בתחנת הטלוויזיה הציבורית של פולין, TVP, משודרת בימים אלו הסדרה התיעודית "אתחול" (Reset), אשר עומדת בלב המערכה הפוליטית הסוערת והייצרית לקראת הבחירות לפרלמנט שייערכו ב־15 באוקטובר. באמצעות חשיפת מסמכים ממשלתיים חשאיים מציגה הסדרה את מנהיג האופוזיציה והמועמד מטעמה לראשות הממשלה, דונלד טוסק, באור שלילי ביותר בשל קשריו הטובים עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
לפי הסדרה, טוסק - שכבר כיהן כראש ממשלה בין השנים 2014-2007 - גיבש תוכנית מדינית לאתחול חיובי של היחסים בין ורשה לבין מוסקבה, למרות הדיכוי הברוטלי של התנועה הבדלנית בצ'צ'ניה, רדיפת מתנגדיו של פוטין ורציחתם, והפלישה הרוסית לגיאורגיה ב־2008. הסדרה טוענת שטוסק פגע בביטחון ארצו כשפעל במודע לבטל את תוכניותיו של נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' וו.בוש, להציב על אדמת פולין מערכות מתקדמות להגנה בפני טילים שהיו עשויות להרתיע את רוסיה מלפלוש מאוחר יותר לאוקראינה. טוסק ואנשיו גם מואשמים בכך שבמשך זמן רב הסתירו מידע על הצעה שהעביר להם פוטין בדבר חלוקת אוקראינה בין רוסיה ופולין.
כמו כן נטען בסדרה שטוסק מעל בתפקידו כשהותיר בידי מוסקבה את חקירת נסיבות התאונה האווירית שאירעה ב־2010 ברוסיה, ובה מצאו את מותם נשיא פולין דאז, לך קצ'ינסקי - ממייסדי מפלגת השלטון הנוכחית "חוק וצדק" (ממנה הגיע רה"מ המכהן, מטאוש מורבייצקי) ו־95 בכירים פולניים נוספים. התוכנית נמנעת אמנם מלהאשים מפורשות את רוסיה באחריות לתאונה, אך היא מותירה מעט מאוד מקום לספק בעניין זה.
בימים אלו משודרת עונתה השנייה של "אתחול". מיליוני פולנים צפו עד כה בפרקי הסדרה שבנויים כסרט מתח בהמשכים. עד כמה מוטרדת תנועת האופוזיציה הראשית, הבנויה סביב מפלגתו של טוסק - "הפלטפורמה האזרחית" - מהשפעת הסדרה על תוצאות הבחירות, תעיד העובדה שהמועמד ארגן לאחרונה מסיבת עיתונאים בכניסה למשרדים הראשיים של TVP והאשים את הטלוויזיה הציבורית שבשליטת הממשלה בשידורי תעמולה שקריים נגד המחנה שלו.
כדי לאזן תעמולה זו הכריז טוסק כי אנשי מפלגתו יסירו את החרם שהטילו על הטלוויזיה הציבורית ויחזרו להתראיין בתוכניות האקטואליה. באופוזיציה טוענים כי בשמונה שנות שלטונה של מפלגת הימין האולטרה-שמרנית, "חוק וצדק" הפכה הטלוויזיה הציבורית לכלי ממשלתי ו"למפעל של שקרים שמייצר חומרים שבינם למציאות אין כל קשר". כבר בדצמבר אשתקד, עם הקרנת העונה הראשונה של "אתחול", הגיש טוסק (66), שכיהן עד 2019 כנשיא מועצת האיחוד האירופי, תביעה נגד TVP בגין "מניפולציות ועיוותים" בהצגת מדיניות ממשלותיו כלפי רוסיה.
