פרופ' פייסל עזאיזה, אנחנו בסיומו של הגל החמישי, חזרה אפשרית לשגרה אולי נראית באופק, ובתקופה זו גם החלטת לצאת בקריאה למנהלי בתי הספר היהודיים שיפתחו את דלתותיהם בפני מורים ערבים. מדוע בעצם?
"הקריאה שלי מגיעה משום שאני מאמין בחיים המשותפים של יהודים וערבים, ואני זוכה לתמיכה רבה גם מקרב יהודים. אחרי 74 שנים הגיע הזמן לשנות את אופן החשיבה שלנו, וגם לפתוח פצעים משותפים. אני סבור שמנהלי בתי ספר יהודיים צריכים לשלב מורים ערבים - בדיוק כפי שהציבור בישראל מוכן שהרופא הערבי יציל את חייו, או שהרוקח ימכור לו תרופות. אבל משום מה יש תחושה שאין מוכנות לכך שמורה ערבי ילמד את ילדינו.
"כשכיהנתי כדיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה - הגיעו לכאן מומחים בכירים בתחומים שונים, פרופסורים במקצועם, כדי לבדוק את תוכניות הלימודים. ולמען האמת, הם התקשו להבין כיצד אנחנו לא מנצלים את העובדה שיש ברשותנו את המעבדה האנושית הכי טובה בעולם בכל הקשור לסובלנות ורגישות כלפי האחר. הם רואים את הפוטנציאל, אבל אז הפרופסורים המקומיים שלנו מסבירים להם את המתח שבין המגזרים והקהילות".
נשמע שאתה כמעט מופתע כמו אותם אורחים; אולי משום שבעברך למדת בבי"ס יהודי ואתה דובר היטב את השפה העברית. אבל לצערנו, זה לא המצב הנפוץ בקרב אזרחי ישראל.
"לצערי לא. כשלמדתי בבי"ס תיכון בעפולה בשנות ה־70, היו בו קרוב ל־20 תלמידים ערבים מהאזור. זה לא תמיד היה קל, כי החברה היהודית לא מכילה מיידית אנשים שאינם יהודים. בסופו של יום, אני סבור שהחברה הישראלית פספסה את האפשרות ליצור חיבורים בין אזרחי המדינה השונים, את האפשרות, לדוגמה, ללמוד ערבית מגיל מוקדם. גם הרמב"ם גדל בתרבות מוסלמית והתפתח נהדר".
ציינת שאתה סבור כי "הציבור בישראל מוכן שהרופא הערבי יציל את חייו, אבל לא מוכן שהמורה הערבי ילמד את בנו". מהי לדעתך הסיבה לכך?
"זה נובע מכמה סיבות. בין היתר, ייתכן שמנהלים לא רוצים למצוא את עצמם בעימותים עם מורים מסוימים בעלי דעות אחרות. אבל לצד אלה, אני סבור שיש גם הרבה דברים אפשריים. כיום יש מחסור אדיר במורים, כעשרת אלפים מורים חסרים במערכת, וכתוצאה מהקורונה המספרים גדולים אף יותר.
"במקביל, 7,000 מורים ערבים שסיימו את לימודיהם - ממתינים להיכנס למערכת החינוך, אבל במערכת החינוך הערבית אין תקנים. זה מביא למצב שחלקם נוסעים מדי יום מהגליל הרווי במורים עד לנגב המשתוקק להם, 3 שעות הלוך, 3 שעות חזור. הדברים גם מגובים בנתונים של הלמ"ס, שלפיהם קיימים פערים בתקציבי חינוך בין בתי ספר יהודיים לערביים. גם ה־OECD היה שמח שנתייחס לכך שיש בישראל יהודים וערבים, כי שיעורי עוני בחברה הערבית או ציונים נמוכים בפיז"ה מורידים אותנו בדירוגים השונים. אלא שלסגור פערים לוקח זמן".
"לא כל אחד מתקבל"
אבל כעת אפשר לזהות רוחות של שינוי. רק לפני כמה חודשים הודיעה הממשלה על אישור תוכנית חומש למגזר הערבי בהיקף של מיליארדים, חלק גדול מתוכה יוקצה לחינוך.
"בזמנו הובלתי שני חומשים לקידום השכלה גבוהה באוכלוסייה הערבית, ומניסיון - רק כשאתה מוביל תוכנית עם מדדים מוגדרים ויעדים אופרטיביים ברווחה, בריאות, חינוך וביטחון אישי - מגיעים לתוצאות. כרגע מדברים על מספרים, ואני מקווה שמאחורי המספרים הללו יהיו גם תוצאות בשטח, לאורך זמן".
זוכה פרס נובל, דן שכטמן, אמר בעבר במדור זה שמורה גרוע פוגע בכלכלה, ואף הוסיף: "אי אפשר שכל מי שרוצה להיות מורה יהיה מורה - עם בגרות, בלי בגרות, וזה המצב כיום. חייבים להעלות את רמת המורים". אתה נוטה להסכים איתו?
"אני מסכים עם פרופ' שכטמן. מדינת ישראל לא מעודדת צעירים ללכת לתחום ההוראה. זה מתחיל כבר בתנאי ההעסקה של המורים, יהודים וערבים כאחד. אבל ברגע שאתה משפר תנאים של מורים ומושך אליטות אינטלקטואליות ומעניק את המשכורות הכי טובות בארץ למורים, וגם לגננות, המצב ישתנה. הרי חתני פרס נובל ישראלים שגדלו בארץ למדו בסופו של דבר באותם גנים. חלק מהקריאה שלי היא להכניס לתחום את הראויים והטובים ביותר, הטובים להוראה אם תרצה, תוך העלאת מעמד המורה - כדי שנוכל לגדל כאן את הדור הבא של חתני פרס נובל".
אבל המצטיינים האמיתיים הולכים למקצועות ההיי־טק, הרפואה, מקצועות מכניסים אחרים בשוק החופשי. הוראה ככל הנראה אינה מספיק קוסמת להם.
"אני מזהה מצטיינים גם בהוראה, ומובן שהביקוש הוא גדול. במקביל, אני מזהה גם תלמידים שאינם עומדים בתנאי הסף ההתחלתיים, ולכן עליהם לעשות את הבחינות הנדרשות, גם אם הן הכי קשות שיש. כששימשתי דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באונ' חיפה, וגם כשכיהנתי במל"ג, נוכחתי לדעת שיש שלוש קהילות בישראל שלא מיצו את הפוטנציאל שלהם בהשכלה הגבוהה - חרדים, ערבים ופריפריה חברתית־גיאוגרפית".
בשבילם אתה לא נלחם. מדוע?
"אני רוצה לומר לך שהיה לי נוח יותר ללחום עבור החרדים או הפריפריה, כי כאשר אני בא ללחום למען ערבים אומרים לי שאני ערבי, לכן אני לוחם למען ערבים. אבל הנושא חשוב, והוא כמובן בדמי. מעבר לכך, במשך השנים נאבקתי למען כל סוגי האוכלוסיות. ליוויתי גם סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות שסיימו בהצטיינות את לימודיהם. כך שאם נשקיע באופן נכון בקהילות המוחלשות בארץ - כולנו נהנה מהפירות. ובמקביל, כפי שפרופ' שכטמן מציין - אסור לוותר על המצוינות".
בין השורות אני מבין שההשקעה בקהילות מוחלשות, כדבריך, היא רמז עקיף להורדת תנאי הקבלה?
"לא, אתה לא מוותר על תנאי קבלה, אבל יש מספיק משאבים ותמיכה שאפשר לתת כדי לחזק אנשים ולהובילם לעבור את החסמים השונים, כאמור - מבלי להוריד את תנאי הקבלה".
אולי כדי למשוך את "הטובים להוראה" צריך בכלל להעלות את תנאי הסף?
"אין עם זה בעיה, אבל חשוב להמשיך ולאפשר הזדמנויות לאנשים שלא מגיעים אל אותם תנאים".
האם כל אחד מתקבל כפי שפרופ' שכטמן טוען?
"יש לי חדשות בשבילך. לא כל אחד מתקבל, וגם אצלנו לא כל אחד מתקבל. במקומות השונים יש תנאים - בגרות, פסיכומטרי, בחינת ידע בעברית או בחינת כניסה בערבית במקומות הרלוונטיים".
דיברנו בתחילת השיחה על הרופא הערבי, הרוקח הערבי. יש משהו בתהליך ההכשרה של רופא, ביוקרת המקצוע, שמאפשרים למטופליו לבטוח בו. ייתכן שדומים הדברים גם במקצוע ההוראה - הכשרה עמוקה ורחבה יותר, עם נגיעה רלוונטית לעולמות הטכנולוגיה וההיי־טק, יכולה לעשות את ההבדל.
"שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, גייס אותי לתפקיד הנוכחי ואמר שצריך להפוך את המכללה בסכנין למכללה אקדמית כללית, כזו שגם תכשיר מורים וגם תעניק מקצועות רלוונטיים להיי־טק. כך שאני מסכים עם דבריך, הכשרה רב־תחומית היא דבר חשוב וראוי בעידן שבו אנו חיים".
מה לגבי הנתונים שלפיהם קיים עודף הכשרה משמעותי של עובדי הוראה בחברה הערבית? האם מכללה כמו שלך ודומותיה לא עושות להם עוול - הכשרתם באלפים כאשר אין להם די ביקוש?
"עד היום שני המעסיקים העיקריים של המגזר הערבי היו משרד החינוך והשלטון המקומי. שניהם קיבלו מכסות שיכולות להכיל את עובדי המגזר. מצד שני, ציינתי קודם את עניין הפערים, וכשעיינתי בתקציבים נוכחתי לדעת כי בבית הספר היסודי קיים פער של כ־12% בהשקעה בתקציב בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי. בחטיבת הביניים הפער אף גדל לכ־20%, ובתיכון הפער גדל לכ־40%. אם משרד החינוך והמדינה היו סוגרים את הפערים בתקציבים, מקטינים את הכיתות ומאפשרים למורים איכות הוראה טובה יותר - היו משתחררים עוד תקנים באוכלוסייה הערבית שניתן היה לפזר על פני יותר כיתות".
אתה אופטימי. בעניין תחומי ההתמחות של המורים, לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2020 - תחומי ההתמחות של חלק מהמורים הערבים המוסמכים להוראה אינם תואמים את תחומי ההוראה שבהם קיים מחסור בחינוך העברי. וזו עוד סיבה לבעיה שבגינה אנחנו משוחחים היום. איך משנים את המצב?
"אתה יודע מה קורה במכללות להכשרות מורים? כשלמורה עם הכשרה בתחום מסוים אין תעסוקה, הוא מבצע הכשרה נוספת של כשנה בתחום שבו יש מחסור. המטרה היא לייצר עובדים דינמיים".
בעניין אחר, הפשיעה בחברה העברית גואה בתקופה האחרונה. לא כדאי לשלוח עוד מורים ותיקים לבתי ספר בנגב? הרי במחאות האחרונות רוב המפגינים היו בגילי 21-16.
"אם תשלח לשם עוד מורים - זה יסייע בוודאי, אבל הפתרון צריך להיות שורשי יותר. יש בעייתיות בכך שהשלטון המרכזי מטיל עוד ועוד משימות על השלטון המקומי מבלי לתת לו משאבים ראויים או סמכויות של ממש. באוכלוסיית הנושרים בחברה הערבית - כ־40 אחוז מקרב בני 24-16 הם צעירים ללא מסגרת, לימודים או תעסוקה. השלטון המקומי והמרכזי חייבים להתייחס לכך".
"מורים גרסת 2030"
מה עשתה הקורונה למצב המורים בישראל - מספרית, מוטיבציונית?
"היא היוותה פגיעה קשה שייקח זמן לרפא. המורים הם חוד החנית. אבל הקורונה עשתה עוד דבר - היא יצרה גאווה בתוך החברה הערבית, נוכח הרופאים והאחים הערבים שמטפלים באזרחי ישראל".
יש מקום להכניס למכללות אקדמיות להכשרת הוראה קורסים בנושא של התמודדות בימי מגיפה או התמודדות מול סטרס?
"בהחלט. יש חשיבה בנושא הזה. בזמנו הייתי חבר ב'ועדת איזונים' שהקימה האקדמיה למדעים, כדי לבחון מה מתרחש במדינה בשעות חירום. כך שהנקודה שהעלית מדוברת, והיא כמובן חשובה מאין כמוה, ולא רק בקורונה לצערנו".
איך מתאוששים מהמשבר?
"הגיע הזמן להכשיר את הזן החדש של המורים - 'מורים 2030'. בעידן שבו לתלמידים יש ידע גדול יותר ממוריהם, מורי העתיד בכיתת הלימוד צריכים להיות דינמיים ומצטיינים, עם המשכורות הכי טובות. רק ככה נוכל לגדל את דורות זוכי פרס הנובל הבאים".
להצעות ותגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו