בדרך למושב נס הרים אני מודה ליועז הנדל שגרם לי לקיים את מצוות העלייה לרגל לבירה הפקוקה, שחשבתי שכבר לא אגיע אליה בסוכות הזה. בזמן הנסיעה אני מדבר עם חבר שאמור להיות שועל פוליטי, והוא מפתיע אותי בשאלה - באיזו מפלגה הנדל? אנחנו מתחילים לגלגל שיחה על דרכו הפוליטית ומבינים שללא עזרת גוגל, אין לנו סיכוי.
בתחילת 2019 הוא הצטרף לתל"ם של משה יעלון ומייד אחר כך זו חברה ל"כחול לבן", לצד "חוסן לישראל" ו"יש עתיד". שנה אחר כך, הנדל וצבי האוזר התפצלו והקימו את "דרך ארץ", שהנדל עומד כיום בראשה, תחת המטרייה של גדעון סער ב"תקווה חדשה". "אני רק שלוש שנים בפוליטיקה ומתברר שאני טוב בזה", אומר הנדל כשאנחנו ישובים בסוכה בביתו במושב. למעשה, הוא חבר כנסת רק כשנתיים, אבל לדבריו "כוח פוליטי לא צוברים בשביל הכוח, צריך לדעת גם לשחרר. הליכוד צבר 30 מנדטים והלך לאופוזיציה. אנחנו ידענו להשתמש בכוח".
בממשלה הנוכחית הנדל הוא שר התקשורת, אבל כשאני שואל על התפקיד הבא שמעניין אותו, הוא לא מתלבט: "השר לביטחון הפנים. היעד מספר אחת נמצא שם. ביטחון הפנים הוא סיכון גדול יותר מכל הסיכונים הסובבים אותנו. יש לנו התנהלות מול איראן ולא משנה מי יהיה ראש הממשלה - המדיניות תהיה דומה, אבל מה שקורה בתוך הבית מטריד אותי".
את הנשק, הפשיעה הגואה והבנייה הלא חוקית בחברה הערבית, הוא מכנה "סכנה אסטרטגית למדינת ישראל. אני לא זוכר דיון אחד בקבינט בממשלות הקודמות שהתקיים על הסיכון הזה. עכשיו גדעון סער מטפל מבחינה משפטית בסוגיות של הכבדת הענישה, הקלות בהוראות החיפוש לשוטרים. אבל צריך יותר משאבים. בדיוני התקציב הסכמתי מייד לתקציב משרד התקשורת, אבל דרשתי עוד תקציב לביטחון הפנים. צריך להקים יחידות טקטיות בצפון ובדרום - בנגב ובגליל. לעשות 'חומת מגן' במגזר הערבי, למען האזרחים הערבים. מ־2010 בכל שנה נוספו 4,000 מבנים בלתי חוקיים בנגב. החזרת המשילות שם היא משימה לאומית. מגיע לאזרחים הערבים לחוש ביטחון בבית שלהם".
לחמת בשייטת, אתה קצין בדרגת סגן אלוף ועשית גם דרך במערכת הביטחון, אבל כשאני מחפש בגוגל "יועז הנדל" מוצע לי המשך "החתיך", לא בדיוק דימוי של איש ביטחון.
"טוב", הוא מחייך במבוכה, "אין לי מה לעשות עם האירוע הזה. אני נשוי עם ארבעה ילדים וחי במושב וטוב לי ככה".
טלפון מ"זום" העולמית
על כל שאלה שאני שואל, יש להנדל תשובה המדגימה את האיפכא מסתברא של הממשלה הזו לעומת קודמתה. גם כשאני שואל באופן כללי, איך זה להיות שר? הוא מבהיר כי משרד התקשורת לא תפקד בממשלה הקודמת. "להיות שר זה היכולת להשפיע על תהליכים. כשמבינים את כובד המשקל, זה מייצר מוטיבציה ואחריות. אני יכול לראות את זה באופן ברור - עד כמה חוסר החלטה על סיבים אופטיים תקע את ההתקדמות".
עד כמה אנחנו מתקדמים עכשיו?
"אנחנו נמצאים כבר עם 50 אחוז מהאוכלוסייה שנגישה, יותר מ־100 אלף בתים מתחברים מדי חודש, זה קצב מהגבוהים בעולם. וזה אחרי שהיינו בפיגור של עשור, רק בגלל רגולציה. בממשלה הקודמת קידמתי את העניין וזה הדלק שהאיץ את התהליך. עד 2024 נהיה מובילים בעולם בחיבור לסיבים האופטיים - במרכז ובפריפריה. כרגע אין בכלל מה לעשות ברוחב הפס הזה, אבל זו תשתית חשובה וברור שיהיו לה שימושים חשובים".
יהיה חיבור גם ביישובים ערביים וחרדיים?
"תקנות של פריסת תשתיות מחייבות במקרה הזה הסכמה של שר התקשורת ושל שר הפנים. אריה דרעי, כשר הפנים, לא הסכים לחתום על תקנות שיחייבו קבלנים להניח תשתיות לסיבים אופטיים, השרה איילת שקד פתרה את העניין ברגע, אז איבדנו 40-30 אלף דירות בינתיים, אבל עכשיו זו תהיה חובה. מדובר, כמובן, בהנחת תשתית, לא בחיבור לבית. אנחנו לא מחייבים אף אחד להתחבר, אבל אנחנו רוצים שתהיה לכולם אפשרות. כקוריוז, אפשר לספר על כך שכשהיה סגר אלפי חרדים השתתפו בשיעורי תורה בזום.
"שינינו את תנאי הסף לחברות שיוכלו להשתתף בפריסת הסיבים, והבאנו לכך שיותר מ־30 חברות קטנות יותר ישתתפו".
ומה לגבי מחיר החיבור, האם אתה מתכוון להתערב בעניין?
"המחיר בינתיים סביר - 120-80 שקלים. המחיר לעסקים גבוה יותר, אבל אני מעדיף שהשוק החופשי יעשה את שלו. התפקיד שלנו הוא לעודד עוד חברות וליצור שוק. בדרום קוריאה, וגם בארה"ב, הממשלה עצמה משלמת על הנחת התשתיות. אנחנו עושים את זה באמצעות רגולציה וקרן שמקצה מהרווחים ממרכז הארץ כספים למימון הפריפריה".
"לא צריך לשלוט על האמת"
את רפורמת הסלולר של כחלון כולם זוכרים לטובה. היא קיצצה לנו משמעותית בחשבון ההוצאות, אבל ברבות השנים הבנו שהיא גם תקעה את ההשקעות ברשת. ישראל הידרדרה במהירות הגלישה שלה למקום מפוקפק בעולם - 97. מעצמת ההיי־טק, הסטארט־אפ ניישן, הולכת יחפה. הנדל זוקף לזכותו את ביטול התדרים לדור 2 ו־3 ומסביר: "תדרים הם משאב יקר ומצומצם. עכשיו כולם יהיו חייבים לעבור לדור 4 ו־5".
אז מתי נסגור את הפער מול העולם?
"עלינו מעט מאז השפל, אבל אנחנו עדיין במקום לא טוב (לפי אתר "ספיד טסט" ישראל מדורגת במקום 54 כיום - ע"ב). הכנסנו בחוק ההסדרים את האפשרות להתקין אנטנות סלולר ברמזורים ובעמודי תאורה. יש מי שחושב, בטעות, שבדור 5 יש יותר סכנות קרינה מהאנטנות. זה לגמרי לא נכון. נהפוך הוא - יש יותר אנטנות ומכל אחת מהן יש פחות קרינה".
בעניין הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, נראה שישראל מנהלת מדיניות רפה יחסית, בעוד ארה"ב נלחמת בהשתלטות שלהן בנחישות.
"נתחיל בכך שיש בעיה אמיתית שיש לה שלושה היבטים: שקיפות, הכנסות ושליטה. המתח המובנה הוא בין ההכרה שלנו בחופש הביטוי, בכך שהמדינה לא צריכה לשלוט על האמת, לבין השימוש לרעה שניתן לעשות בכוח הזה. אנחנו בדיונים קדחתניים עם הרשתות. נפגשתי כבר עם הנהלת טיקטוק ואנחנו בשיחות עם פייסבוק וטוויטר, ואנחנו בדרך להבנה. הדילמות הללו קיימות בכל מקום בעולם. הדיון בארה"ב חוצה מפלגות. הם מתעסקים במונופול שנוצר. אנחנו לומדים מהם ומנסים לפתח מודלים יישומיים".
אלו רשתות ששולטות במחשבה שלנו, לא פחות. הן משפיעות על תוצאות הבחירות אולי יותר מכל גורם תקשורתי אחר. אני לא רואה שמזמינים אותם לשימוע, שדורשים מהן הסברים.
"אני בהחלט לא מרוצה מהמצב הקיים. אני משוכנע שאנחנו צריכים להתערב, ובסופו של דבר ישראל תתערב. אני בעד לעשות זאת מתוך הידברות. שימוע זה לא העניין, זה כלפי חוץ. אם יש החלטה של פייסבוק, למשל, לחסום אזרחים מסוימים - השאלה היא על בסיס אילו נתונים הם מקבלים החלטה כזו. הם למעשה עושים עריכה, ממש כמו שעורכים עושים בעיתון. אנחנו נעשה בזה סדר".
אבל דווקא בעניין של מתנגדי חיסונים אתה בעד הצנזורה של פייסבוק.
"כן, ודאי. כשמדובר בפייק ניוז של המתנגדים, שמציגים מחקרים שלא היו ומידע כוזב, זה כמו הסתה. זה עניין של חיים ומוות. בעניינים כאלה ודאי שצריך להתערב. פייסבוק נמצאת איתנו בקשר שוטף בעניינים של תכנים אנטישמיים, למשל. כשמעלים סרטון של צעיר ערבי שמכה חרדי בירושלים, ודאי שצריך להתערב. השאלה היא רק בתחום האפור".
זה לא לגיטימי להתווכח על חיסונים?
"זה כן, רק בלי מידע כוזב".
ומה בעניין מיסוי חברות הענק הללו? אתה מסכים עם שר האוצר שצריך למסות אותן?
"כן, זה לא עניין ערכי, פשוט מי שמרוויח כאן צריך לשלם פה מס. זה קורה בעולם וזה צריך להיות גם פה".
אתה לא חושש שזה יביא לעליית מחירים של נטפליקס ויתר נותני השירותים מחו"ל?
"בקרוב יגיעו לכאן גורמים נוספים, כמו דיסני, ויהיה פה שוק עם תחרות. עליית מחירים תתרחש אם יהיו מעט שחקנים ולא יהיה שוק. אם נמסה את החברות ונפתח עוד יותר את השוק - יקרה בדיוק ההפך. צריך לזכור שהחברות הללו מספקות גם תשתית - פייסבוק וגוגל מניחות כבלים תת־ימיים, מקימים פה חוות שרתים בעלות של מיליארדים, ישראל חוזרת למרכזיות שלה כמקום אסטרטגי, מהודו ועד אירופה".
"לסגור את הרשות השנייה"
אחד הדברים הראשונים שעשית הוא טיפול במחירי שידורי הספורט, כששידורי הנבחרת גם ככה משודרים חינם. למה זה כל כך חשוב?
"אני לא יכול לתת מענה לחולי הספורט שרואים כל משחק פינג פונג בסין, אבל יש משחקים עם הקשר ישראלי שאנחנו צריכים לאפשר לראות. אנחנו עוסקים במונופול השידורים, זה חלק ממסקנות ועדת פולקמן ("הוועדה לבחינת אסדרת העל בתחום השידורים" בראשות ח"כ לשעבר רועי פולקמן - ע"ב). אני מקווה שנצליח לגבש סל שידורים שנוכל להציע לכולם. המשימה היא לסגור את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ולהקים גוף שידורים אחוד. גם שידורי הלוויין ייעלמו בתוך שנתיים־שלוש ובהמשך כולם יעברו לסיבים.
"נשאף לכמה שפחות רגולציה, אבל אחידה. כיום ל'הוט' יש דין מסוים ול'רשת' דין אחר. יש הגבלות שאין היגיון שהמדינה תטיל. יש גם בעיה בסוגה העילית - הפקות המקור. כיום גם בידור נכנס בהגדרה הזו בהתערבות המדינה. בשידורים באינטרנט, לעומת זאת, אין שום רגולציה ובמילא רובם עוברים ל'יס פלוס', באינטרנט, שחופשי מרגולציה. כך שאנחנו מחזיקים את האורווה, אבל בקושי יש בה סוסים. אנחנו רוצים שחברות שמשדרות בישראל יהיו כפופות לחוקים מסוימים, כך שגם נטפליקס תיצור הפקות מקור ישראליות".
אמרת שתביא בשורה למועצת הרשות השנייה ואנחנו רואים שם שוב את אותם שמות.
"אנחנו נראה שם שמות נוספים, מכל הקשת הפוליטית. אנחנו לא נהיה מפא"י שמעדיפים את אנשיהם, יהיה שם מקום לכולם".
נראה גם כאלה שחונכו על קונצרטים וינאיים וגם כאלה שחונכו על "דרבוקות"? אני כמובן מתייחס להתבטאות מפלגת שלך מן העבר.
"כן, ולא היה שום דבר מפלג בזה. יש מי שמנסה לחרחר שנאה. נדמה לי שהניסיון לייצר שבטיות - זה רצון קמאי לחזור לגולה. אני לחמתי עם כל עם ישראל ומעולם לא הבחנו בין אנשים לפי המוצא של סבא שלהם. כולם לחמו ולצערי גם נפצעו ונפלו, בלי שום הבחנה. זה נכון שהגענו לכאן ממקומות שונים, אבל זה לא אומר שום דבר מעבר לזה".
אתה אומר "נלחמנו יחד", אבל לא באמת כולם נלחמים יחד.
"נכון, ובאמת יש עכשיו הזדמנות לייצר מסלולי שירות. ההכלה הזו של העובדה שיש כאלה שמשרתים ויש כאלה שלא וזה בסדר, היא לא תקינה. ברור שהמדינה יכולה להסתדר רק עם 43 אחוז שמשרתים כיום שירות צבאי מלא, אבל אנחנו צריכים את כולם כדי לייצר מכנה משותף. לכן צריך לייצר מסלולי שירות. זה גם מתוך הבנה שהטובים תמיד יתגייסו לשירות משמעותי. אבל כולם צריכים להשתתף".
אתה חוטף הרבה ברשתות. איך מתרגלים לזה?
"לא מתרגלים, ואני מקווה שלא אהיה אדיש לעולם לשפה נמוכה ולהפצת שקרים. אבל אני יודע שזה המחיר. אני מאמין בצדקת הדרך שלי, מאמין במדינה ובעם הזה. רוב הציבור לא יושב ומנבל את הפה ברשתות חברתיות, זה זן מסוים ומצומצם, שאגב, חוצה מחנות. בסוף היום אני מגיע לבית ולמשפחה, יש לי חברים מהצבא ומהמושב. רובם כמוני מחויבים למדינה הזאת".
"צריך אידיאל ישראלי"
הנדל שואף לכור ההיתוך של בן־גוריון. "אני מאמין בממלכתיות של ז'בוטינסקי ובן־גוריון", הוא אומר, "אם עוברים את הקרע הגדול של אלטלנה, ישראל התעצבה עם בגין שזעק נגד הפילוג. אי אפשר לפעול נגד צדדים במדינה, כפי שהוביל בנימין נתניהו. אין פה אנחנו והם. הכל שלנו. יש המון מה לתקן במערכת המשפט, אבל השופטים הם שלנו. יש מה לתקן במשטרה, אבל היא שלנו.
"היה לי ויכוח נוקב עם הנשיא הקודם, ראובן ריבלין, על נאום השבטים שלו. הוא תיאר מצב שלפיו החרדים והערבים הם פשוט שבטים, אבל אנחנו צריכים לייצר מציאות אחרת - אידיאל שלפיו עברית היא השפה, השירות הצבאי הוא הישראליות והשירות הקרבי מיועד לטובים ביותר שמאמינים בישראל כמדינת לאום. אני אומר את זה לערבים באופן ברור - וגם לחרדים. יש עילויים שצריכים ללמוד תורה, אבל צריך להיות אידיאל ישראלי לכולם".
באידיאה הזו יש מקום גם לראש הממשלה שלך שמפר הבטחות מפורשות שהבטיח לבוחריו?
"אני רוצה להזכיר לך שהיה לנו 12 שנה ראש ממשלה שהפר הבטחות. הוא הפר הבטחה לספח את בקעת הירדן, הבטחה למשילות והרבה הבטחות אישיות, כולל הבטחה לרוטציה עם גנץ".
וזה מכשיר את הפרת ההבטחות של רה"מ נפתלי בנט?
"את זה אתה צריך לשאול את בנט. אני וגדעון סער אמרנו שנעשה הכל כדי שלא תהיה ממשלה עם נתניהו. ומכיוון שאני בעד הממלכתיות, חשבתי שנתניהו צריך ללכת הביתה, כי כל מה שהוא עשה בשנתיים האחרונות זה פגיעה בממלכתיות.
"אני הובלתי לממשלת האחדות הקודמת, כי חשבתי שממשלה צרה לא טובה לעם ישראל. לא הסכמתי לממשלה צרה של נתניהו עם 61-60 ח"כים. מה שמטריד אותי זה לא כמה ראש הממשלה שיקר לבוחריו, אלא מה טוב לעם ישראל. נתניהו עשה גם דברים טובים למדינה, ומה שחשוב עכשיו זה שהממשלה הזו טובה לישראל. אפשר לטפל בנושאים כמו כשרות, נישואים וגיור, הפרדת תפקידי היועמ"ש, החמרת הענישה על מחזיקי נשק בלתי חוקי. אפשר לעבוד".
אפשר לעבוד עם מרצ, העבודה ורע"מ?
"אין לי בעיה עם עמר בר־לב ונחמן שי, ולא עם כל מי ששירת בצבא כמוני. מנסור עבאס זה סיפור אחר. הוא עשה תהליך מדהים. כשיש פוגרום בלוד והוא מצטלם ברקע בית הכנסת ומגנה את הפיגוע - זה אומר שקרה פה משהו. השותפות איתו היא ניסוי חשוב לשלב את הערבים הישראלים בחברה. אם הניסוי ייכשל - כולנו נפסיד, ואני חושב המגזר הערבי יפסיד יותר. עד היום לא עשינו דבר. חנין זועבי היתה דמות טלוויזיונית שהתקוטטנו איתה וייצרנו כותרות, אבל בשטח לא עשינו כלום".
ומה נעשה עכשיו?
"נעשה חומת מגן. ניכנס לשטח ונאסוף את הנשק הלא חוקי. ויתרנו על הגיוס של הבדואים, שהיה בשיעורים יפים והפך לשיעורים זניחים. נחזיר את הרוח הציונית - ההתיישבות, העלייה והקליטה".
אין לך בעיה לשבת עם לא־ציוניים בממשלה?
"בממשלה הקודמת ישבתי עם כאלה שבהגדרה הם לא ציוניים. עמדו בפנינו שלוש אפשרויות: הראשונה - שהליכוד יקים ממשלה עם רע"מ - וראיתי את זה במו עיניי קורה, עד כדי הליכה לרבנים, ביקור של עבאס אצל ביבי והצבעה לרע"מ בקרב החבר'ה של סמוטריץ'; האפשרות השנייה - הליכה לבחירות נוספות שהן אסון. בחרנו באפשרות השלישית".
ומה עם שיתוף פעולה עם החרדים, שנותרו בחוץ?
"אני לא פוסל את החרדים ומעולם לא פסלתי, אבל צריך לומר ביושר שהברית של הליכוד והחרדים פגעה ביכולת לקדם את מדינת ישראל. האינטרסים של מרבית הציבור הישראלי החילוני, המסורתי והדתי־לאומי נמוגו. הדת הפכה למונופול חרדי, עם שליטה על הכשרות, הגיור, הקבורה, הגירושים והנישואים. נוצרו מצבים אבסורדיים שהמדינה מממנת משגיחי כשרות שלא אוכלים את הכשרות של עצמם. במקום לקרב, יצא שהרחקנו. אנחנו שכחנו שהציונות היא הקמת בית לאומי לעם היהודי, לא רק ליהודי שמקבל את מרות היהדות החרדית".
אתה אומר שאתה נגד לעומתיות, אבל הקמתם ממשלה סביב "רק לא".
"הקמנו ממשלה אחרי שנתניהו התחיל להזיק למדינה, יצר מחנאות. אני נגד התפיסה שלפיה הכל זה אדם אחד, הכל זה ביבי. אני מאחל לו חיים שלווים, לא הייתי רוצה לראות אותו בכלא. הייתי שמח לעשות סיכום של הדברים הטובים שהוא עשה, אחרי שיפרוש".
בינתיים כדאי לכם שלא יפרוש, כי כנראה זה מה שמחזיק אתכם.
"זו שאלה. הממשלה הזו לדעתי תחזיק מעמד. אני באמת לא יודע מה פרישה שלו תעשה, ומאמין שהימין כולו יתארגן מחדש.
"מה שבטוח הוא שפרישה של נתניהו תהיה אתגר גדול לליכוד. אני מקווה שהוא יחזור להיות ממלכתי כמו שהיה אצל שמיר ובגין".