למרות הסיכול הממוקד - בסוף לא עשינו כלום: הגיע הזמן לתגובה לא מידתית

אכן כל הכבוד לצה"ל. כפי שהכתבים הצבאיים לא הפסיקו לשנן באוזנינו - המודיעין היה מופלא, התכנון מדויק, החימוש נבחר בקפידה, הכל תקתק ועבד מצוין. כך חיסלנו את צמרת הג'יהאד האסלאמי, סיבוב ראשון ושני.

אבל - בעצם לא עשינו כלום, כי שוב פעלנו באותו דפוס אומלל שמוביל אותנו מאז בראנו את המפלצת העזתית.

זו ההידרה שמצמיחה כל העת ראשים חדשים שיצרנו במו ידינו, ומאז בריאתה ב־2005 היא שינתה את המאזן האסטרטגי - גרמה לישראל לאבד, למעשה, את העצמאות וחופש הפעולה שלה. ועד שהמפלצת הזו לא תחוסל, מהיסוד - לא עשינו דבר. אכן, כל הכבוד לצה"ל על המקצועיות והמסירות, אבל אפס הערכה למנהיגות האזרחית והביטחונית שלנו בעשורים האחרונים, זו שהכניסה אותנו למלכודת ולא מעיזה להיחלץ ממנה.

רף החוצפה עולה כל הזמן

השידור החוזר הזה כבר הפך לשגרה - הישות הצבאית שהקמנו בגבולנו הולכת ותופחת. מטפחת צבא שכל מטרתו לחסל אותנו, מעלה כל העת את רף החוצפה.

ושוב חוזר הניגון - אנחנו סופגים ומתאפקים, עד שמגיבים בצורה שבלונית ו"מידתית". ומכאן ירי לעבר גוש דן, מטוסים זרים סובבים לאחור, רבע מדינה במקלטים - עוצרת את חייה, חצי מדינה, כולל המרכז העסקי שלה, תחת מתקפות טילים. והכי חמור הוא מנגנון הסירוס העצמי הלאומי שהטמענו בתוכנו, שלא לדבר על החולשה שאנחנו משדרים כלפי קשת האויבים שלנו. כך, במו ידינו, הפכנו בני ערובה לטמטום, להונאה העצמית ולאפס המנהיגות של מי שמוביל אותנו. מרבין, פרס ועד ברק, מנתניהו, גנץ ועד לפיד.

השבוע אמר צחי הנגבי, היום ראש המל"ל, כי "הטעות הייתה היציאה מעזה, הפקרת עזה למלתעות של ארגון שכל כולו מחויב להשמדת ישראל". בוקר טוב אליהו. הנגבי אמנם הצביע בממשלת שרון נגד הבריחה מעזה, אבל הצביע בעדה בכנסת, ויצק מים על ידי מחולל האסון - אריאל שרון.

במקביל, הבוס הנוכחי של הנגבי - בנימין נתניהו, שהצביע שוב ושוב בממשלה ובכנסת בעד ההתנתקות - טוען לימים שהוא בכלל היה ראש האופוזיציה. גם בצד השני של הכנסת המצב זהה. יאיר לפיד תמך בשקיקה ובשמחה לאיד בבריחה מגוש קטיף ובגירוש המתנחלים, כמו רבים במחנה השמאל הישראלי. בני גנץ היה אז במדים, אבל השקפותיו אז והיום ידועות, תומכות במהלך האובדני של "ההתנתקות".

סירוס והונאה עצמיים

כך, הבריחה מחבל עזה, ולפניה הכנסת ישות הטרור של יאסר ערפאת, הן הסיבה היחידה והבלעדית לאירועי השבוע - למבוך האפל שבו אנחנו נמצאים. ומאז, לאורך כל השנים והממשלות, הים הוא אותו ים והמדיניות אותה מדיניות - סירוס והונאה עצמיים. וכפי שלבריחה ולעקירה סופק שם כוזב - התנתקות, כך נברא עולם מושגים כולל, שנועד לקשור לנו את הידיים ואת הראש.

אין כבר הכרעה במלחמה, רק "סבבים". לא מכים את האויב מכה נחרצת אלא מפעילים "תגובות מדודות", "מכילים". בממשלה, בצמרת הצבא וכמובן באולפנים, ממלאים לנו את הראש בהטפות ל"מניעת הסלמה", ליצירת "מנופי לחץ". מסבירים לנו, אחרי מאות טילים ביום, ש"רשמנו הישג", "שינינו את המשוואה" והגיע הזמן "לסגור את האירוע".