במקביל, הגיש תביעה נגד תחנת הטלוויזיה מאחר ששידרה צילומי רקע ערוכים שלו, בהם הוא נראה כמו מטרה לירי. בתביעה נאמר שצילומים כאלו עלולים לעודד פגיעה גופנית במנהיג האופוזיציה וטוסק מסר אז כי האבטחה סביבו הוגברה מחשש "אמיתי ומעשי" להתנקשות בחייו.
טוסק ואנשיו מוצאים את עצמם בימים אלו תחת מתקפת מחץ של מפלגת השלטון. ביום השנה ה־84 לפלישת ברית המועצות לפולין (במסגרת ההסכם עם גרמניה הנאצית), פרסם שר ההגנה הפולני מסמכים של אחת מממשלות טוסק שבהן נכללה ההערכה, לפיה אם רוסיה תפלוש שוב, יוכל הצבא הפולני להחזיק שבועיים בלבד, ובתוך שבוע יגיעו החיילים הרוסים לנהר הויסטולה, החוצה את המדינה מצפון לדרום. ממשלת טוסק - כך האשים השר - הייתה מוכנה בדיעבד לוותר על מחצית משטחה של פולין. אנשיו של טוסק אמרו מצדם, שפרסום המסמכים החשאיים הוא אקט של בגידה במולדת.
קרירות בגבול עם גרמניה
לא רק האיום הרוסי ממלא תפקיד במערכת הבחירות, אשר דוברים בשני המחנות היריבים מגדירים "גורלית" לעתידה של פולין: מנהיגה בפועל של מפלגת השלטון "חוק וצדק", ירוסלב קצ'ינסקי - אחיו התאום של הנשיא המנוח - האשים בעצרת בחירות את טוסק כי הוא מנהל בשמה של גרמניה "מלחמת תרבות" נגד הפולניוּת, "מתוך תחושת נחיתות עמוקה מול הגרמנים".
טוסק מוצג כעושה דברם של גרמניה והאיחוד האירופי שבשליטתה. ממשלת פולין הנוכחית הגישה רשמית לגרמניה תביעת פיצויים ענקית, בגובה של 1.3 טריליון דולר על נזקי מלחמת העולם השנייה והתביעה הזו משרתת גם את "חוק וצדק" בקמפיין הבחירות שלה.
האופוזיציה, מצדה, תוקפת את הממשלה בעקבות חשיפת פרשת "מחדל הוויזות", בתחילת החודש שעבר. אחד מסגני שר החוץ, האחראי על מערך הענקת אשרות הכניסה לפולין, ושישה פקידי ממשל נוספים, הואשמו בשחיתות בגין קבלת כספים עבור האצת תהליך קבלת ויזות למי ששרוצים בדיעבד להגר לאירופה דרך המדינה. סגן השר פוטר מתפקידו.
הממשלה הפולנית טוענת כי מדובר היה רק ב־250 בקשות לוויזה, שרובן נדחו. האופוזיציה והתקשורת המקורבת לה טוענות שמספר הוויזות שניתנו עבור כסף היה גבוה בהרבה ומאשימות את הממשלה בהסתרת ובמחיקת מידע על ממדי השערוריה.
סוגיית הפליטים וההגירה לפולין, אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות, הפכה גם לעימות מדיני עם גרמניה. הקנצלר, אולאף שולץ, הביע בכנס פוליטי של מפלגתו ביקורת על כך שפולין מאפשרת למהגרים ולפליטים לעבור דרך שטחה לגרמניה, שם מתהווה משבר הגירה חדש, דומה במימדיו לזה של 2016.
"צריך להבהיר את שערוריית הוויזות בפולין", הצהיר שולץ, "אני לא רוצה שאנשים פשוט יעברו דרך פולין ואחר כך אנחנו נצטרך לנהל דיון על מדיניות הענקת המקלט שלנו. נצטרך לנקוט צעדים בגבולותינו, כמו למשל בגבול עם פולין".
שרת הפנים הגרמנית, נאנסי פזר, העלתה מצדה את האפשרות שגרמניה תבטל את חופש המעבר בגבול עם פולין ותחדש את ביקורת הגבולות. ממשלת פולין האשימה בתגובה את גרמניה בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות. "ההצהרה של הקנצלר מפרה את העקרונות של ריבונות שווה, שהיא הבסיס ליחסי שכנות טובה ושיתוף פעולה ידידותי עם פולין", מסר שר החוץ, זביגנייב ראו, "הצהרות בעניין זה מצביעות על ניסיון להתערב בענייניה הפנימיים של פולין ומערכת הבחירות שבעיצומה".
החברה הפולנית, כמו חברות אירופיות ומערביות אחרות, הפכה למקוטבת מאוד: מחד המחנה הימני, הריבוני, השמרני, הדתי, הלאומני, שסולד מרוסיה, מגרמניה ומהאיחוד האירופי ואינו חושש להתעמת עמם. מנגד, מחנה המרכז-שמאל על זרמיו השונים - הליברלים, הפרוגרסיבים, הסוציאליסטים, שרואה את עתידה של פולין דרך משקפיים של שיתוף פעולה הדוק עם האיחוד ועם גרמניה.
כן, לדבר. מתוך אחריות
מפלגת השלטון השמרנית אסרה בשנות כהונתה הפלות, התנגדה להענקת שוויון זכויות ללהט"בים, חיזקה את הזיקה לדת, ביצעה רפורמה נרחבת במערכת המשפט ועושה שימוש בשידור הציבורי לקדם את הערכים שבהם היא מאמינה. האופוזיציה מאמינה שמערכת הבחירות הנוכחית תחרוץ את עתידה של הדמוקרטיה בפולין. נשמע מוכר?
"עבר ועתיד ממלאים תפקיד מאוד חשוב במערכת הבחירות הנוכחית", אומר סבסטיאן רודול, סגן מנהל המרכז הקהילתי היהודי בקראקוב, "יש את אלה שאומרים שבלי הישענות על העבר הפולני ולמידת לקחים ממנו אין עתיד, ושבעיניהם העתיד הלא ידוע הוא סיבה לחששות כבדים. ויש את אלו שאומרים שלא צריך להסתכל כל הזמן אחורה, אלא קדימה, ולייצר עתיד חדש ושונה מהעבר".
מיכאל ראכון, העיתונאי שעומד מאחורי הסדרה "אתחול" וגם מגיש אותה, מעריך בשיחה עם "ישראל השבוע" כי לתוצאות הבחירות הקרובות בפולין יש חשיבות גאו-פוליטית רבה מול רוסיה, מול אוקראינה, מול האיחוד האירופי, וגם בהקשר למעמדה הבינלאומי של ארה"ב: "יש גורמים חיצוניים שמבקשים להשיג השפעה על המצב הפנימי בפולין בדיוק כשם שהם מנסים להשיג השפעה על המצב הפנימי בישראל. ככלל, יש הרבה מאוד קווי דמיון בין מה שקורה כעת בפולין ובישראל".
ראכון, המתנשא לגובה שני מטר, היה בעברו כדורסלן מקצועי במועדון בעיר הולדתו גדאנסק, עיר הנמל שבה קמה תנועת ההתנגדות למשטר הקומוניסטי, "סולידריות". הוא היה ילד בעת התמוטטות הקומוניזם בארצו ובמזרח אירופה ולדבריו, רוסיה מעולם לא חדלה לבחוש בענייניה הפנימיים של פולין באמצעות שליחיה.
ראכון היה פעיל בשורות מפלגת "חוק וצדק" מתחילת דרכה בראשית שנות ה־2000, במקביל לפעילויותיו כספורטאי וכאמרגן של פעילויות ספורט. מותו הטרגי של הנשיא קצ'ינסקי באפריל 2010, בהתרסקות המטוס שבו עשה דרכו לטקס אזכרה לאלפי הפולנים שנרצחו בידי הקומוניסטים בקאטין במהלך מלחמת העולם השנייה - הניע אותו הפוך לעיתונאי כדי לחשוף את המעורבות הרוסית ההרסנית בפולין.
מה אתה משיב לכל אלה שטוענים ש"אתחול" היא סדרת תעמולה, שנועדה להשפיע על תוצאות הבחירות?
"כל הקריירה המקצועית שלי כעיתונאי קשורה לסוגיית ההשפעה הרוסית על הפוליטיקה הפולנית ולמצבה הגאו-פוליטי המיוחד של פולין. כולם יודעים זאת. לומר שלפתע פתאום גיליתי את הנושא הזה כדי לתקוף את האופוזיציה לקראת הבחירות?זה מגוחך. התחלתי לעבוד על הסדרה ביוני 2022. העברתי למוסדות שונים בקשות לחשיפת מסמכים. ניסיתי להבין מדוע פוליטיקאים פולנים שיודעים שרוסיה מהווה איום על פולין, רצו לקיים דיאלוג עם רוסיה ולקדם את היחסים איתה.
"עסקתי בנושא הזה מבלי כל קשר לתפקידיו של טוסק או לכוונתו לחזור לפוליטיקה. כשפוטין הוזמן על ידיי ממשלת טוסק לבקר בפולין ב־2009 הפגנתי עם חברים נגד הביקור הזה. הרגשתי שמישהו צריך להביע מחאה על כך שרוצח המונים מתקבל כאן בכבוד מלכים. בעקבות ארגון ההפגנה הזו, התובע הראשי פתח בחקירה נגדי. התיק עליי נשלח למוסקבה. ואז היה אסון המטוס שבו נהרג קצ'ינסקי. הבנתי שמשהו מאוד חשוב קרה ואיש לא רצה לדבר על זה. לכן, נכנסתי לעיתונות.
"השאלות שהסדרה מעלה בקשר לעמדותיו של טוסק אינן חדשות. החדש הוא, שאחרי מחקר רציני של מאות מסמכים, שחלקם הגדול לא נחשף עד 'אתחול', הגענו למסקנות שאליהן הגענו. האמת, שלא איכפת לי כלל אם הסדרה תשפיע על תוצאות הבחירות או לא. כשעבדתי עליה, פתאום ראיתי את ההקשר הרחב של הדברים. אני מכיר היטב את ההיסטוריה של ארצי. היא איבדה את ריבונותה מספר פעמים בעבר בדיוק מאותן סיבות שבהן הסדרה עוסקת. איך אפשר להיות פוליטיקאי רציני ולבנות מערכת יחסים טובה עם רוסיה תחת שליט כמו פוטין? הבחירות הקרובות הן על שמירת הריבונות הפולנית או איבודה".
אתה לא חושש להתעמת כך עם פוטין?
"עבור עיתונאי פולני תיאור היחסים עם רוסיה כפי שהם זה עניין עקרוני. מה שאיני אוהב אצל עמיתיי בעיתונות המיינסטרים הוא שרובם יצאו מגדרם שלא לטפל בנושאים של אתחול היחסים עם רוסיה תחת טוסק ואסון התרסקות המטוס. לדווח על הנושאים הללו זה סוג של אחריות כלפי פולין. מאז שהסדרה משודרת, אני הולך ברחוב ולא נתקל בכל תגובה עוינת שהיא מצד אנשים. רוב הפולנים תומכים במה שאני עושה. העוינות לסדרה באה רק מצד האופוזיציה ועיתונות המיינסטרים".
"יש אלימות באוויר"
ראדק סיקורסקי, שכיהן כשר החוץ תחת דונלד טוסק, כשר ההגנה לפני כן וכאחד מבכירי "הפלטפורמה האזרחית", הוא אחד "הנאשמים הראשיים" ב"אתחול". הוא אינו צופה בסדרה, אך עוזריו מעדכנים אותו על תוכנה.
"הדברים הפשוטים ביותר מוצגים שם כפעולות חשודות", הוא זועם ונותן לי דוגמא, "הם לקחו תמונה שלי עם שר החוץ הרוסי, לברוב, והפכו אותי לסוכן רוסי. קצ'ינסקי קרא לי בשעתו 'בוגד דיפלומטי'. תבעתי אותו וזכיתי כי מדובר היה בשקר עובדתי. חייבתי אותו לתרום את הכסף לצבא האוקראיני.
"בסדרה עד כה לא הופיעו שקרים שניתן לתבוע עליהם, אך הם מציגים את הדברים באורח קונספירטיבי. הם טוענים למשל, שעיכבתי בכוונה את החתימה על הסכם הצבת מערכות ההגנה נגד טילים האמריקניות. זה נבע מאילוצי מו"מ בינלאומי. לכל הפוליטיקאים שתומכים במשטר ריכוזי יש שקר בסיסי גדול. אצל טראמפ, זו היתה הטענה שאובמה אינו אמריקני. העובדות לא משנות. רבע מהאמריקנים מאמינים בזה.
"לגבי התרסקות המטוס בסמולנסק, יש את כל הראיות שלא מדובר היה ברצח, ועדיין שליש מהפולנים מאמינים שהנשיא שלהם נרצח ו'אתחול' מוקדשת לקורבנות 'הרצח' הזה. מפלגת השלטון ותומכיה הפכו אותנו מיריבים פוליטיים לאויבים שיש להשמידם. הם שוללים מאיתנו את הפטריוטיות והפולניוּת. יש אלימות באוויר וכבר היה לנו רצח פוליטי - של ראש עיריית גדאנסק לפני כארבע שנים".
"ראש בראש עם האיחוד"
סקרי דעת הקהל של השבועות והימים האחרונים מצביעים על אי ודאות מוחלטת לגבי תוצאות הבחירות. בוורשה מדברים על אפשרות של "תסריט ישראלי": אי הכרעה והליכה לבחירות חדשות.
שיטת הבחירות בפולין מאוד מורכבת. עבור מפלגות המתמודדות לבדן אחוז החסימה הוא 5%. עבור מפלגות שמתמודדות ברשימה משותפת עם אחרות אחוז החסימה עומד על 8%. לכן, מספיק שרשימה משותפת אחת לא תעבור את אחוז החסימה כדי להשפיע על התוצאות הסופיות.
"שיטת הבחירות מחלישה מאוד את סיכויי האופוזיציה לזכות", אומר לי פעיל זכויות האדם פאוול קאספצ'אק, בשולי עצרת בחירות שקיים השבוע בלב ורשה. קאספצ'אק - שמתמצא ומתעניין מאוד במצב הפוליטי בישראל - מתמודד לפרלמנט ברשימת "השמאל החדש". "לו כל רשימות המרכז-שמאל היו מתאחדות לרשימה אחת, כפי שהצענו, האופוזיציה הייתה זוכה. אבל הפיצול לכמה רשימות יגרום לנו לאבד 10%-5%, ומפלגת השלטון תזכה שוב. אני מאוד חושש לעתידה של הדמוקרטיה בפולין במקרה כזה. הם ישתלטו על מערכת המשפט, על התקשורת".
סיקורסקי מסכים עם ההערכה שהפיצול בקרב האופוזיציה עלול לפעול לרעתה, אך שומר על אופטימיות זהירה. "הדמוקרטיה הפולנית לא תשרוד עוד תקופת כהונה של 'חוק וצדק'", הוא מתריע, "כמו כל תומכי המשטר האוטוריטרי הם אומרים מה שהם רוצים לעשות. קצ'ינסקי הצהיר שהבריקדה האחרונה היא בתי המשפט. הם רוצים לשנות את כל מערכת המשפט ולמנות שופטים משלהם - אז הדרך תהיה סלולה עבורם לאסור פוליטיקאים מהאופוזיציה ועיתונאים, כמו ברוסיה, בטורקיה ובהונגריה. הם אומרים שהבחירות הן על עצמאות פולין ושאנחנו נמכור את המדינה לגרמניה. הם מוכרים לאנשים את רעיון השווא, שגרמניה תשלם לנו פיצויים. אנחנו חושבים, שגרמניה היא בעלת ברית ולא אויבת.
"הכלכלה גם משחקת בבחירות תפקיד מרכזי. אין צמיחה ויש לנו את האינפלציה הגבוהה באירופה. פולין לא מקבלת מהאיחוד האירופי עשרות מיליארדי יורו כתמיכה לשדרוג מערכת הבריאות, טרנספורמציה אנרגטית ודיגיטליזציה, כי הממשלה הולכת ראש בראש עם האיחוד ומסרבת לכבד את נוהלי שלטון החוק. הם השתלטו על התקשורת, על שירותי הביטחון ועל מערכת המשפט. פולין היתה המדינה שעשתה את השימוש האגרסיבי ביותר ב'פגאסוס' נגד האופוזיציה. ממשלה שאנחנו נקים תחזיר מיד את שלטון החוק ונקבל את הכסף מהאיחוד האירופי".
השלטון בקמפיין גוועלד
מערכת הבחירות מתנהלת, למעשה, בעיקר בין חמש רשימות משותפות: רשימת "חוק וצדק" שכוללת את מפלגת השלטון הראשית, השמרנית-לאומנית, וחמש מפלגות נוספות; רשימת "הקואליציה האזרחית" הכוללת את מפלגת האופוזיציה הראשית, "הפלטפורמה האזרחית" שבמרכז הליברלי, וחמש מפלגות נוספות - בהן "הירוקים", הפרוגרסיבים והליברלים (בראשם עומד איש ימין קיצוני לשעבר); רשימת "הדרך השלישית" שחמש מפלגותיה מזוהות עם המרכז-ימין, השמרני לייט; רשימת "השמאל החדש" שבה שש מפלגות שעמדותיהן מתפרשות בין הסוציאל-דמוקרטיות לשמאל הפרוגרסיבי; ורשימת "הימין הלאומני", הפופוליסטי והאנטי-ממסדי, "קונפדרציית חופש ועצמאות", שבשורותיה גם מלוכנים, ליברטריאנים ואנטישמים.
התמיכה ברשימת "חוק וצדק" נעה לפי הסקרים בין 36 ל־38 אחוזים, ירידה משמעותית בהשוואה לתוצאות הבחירות לפני ארבע שנים (43.6%). עם זאת, בגלל שיטת הבחירות הקיימת, גם רוב כזה עשוי להספיק בתנאים מסוימים להשגת רוב של יותר מ־231 צירים מבין 460 צירי הפרלמנט, כפי שאירע לפני שמונה שנים.
התמיכה ב"קואליציה האזרחית", שתקיים ביום ראשון הקרוב מפגן מחאה המוני בוורשה, מתחזקת לכדי 30%. "הדרך השלישית" ו"השמאל החדש" מקבלות כ־10%, ו"קונפדרציה", שעד לאחרונה נחשבה ככוח העולה של הבחירות הנוכחיות, יורדת לפי הסקרים לכ־9% תמיכה. בקרב הצעירים בני ה־24-18 שרובם יצביעו לראשונה, כשליש יצביעו על פי הסקרים ל"קונפדרציה" וכשליש עדיין לא החליטו אם יצביעו בכלל, בעיקר משום שהם מרגישים שאין הבדל של ממש בין שתי המפלגות הגדולות.
מפלגת השלטון נמצאת בלחץ גדול, שמא לא תשיג רוב מוחלט בפרלמנט והאופוזיציה תצליח להרכיב ממשלה, גם אם מעורערת. "כולם נגדנו" הוא המסר שהיא משדרת, בתקווה לגייס את המצביעים, בעיקר באזורים הכפריים. בהונגריה המסר הזה עבד היטב עבור ויקטור אורבן.
שאלת מפתח היא, להיכן פניה של מפלגת הימין הלאומני-פופוליסטי "קונפדרציה". ראשיה הודיעו שלא ייכנסו לשותפות קואליציונית עם "חוק וצדק", אם זו תזדקק לתמיכתם בהקמת ממשלה בהיעדר רוב מוחלט. מנהיג "קונפדרציה", קז'ישטוף בוסאק, שמבקש להיות אלטרנטיבה לסדר הפוליטי הקיים, הצהיר שלא יאפשר להאריך את ההתנהלות "הפתולוגית" של מפלגת השלטון, שמהווה המשכיות של התנהלות דונלד טוסק בעת שהיה ראש הממשלה. בוסאק גם התחייב לא לסייע להקמת ממשלה בראשותו של טוסק, מאותה סיבה.
קצ'ינסקי, שעל פיו יישק דבר ב"חוק וצדק" אמר שלא יקים קואליציה עם "קונפדרציה", גם אם המחיר לכך יהיה אי הקמת ממשלת ימין, ובעבר כבר מימש איום כזה. "פוליטיקאים אומרים הרבה דברים לפני בחירות, עד ליום שאחרי. לכל אחד יש מחיר", מעריך דיפלומט מערבי.
האם ניתן לכנות את "קונפדרציה" רשימה אנטישמית, אני שואל את מוניקה קרבצ'יק, מנהלת המכון ההיסטורי היהודי בוורשה. "זו שאלה גדולה", היא עונה, "הם אמורים להיות אנטישמיים, כי זה מה שאנחנו מצפים מהם. עם זאת, אין ראיות חד משמעיות לאנטישמיות בעמדות הרשמיות שלהם במערכת הבחירות הנוכחית. מנהיגי הרשימה לא משתמשים בעמדות אנטישמיות נפוצות, לפיהן היהודים שולטים בפולין, במערכת הפיננסית העולמית, באירופה. אני חושבת שכך הם מנסים להשיג קבלה פוליטית נרחבת יותר ונמנעים מהתבטאויות שתאפשרנה מיד לתייג אותם כאנטישמים.
"מנגד, אנחנו לא יודעים בוודאות מי הם הבוחרים שלהם. כמישהי שמעורבת בענייני הקהילה היהודית, אני יכולה לומר שאין לנו קשר עם מצביעים של הקונפדרציה ולכן אנחנו לא יודעים מה בוחר ממוצע שלה חושב או אומר. בכל מקרה, סוגיות שקשורות ליהודים ולאנטישמיות אינן הנושא המרכזי כרגע בפוליטיקה הפולנית. אני כן יכולה לזהות כאנטישמי את הקמפיין ש'קונפדרציה' ניהלה לפני כשנתיים נגד החלטת הקונגרס האמריקני בעניין החזרת הרכוש היהודי בפולין. הם היו מאוד מגוייסים נגד הרעיון, שפולין תצטרך להחזיר רכוש ליהודים בעולם".
בין הסרט לבין המציאות
את "האיום היהודי" הווירטואלי שהעסיק מאוד את הימין הקיצוני בפולין, החליף בשנתיים האחרונות "איום" מוחשי: מיליוני הפליטים שהגיעו מאוקראינה לפולין, לאחר תחילת המלחמה עם רוסיה. עמותת "לעולם לא עוד", המתעדת אירועי גזענות, שנאת זרים והומופוביה, מצביעה על עוינות גוברת כלפי הפליטים האוקראינים מצדם של לאומנים פולניים.
בהפגנה שערכה המפלגה המלוכנית, שהיא חלק מקונפדרציה, בוורשה בספטמבר אשתקד, נשמעו קריאות להפסיק את "האוקראיניזציה" ואת "החלפת המבנה האתני של פולין". אירועים עם סופרים אוקראינים מוכרים בפוזנאן ובקראקוב פוצצו ע"י פעילי ימין קיצוני צעירים שצעקו: "פולין היא עבורנו".
בחודש שעבר הגיע לבתי הקולנוע בפולין סרטה החדש של הבימאית הידועה, אניישקה הולנד, "גבול ירוק" - סרט עלילתי, העוסק במשבר הפליטים שקדם למלחמה - שהוצג בתחרות פסטיבל הסרטים בוונציה וזכה בפרס מיוחד של חבר השופטים.
בקיץ 2021, כהכנה למלחמה, ניסתה בלארוס להציף את פולין במהגרים לא חוקיים ובפליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה שהוטסו במיוחד למינסק. הובטח להם שיוכלו לעבור בקלות את הגבול לפולין ומשם יילקחו לגרמניה. ממשלת פולין הגיבה ביד נחושה ומנעה את מעברם, ואלפי המהגרים מצאו את עצמם במלכוד באזור הגבול. הסרט מביע ביקורת קשה על יחסן של הרשויות הפולניות למצב ההומניטרי שנוצר, והממשלה הפולנית הגיבה בזעם.
שר המשפטים, זביגנייב ז'יוברו, ראש מפלגה קיצונית בקואליציית "חוק וצדק" שחבריה נדחקו לשולי הרשימה, השווה את "גבול ירוק" - למרות שהודה כי לא ראה אותו - לסרט תעמולה נאצי, המציג את הפולנים כפורעים ורוצחים. סגן שר הפנים אמר שמדובר ב"דיבה מגעילה שגורמת נזק לפולין ולפולנים". ירוסלב קצ'ינסקי האשים את הולנד שהיא מסייעת לפוטין בתוכניותיו לפגוע בפולין והולנד השיבה כי הופתעה מעוצמת ההתקפות עליה ועל הסרט.
כמה כלי תקשורת דיווחו שהממשלה מחייבת בתי קולנוע להקרין בתחילת הסרט שיקופית שקובעת כי הוא מכיל שקרים וסילופים. הלכתי לצפות בו ביום צאתו לאקרנים בבית הקולנוע ב"ארמון התרבות והמדע", גורד השחקים הקומוניסטי בלב ורשה שנבנה כמתנה מיוזף סטלין לעם הפולני. האולם היה מלא למדי בצופים צעירים, שמחאו כפיים בהתלהבות בסיומו של הסרט הקשה לצפייה. לא הוקרנה כל שיקופית שהתריעה מפני שקרים.
"גבול ירוק" מסתיים בקבלת הפנים החמה שלה זכו הפליטים מאוקראינה, בעידוד ממשלת פולין, בניגוד ליחס שלו זכו הסורים, האפגנים והאפריקנים שהוחזרו לבלארוס. אלא שלאחרונה השתנה גם היחס כלפי הפליטים מאוקראינה ותעיד על כך העובדה שממשלת פולין, מבעלות הברית הראשיות של קייב, איימה לפתע להפסיק לספק לה נשק אם לא תושג הסכמה בין שתי המדינות על היקפי ומחירי יצוא החיטה.
התחרות עם אוקראינה בתחום זה פגעה קשות בציבור המצביעים הכפרי של "חוק וצדק". "גם סוגיית ההגירה היא מנושאי מערכת הבחירות", אומר סיקורסקי, "אבל לא כמו שהממשלה רוצה שנחשוב. אנחנו הבאנו כמה מאות פליטים נוצרים מסוריה. הם נתנו 200,000 ויזות למהגרים מאפריקה ומאסיה בגלל לחצי לובי של בעלי העסקים. פולין אינה עוד מדינה הומוגנית מבחינה אתנית. ורשה היום היא עיר רב תרבותית, מאחר שהממשלה אפשרה לאנשים להגר הנה".
"זו בדיוק הבעיה של פולין כיום", מסכם קאספצ'אק, "כששומעים את סיסמאות התעמולה של שתי המפלגות הגדולות בעניין ההגירה, אין ביניהן הבדל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו