גבוה הרבה יותר שלישראל לא תהיה ברירה אלא לצאת למלחמה עם חיזבאללה כדי להשיב את הביטחון לגבול הצפון, וזאת למרות המחירים הכבדים מאוד שישלם העורף הישראלי אם חיזבאללה ישגר לעברו עשרות אלפי רקטות, חימושים מדויקים והפתעות נוספות שהוא מכין.
בשלב זה, ההערכה היא שגם חיזבאללה אינו מעוניין בעימות כולל עם ישראל, אך את כל ההערכות הללו צריך לקחת בערבון מוגבל לאחר ה-7 באוקטובר. על פי כל הסימנים, גם איראן, פטרונה של חיזבאללה, אינה מעוניינת "לבזבז" את חיזבאללה כעת, שכן מבחינתה ארגון הטרור נועד להרתיע את ישראל מפני פעולה נגד הגרעין האיראני. אלא שטהרן מושכת בחוטים, ובחצי השנה האחרונה מפעילה ביתר שאת את שלוחיה במזרח התיכון – בתימן, בעיראק ובסוריה – באמצעות שיגור טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח, טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, ועוד.
דובר צה"ל
על פי פרסומים זרים, בשבוע שעבר קיבלה ישראל החלטה לחסל את בכיר משמרות המהפכה, הגנרל חסן מהדווי, בלב דמשק. מי שלא קיבל את ההחלטה על התקיפה, על החיסול ידע כי הוא יכאב מאוד לאיראנים. אך גם בישראל הופתעו מאוד מהרטוריקה האיראנית ומהאיומים המפורשים שהגיעו זמן קצר כל-כך לאחר החיסול. מהתגובות הנזעמות בטהראן, ניכר שבעיני המשטר האיראני ישראל חצתה הפעם קו אדום.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, איראן טרם הגיבה לחיסול, אך ההערכות הן שהיא נחושה להגיב באופן שיכאב לישראל, וייתכן שהמתיחות הגבוהה תימשך גם בימים הקרובים, באופן שימתח עוד יותר את צה"ל המתוח מאוד גם כך. אם ישראל היא זו שחיסלה את מהדווי, מדובר בניסיון להסרת המסך מעל איראן שמושכת בחוטים, ואולי ניסיון להרתיע את איראן ולגרום לה לרסן את שלוחיה ברחבי המזרח התיכון. אך תמיד קיים חשש שהחיסול יביא דווקא לתוצאה הפוכה.
לכל אלו, כמובן, יש להוסיף את המצב המורכב ביהודה ושומרון, שגם לפני המלחמה הייתה על סף תבערה. בחצי השנה האחרונה חיסל צה"ל כ-420 מחבלים ביהודה ושומרון, ועצר לא פחות מ-3,700 – מספרים שלא נראו כמותם באיו"ש שנים רבות. במהלך חודש הרמדאן החזיק צה"ל בגזרה זו לא פחות מ-23 גדודים, ובינתיים, חרף מספר פיגועים בחודש האחרון, המצב לא יצא משליטה. אך החשש הגדול בישראל הוא שבנוסף לכל הצרות גם הציבור הפלשתיני ביהודה ושומרון יתעורר, וירתק כוחות רבים של צה"ל שדרושים בגזרות אחרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו