חגים, אצל רובנו, הם סימן לפריחה, התחדשות וחופש. אצלי התווסף לכך תמיד סימן נוסף. החגים ה"גדולים" היו תמיד תזכורת לכך שאני בת להורים גרושים. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני חוגגת חגים בתורנות: עם אמא חוגגים את ראש השנה, ועם אבא את חג הפסח.
אמא שלי אמנם לא לבד בפסח, היא תמיד חוגגת עם המשפחה שלה ושל בן הזוג שלה, אבל מוזר לי לחשוב שהיא יושבת לשולחן החג עם משפחה אחרת, עם ילדה מנישואים שניים, ואילו אני נמצאת עם מי שעד לא מזמן היתה בעצם המשפחה שלה.
אבל אין מה לרחם עלי. החגים שלי מהנים ושמחים, מלאי שירים, אנשים יפים ואוכל טעים. הפילוג המשפחתי שווה במיוחד כשמגיעים לסבתא, אילנה זרמון האחת והיחידה. היא מוציאה את הכלים הכי יוקרתיים (כמה יוקרתיים? אם משהו נשבר, מייד שומעים כמה הוא עלה), ומגישה לשולחן את הפסטלות הטעימות שלה (קציצות תפוחי אדמה מטוגנות וממולאות בבשר), שמוגשות רק בפסח וביום ההולדת שלי.
היום אני מרגישה שהחגים הרבה יותר שלמים, כי הקמתי משפחה משלי. אז לא משנה באיזה צד אני - של אמא, של אבא או של בעלי - אני חוגגת עם הבסיס שבניתי לי.
ערב חג הפסח הוא הרבה יותר מערב שבת או מארוחה משפחתית. הוא גם הרבה יותר מכל חג אחר. בשבילי, הוא בעיקר חג החירות, החופש. וזה המקום למצוא את הרגעים הקטנים, שנותנים לכם תחושה של חופש. עבורי, חופש הוא דווקא להיות לבד. לא ממקום של בדידות, אלא ממקום של שקט.
ולצד זה, חופש הוא גם הזדמנות לזמן איכות עם האנשים שאני אוהבת, משפחה וחברים, כל מי שבמירוץ המטורף של החיים אין מספיק זמן בשבילם.
אז שיהיה חג שמח! תתלבשו יפה, תאכלו טוב, תיהנו מכל רגע, ואל תספרו קלוריות.