כך מייצרים הכרעה

ברוח הזו, במסגרת ההדלפות מהקבינט של יום שני, נרשם זלזול בוטה בדרישות של מי שכונו "שרי הימין הקיצוני" לתגובה לא מידתית. אלא  שהזלזול עצמו הוא חלק מהנדסת התודעה העצמית, כי על אויב נחוש ואכזר אכן מנחיתים מהלומות בלתי מידתיות, בלתי צפויות - ומכריעות. כך פעלה ישראל הצעירה, כמיטב יכולתה, במלחמת העצמאות. כך בפעולות התגמול בשנות ה־50, במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים. היא הפתיעה, ריכזה כוחות ועשתה הכל כדי להנחית מהלומות שמהן האויב לא יתאושש.

כך שוחררה הארץ ונבנתה, כך נוצרו הכוח וההרתעה שלנו. אך מאז אוסלו ו"ההתנתקות", חל שיבוש חמור במוח הקולקטיבי שלנו ובמערכת המושגים הלאומית, אף שהאויב לא שינה את החתירה שלו להשמדתנו.

לכן המטרה הבסיסית חייבת להשתנות. לא עוד סבבים, מידתיות והכלה. צריך לחסל את כל היכולת הצבאית בעזה, כולל מערך הטילים והרקטות. וברור שלשם כך לא די בחיל אוויר ובמודיעין, אלא חייבים לפעול גם קרקעית. מפשיטות קומנדו ועד תפיסה קבועה של שטח, בהתאם לצורך. בצפון הרצועה, בדרומה, במזרחה, האויב חייב להפנים שהדינמיקה התהפכה. הוא מאבד יכולות וטריטוריה, וככל שיתמיד לנסות להתעצם ולהעז, כך יאבד יותר. זו הדרך היחידה להפסיק את הטלת האימה על הדרום והמרכז, זו הדרך הבלעדית להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל.

להחזיר את סבסטיה לגדולתה

לראשונה, בין שלל החלטות בעייתיות, קיבלה השבוע הממשלה החלטה חשובה ביותר. היא הקצתה 32 מיליון שקלים לשיקום סבסטיה העתיקה שבמרכז השומרון. מדובר במהלך ראשון, שנקווה שמצביע על שינוי מגמה: התחלת הגנה על המורשת, התרבות, הזהות והעתיד שלנו. כל מה שהפלשתינים מנסים למחוק - בסבסטיה, כמו בכל רחבי יו"ש ובכל מקום שבו הם יכולים.

סימני הגדולה המרשימים ניכרים גם היום בשומרון העתיקה - סבסטיה. הם מתחברים קודם כל למלכי ישראל. שומרון נבנתה במאות 10-9 לפנה"ס בידי עמרי, אביו של אחאב, ופותחה בידי אחאב עצמו. אפילו נמצאו בה סימני שנהבים מימי אחאב. העיר חזרה לגדולתה בימי המלך הורדוס, שנתן לה את השם סבסטיה. היא הגיעה לשיאה במאות 3-2 לספירה כעיר רומית, ומהתקופה הזו נותרו הרבה מבנים, ובהם אמפיתיאטרון מדהים, שבו נהגו להשביע את טירוני חיל התותחנים בעבר. עוד נותרה באתר שדרה עם כ־600 עמודים מהמאה הראשונה, ואפילו שרידי כנסייה, שבה לפי המסורת הנוצרית נטמן ראשו של יוחנן המטביל.

יש בסבסטיה עוד הרבה מאוד לחשוף ולשמר, ואת זה בדיוק מנסים הפלשתינים למנוע, כפי שהם עושים מאז הסכמי אוסלו בכל מקום ביו"ש. המטרה שלהם היא להעלים, להרוס, לסלול ולבנות על שרידי העבר שלנו, שרידים שאין בהם זכר למי שטוענים שהם בעלי הארץ. רק לפני כחודשיים התגלו עוד ניסיונות הכחדה של שלוחי אבו מאזן בסבסטיה, שסללו כביש באתר העתיקות, הרסו חלק מהחומה ההרודיאנית ופרצו מערות קבורה. ההחלטה מהשבוע, נקווה, תשים לזה סוף.

אבל שומרון העתיקה היא רק ההתחלה. בעקבות החלטת הממשלה, שלחו פעילי "שומרים על הנצח", ארגון המסור לשימור האתרים הארכיאולוגיים ביו"ש, מכתב ברכה לשרי הממשלה. לצידה הם העלו דרישה להכנת תוכנית חירום כוללת, לא רק בסבסטיה אלא גם בארמונות החשמונאים ביריחו, במצודת הורקניה, בסרטבה ובעוד אינסוף אתרים ברחבי יו"ש. כל מה שהוזנח והופקר עד היום באופן פושע, גם על ידי כל ממשלות הליכוד. בצדק רב ציטטו בארגון את דברי יגאל אלון, שלפיהם "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".