ראש השב"כ רונן בר נאם היום (ראשון) בכנס המכון למדיניות נגד טרור של אוניברסיטת רייכמן ודיבר על המלחמה בסייבר ורחבי הרשת, המלחמה בטרור נגד דעא"ש, הסבירות להתפרצות בערים המעורבות, וחשף כי מודיעין של שב"כ מראה באופן חד-משמעי שהשסע הפנימי בישראל מעודד גורמים טרור ומדינות עוינות.
ראש השב"כ פתח את דבריו כשדיבר על השפעת חמאס מרצועת עזה על שלל פעילי הטרור. לדבריו, "ברמדאן האחרון הצליח חמאס מרצועת עזה לשכנע רבים מאוד שאל-אקצא בסכנה. רוב המתפרעים אפילו לא היו מוסלמים אדוקים - הם כלים במשחק שחמט של מישהו אחר.
"חוק השב"כ מגדיר לנו גם את השמירה על הדמוקרטיה כאחת ממשימות הארגון, וזהו האתגר הגדול ביותר. האיזון בין שימוש בכוח לשמירה על חירויות. בשל כך יש לייצר מענה מדוד ומרוסן לאתגר שמייצרת הרשת. השכבה הראשונה של אסטרטגיה זו היא שילוב כוחות ושיתוף פעולה עם ענקיות הרשת. השכבה השנייה היא רגולציה המחייבת את החברות להסרת תכנים בזמן מהיר. השכבה השלישית היא ניטור של ביטויי הסתה לאלימות".
בהמשך, בר טען כי "שב"כ פועל לייצר כיפת ברזל קיברנטית שתציף מראש ניסיונות תקיפה. בלתי נתפס שבית חולים לא יוגדר כשתשתית קריטית ויוגן בהתאם. לצד זאת נדרש שיתוף פעולה מול המשק הפרטי. על המדינה לעשות מהר ויותר בתחום הזה. שיתוף הפעולה השני הוא מול מדינות. יש לייצר מעין 'אינטרפול של הסייבר'".
המלחמה נגד דעאש
ראש השב"כ התייחס גם ללחימה של ישראל נגד דאעש וחשף כי מתחילת השנה נעצרו בישראל 71 מפגעים המזוהים עם הארגון.
"המדינה האסלאמית היא יותר רעיון מאשר דבר פיזי. מתחילת השנה עצרנו 71 מפגעי דאעש. החקיינות והאלימות מתפשטות דרך הרשת", אמר בר. "יש צורך בחקיקה שאוסרת צריכת תכנים של המדינה האסלאמית ובשיתוף פעולה בינלאומי נגדה. אבל אסור להתבלבל - ארגוני מודיעין לא נועדו להחליף ממשלות ולא יכולים ליצור שינוי חברתי. המדינות צריכות לייצר פתרונות תשתיתיים לאתגרים שמייצרת הרשת".
באותו הנושא, בר כאמור התייחס לכך שישראל מתמודדת כיום עם חמש זירות שונות והבהיר כי למעצמות ארה"ב, רוסיה וסין יש אינטרסים שונים משל ישראל במזרח התיכון.
"אנו נמצאים בתקופה לא פשוטה ושב"כ לא יודע להבטיח 100% הצלחה, אבל אנו יודעים להבטיח 150% מאמץ. מדינת ישראל מתמודדת היום עם חמש זירות שונות. לאחר 25 שנים של עולם חד-קוטבי ישראל נדרשת לתמרן היום בעולם תלת-קוטבי.
זירת הסייבר מאפשרת להשיג אינטרסים מבלי לירות. לשלוש המעצמות (ארה"ב, סין ורוסיה) אינטרסים שונים במזה"ת ולישראל אינטרסים משלה. על אף שמספר הכוחות האמריקנים באזור לא השתנה מהותית, התמונות של היציאה מאפגניסטן נותנות רוח גבית לטרור", אמר בר.
ככל שההסתה סביב אל-אקצא תגבר - סבירות להתפרצות אלימה בערים המעורבות
בהמשך, בר חזר לדבר על הזירה המקומית והתייחס לאירועי הטרור שיצאו מאזור יהודה ושומרון.
"האלימות באיו"ש גואה - נכנסנו למעין מעגל סגור. אנשינו נדרשים להיכנס למבצעי מעצרים מדי לילה, סופגים אש ומייצרים שמיכת הגנה לאזרחי ישראל. ספרנו השנה יותר מ-130 אירועי ירי ביו"ש וסיכלנו 312 פיגועים משמעותיים. ביצענו יותר מ-2,000 מעצרים והעלינו בעשרות אחוזים את מעצרי סוחרי האמל"ח. האלימות הגואה היא ביטוי לחוסר המשילות של הרשות", אמר בר.
בר המשיך גם לזירה העזתית ואמר: "בעזה, יחיא סינוואר יצטרך לבחור את הדרך שלו. הוא יצטרך להבין שהחלוקה לדאר אל-אסלאם ודאר אל חרב לא תופסת יותר. מנגד, הציבור העזתי שיצא לעבודה בישראל קיבל הזדמנות להכיר אותה ואת הישראלים וזה הציבור שיצטרך לדחוף את סינוואר לקבל את ההחלטה הנכונה".
שוב בר חזר והסתמך על מודיעין של השב"כ בנוגע לשיסוע הפנימי: "האתגר הרביעי הוא האתגר הפנימי - חזרה על אירועי שומר החומות עלולה ליצור נזק בלתי הפיך. החברה הערבית בכללותה נמצאת במגמת השתלבות, אך היא שונה במעט בנגב. למרות זאת, רוב ערביי ישראל הם אזרחים נורמטיביים שמעשירים את המדינה, מייצרים לה פנים מגוונים יותר ומעדיפים את ההשתלבות".
לבסוף התייחס לאלימות במגזר הערבי וטען כי "המגזר סובל מארגוני הפשיעה והבדואים סובלים גם מפוליגמיה ומבעיות נוספות. גם כאן הרשתות החברתיות מעצימות את האתגר. זהו אתגר חברתי שעל רקע ההסתה הופך במהירות לאתגר ביטחוני. יש להניח שהסבירות להתפרצות אלימה בערים הערביות והמעורבות - קיימת. ככל שההסתה סביב אל-אקצא תגבר, הסבירות הזו תעלה".
את דבריו סיכם ואמר: "האתגר האחרון, המורכב ביותר, הוא האתגר שבתוכנו – השסע העמוק המתפתח בתוך החברה הישראלית על דמותה וצביונה של המדינה. מהמודיעין שאנחנו קוראים, מחקירות של מפגעים שאנחנו עושים וגם מהיכרות רבת שנים עם יריבינו באשר הם, ניתן לומר היום ללא צל של ספק – חוסר היציבות הפוליטי, הפילוג הפנימי הגובר, ניתוץ המכנים המשותפים ההיסטוריים, השיח המוקצן- כל אלה מהווים זריקת עידוד למדינות ציר הרשע, לארגוני הטרור ולמפגעים בודדים. התחושה הרווחת בקרב יריבנו שהיתרון היחסי ההיסטורי שלנו, אותו אחד שעמד לזכותנו אלפי שנים והוא החוסן הלאומי שלנו – מתפוגג. תובנה זו אמורה להטריד אותנו יותר מהכל. בנושא הזה שב"כ יכול רק להתריע, הוא בוודאי שלא יכול לטפל. זה בידיים של כל אחת ואחד מאיתנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו