הפיגוע בעלי מוכיח: אסור לשלב את הרש"פ ב"יום שאחרי" בעזה

כמה שעות לפני הפיגוע חלפתי על פני תחנת הדלק בעלי. היתה זו עוד נסיעה שלווה בתוך נוף משגע, מרבדים בירוק בוהק, כלניות באדום בין עצי הזית, ומרבדי חרציות שבוערים בצהוב. הנוף הכי יפה בארץ הפך ברגע אחד לשדה דם. חיי אדם בשיא לבלובם, נגדעו. הרב יצחק צייגר, איש זק"א, שהקדיש את חייו לעשיית חסד ושמירה על קדושת החיים, נרצח והוא בן 57. צעיר נוסף נרצח גם הוא בפיגוע.

יחד עם  תחושות האבל, הכאב, הכעס והתסכול, מתרוננת בלב גם גאווה. סרטוני האבטחה מספרים לנו את סיפור גבורתו של אביעד גזבר, שבקור רוח ובמקצועיות חיסל את המחבל ומנע אסון כבד יותר. הגבורה של גזבר כפולה ומשולשת. הוא חזר משירות מילואים בחאן יונס, הוא המשיך להפעיל כבעלים שותף את חומס אליהו בתחנת הדלק בעלי, למרות הפיגוע הקשה שהיה במקום ביוני האחרון, וכעת חתר למגע, ותחת אש הציל חיים. 

מאז 7 באוקטובר צה"ל עושה מאמץ אדיר ביהודה ושומרון. תפיסת ההגנה הקודמת הוחלפה בפעולות התקפיות שכוללות מעצרים וחיסולים של מחבלים בתוך מחנות הפליטים, החרמת אמצעי לחימה וכספי טרור, ומלחמה בהסתה לטרור. את עיקר המלאכה עושים חיילים מילואים, וההישגים שלהם בהחלט מרשימים. את המלאכה הסיזיפית הזו, אין ברירה, אלא להמשיך ואף ביתר שאת. 

את רוב הפעילות למיגור הטרור בתוך הערים והכפרים הפלשתיניות, לא מתאמים עם הרשות הפלשתינית, שהולכת ונעשית לא רלוונטית במקרה הטוב, ובמקרה הרע מחוללת הרוע בעצמה.

כך, למשל, מחמד מנאצרה, נעים להכיר, או שלא, תושב קלנדיה, קצין חקירות במשטרת הרשות הפלשתינית, התגלה אמש כמחבל שפל. מנאצרה לא היה עסוק בחקירת פשעים ברשות, גם לא בהגנה על שלום הציבור ברחוב הפלשתיני, להיפך. מנאצרה השתמש במדים ובנשק שלו כדי לרצוח חפים מפשע, לרסס עוברי אורח בדם קר.

זהו תסריט של היפוך קנים. אמנם בקטן יחסית, אבל הלקח ברור - על מנאצרה ועל חבריו במשטרה הפלשתינית אי אפשר לסמוך. לא ביהודה ושומרון ובטח ובטח לא בעזה. את החלומות על שליטה של הרשות הפלשתינית ברצועה יש לגנוז ומהר, כי ביום פקודה מנאצרה וחבריו ישתמשו בנשקם כדי לטבוח ביהודים.

גם ביהודה ושומרון צריך לטפל ברשות הפלשתינית, לנער אותה, ולהבהיר לה שאם ימשיכו לצאת ממנה מחבלים, היא תאבד את סמכותה ביהודה ושומרון. צה"ל חייב לצאת מהקונספציה ולהעירך להיפוך קנים מערכתי של המשטרה הפלשתינית.