עשרות חיילי פלוגה ב' בגדוד המילואים של צנחנים שלחו הבוקר (שלישי) מכתב למג"ד שלהם, סא"ל במילואים מאיר כרמי, תחת הכותרת "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".
"אנחנו חיילי פלוגה ב' בגדוד 71 זכינו להילחם תחת פיקודך בקרב בכפר עזה, בחלאות המין האנושי שחולל בנו את זוועות יום שמחת תורה," כתבו החיילים. "לאחר מכן התאמנו במשך תקופה ארוכה כדי להיות ראויים לכל משימה שתוטל עלינו. זכינו להילחם בכיבוש שכונת 'בני סוהילה' הארורה, כדי לייצר מסדרון קרקעי לכוחות האוגדה הפועלים בעומק חאן יונס".
"על מסדרון זה אנו מגינים עד היום תוך התקפות חזקות ויעילות על מתחמי האויב," הוסיפו במכתב. "תודה רבה לך על פיקוד אמיץ, נחוש ואחראי בכל תקופה זו, בדגש על ההבנה שלך את תמונת המצב בשעה בה כל גורל המדינה נתון היה בידי מי שהבין את גודל השעה".
לא משאירים אף אחד מאחור
"רצינו לשקף בפניך את התחושות העולות מלוחמים רבים בפלוגה, אל מול פקודת ניתוק המגע אליה נחשפנו לאחרונה. בפקודה, המדינה וצה"ל מורים לנו להשתחרר ולחזור הביתה בתאריך שנקבע. פקודה זו אינה עולה בקנה אחד עם הערכים עליהם התחנכנו - כחיילים חונכנו שלא משאירים אף אחד מאחור. איך נחזור למשפחותינו בטרם חזרו 136 החטופים לחיק משפחותיהם?"
"כלוחמים בצנחנים חרטנו על דגלנו: 'לא חוזרים עד שמבצעים'. איך נחזור בטרם הוסר האיום מעל תושבי העוטף? בטרם הושגה אף לו אחת ממטרות הלחימה? איך נשוב לשגרת יומנו כאילו משימתנו הושלמה, בשעה שכל בן מוות ברפיח עוד יכול, בלחיצת כפתור, לשלוח למקלט את כל ילדי אשדוד, ראשון לציון ותל אביב?"
"האם יכול הצבא הסדיר לבדו להחזיק את כל השטח שנכבש?" תהו החיילים. "האם לבדם יוכלו לכבוש את כל השטח שעוד נשאר ולהשמיד את כל החלאות שפעלו לעשות לאחינו ולאחיותינו מה שעשו?"
הלוחמים הביאו את מחאתם וביקשו מהמג"ד שלהם "רוח גבית לקבל החלטות התקפיות, להעמיק את הלחימה, להדק את היד על צוואר האויב עד שיושג הניצחון", והדגישו כי ילחמו "כל זמן שיידרש".
החותמים על המכתב הזדהו בתור אבות לילדים, סטודנטים, בעלי עסקים שעזבו הכל וכבר יותר מ-100 ימים מבקשים "לא להרפות עד לניצחון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו