דואר משמש אותנו היום בעיקר כדי לקבל חבילות מחוץ לארץ, וכמקור לא אכזב להתקפי זעם כשאלו אינן מגיעות ליעדן. אלא שפעם, בעידן שלפני הטלפונים החכמים והטאבלטים, הוא סייע לנו בקירוב לבבות לאורך כל השנה ובייחוד בתקופת החגים.
מנהג שליחת ברכת שנה טובה כתובה, שנראה היום כמו שריד לעידן שנשכח, החל בקרב יהודי גרמניה ואוסטריה בסביבות המאה ה־14. רק בשנת 1860, עם אימוץ המנהג הנוצרי של שליחת ברכת "חג מולד שמח" והמצאת גלוית הדואר המסחרית, קיבל המנהג תנופה רצינית והפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. האיגרות שיקפו את חיי העם היהודי, ועד היום הן בבחינת תיעוד היסטורי חשוב.
ברכה משנת 1959 שהוכרזה כשנת קיבוץ גלויות
עם עליית התנועה הציונית, הן הפכו פלטפורמה להעברת מסרים אידיאולוגיים ודגשים שונים לפי האירועים הבולטים במציאות הציבורית. היה להן גם תפקיד חשוב בגיוס כספים עבור המפעל הציוני; בהתחלה המנהג התפשט ביישוב הישן בארץ ישראל, ובהמשך השתרש גם בקרב המוסדות החילוניים הלאומיים דוגמת קק"ל, קרן היסוד או ארגון הג'וינט.
יצחק רבין ומשה דיין לאחר מלחמת ששת הימים
במשך הזמן השתנו פני האיגרות. פיתוח טכניקות צילום שונות, ובהן פוטומונטז', יצר גל של ברכות מעוטרות בתמונות של נופי המדינה וכן בצילומים אישיים. מי שהיה יכול להרשות לעצמו, הנציח את עצמו או את משפחתו על כרטיסי הברכה. בהמשך האיגרות עטו על עצמן מוטיבים ציוניים, שעודדו עלייה והתיישבות והעלו על נס את גבורת צה"ל ומנהיגי המדינה. באותן שנים היה ברור לכל שזו הדרך היחידה לאחל חג שמח.
אוניית המעפילים "פאריטה" תקועה מול חופי ישראל בשנת 1939
בשנות ה־70, עם כניסת מכשירי הטלפון לבתים הפרטיים בארץ, המנהג החל לדעוך. אדם שרצה לאחל שנה טובה לחברו עשה זאת בעל־פה והסתמך פחות על משלוח האיגרות בדואר. הירידה בפופולריות גרמה גם לשינוי בעיצוב האיגרות: החל מאמצע שנות ה־70 הוא הפך אחיד וכלל עיטורי פרחים, יונים, סממנים של ראש השנה ועוד. גם הטקסטים נעשו מגוונים פחות, והמאחלים החלו להשתמש בברכות קבועות כגון "שנה טובה ומתוקה" או "לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו".
דיוקן של בנימין זאב הרצל משנת 1926 בהדפסת האחים אליהו
יונתן לבני ואיתן נימצוביץ, בעלי בית המכירות הפומביות אשתר, הם חובבי היסטוריה לא קטנים - בייחוד אם מדובר בברכות שנה טובה. השניים הבינו שהם לא לבד, ולקראת ראש השנה
החליטו לשתף אותנו בכמה איגרות עתיקות וייחודיות שמספרות את הסיפור שלנו כעם.
איגרת שנשלחה ממתקן המעצר בלטרון על ידי לוחם אצ"ל משנת 1946
"יש לא מעט אספנים בתחום הזה", מספר לבני, "חלקם אוספים ברכות ספציפיות, למשל של קק"ל או של צה"ל. האיגרות הרווחיות ביותר הן אלו שנוגעות בכמה תחומים של אספנות. ככל שפונים לנתח שוק רחב יותר, כך גובר הסיכוי שהפריט יימכר בסכום גבוה יותר".