דיון חיסוני הילדים הועבר בשידור ישיר: "שומעים את רחשי הציבור"

לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל, צוות הטיפול במגיפות והצוות המייעץ לחיסוני הקורונה קיים היום (חמישי) דיון פתוח לציבור, שעסק במתן חיסוני קורונה לילדים בגילי 11-5.

במהלך הדיון, אמרה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, כי במשרדה מתגבש תהליך למעקב פעיל אחר תופעות הלוואי של חיסוני הילדים, וכי זה ייושם לפני התחלת מבצע החיסונים – במידה ויאושר.

אלרעי פרייס התייחסה גם לביקורת הציבורית על ההליך, ואמרה כי פתיחת הדיון לציבור "היא מהלך שנובע משמיעת רחשי הציבור, וכך גם לעשות פעולה אקטיבית לחיפוש תופעות הלוואי. זהו צעד נוסף כדי להגביר את הקשב למה שהציבור רוצה".

בתום הדיון נקבע כי הדיון הנוסף בנושא יתקיים בשבוע הבא - אך לא בטוח כי הוא יהיה פומבי.

לאחר שוועדת המומחים של ה-FDA המליצה על מתן חיסוני קורונה לילדים בגילי 11-5, החליט צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) לקיים דיון ציבורי פתוח ולהציג את המידע בנושא ואת מכלול השיקולים לקראת קבלת ההחלטה על המלצתם למנכ"ל משרד הבריאות.

בפתח הדיון, אמר ד"ר בועז לב, יו"ר הצוות לטיפול במגפות, כי חברי הצוות העדיפו להמתין בקבלת ההחלטה עד שגופים בינלאומיים כמו ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) וה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב) יקבלו החלטה בנושא.

"הצט"מ וועדת החיסונים אלו צוותים שמייעצים למשרד הבריאות, שחבריו מורכבים ממומחים מארגונים שונים. הצוותים מחויבים לאמת המדעית ולעמדתם המקצועית בלבד. כולנו מצרים על הידרדרות השיח הציבורי ומייחלים שהדיונים יביאו ליתר הבנה וסובלנות", אמר לב. "מטרה נוספת היא לשקף את הנושאים שעל שולחן הוועדה לציבור – שיקוף הדיון החשוב הזה לציבור בא לחזק את האמון בתהליך, למרות שהייתה התלבטות אם זה לא יפגע במקצועיות הדיון".

בהתייחסות לקבלת ההחלטות בעת מגפת הקורונה, ציין ד"ר לב: "אין ספק שחלק מההחלטות מבוססות על מידע חלקי. יש מחויבות לזהירות, אך גם לקבל החלטות שקולות ומהירות. רוב המומחים בעלי ידע ייחודי ולא אחת משתתפים בפיתוח חיסונים. המחקר של פייזר לא נערך בארץ ואין מי מחברי הוועדות  שנהנה ממנו ישירות או בעקיפין".

"אנו באים לדיון בנפש חפצה ובלב פתוח. גם אם דעותינו שונות – כולנו רוצים בטובת הילדים", הוסיף. "כל אחד על פי דעותיו והפרשנות הניתנת לעובדות כפי שהן מצטברות. מגפת הקורונה מאתגרת, דינמית, מעצבנת ומייסרת. זו מחלה חדשה שאת רזיה אנחנו לומדים ועוד ייקח זמן לא קצר עד שנכיר את צפונותיה וסיבוכיה ארוכי הטווח והדרך האופטימלית להתמודד איתה. היא מפתיעה חדשות לבקרים וישראל נמצאת בחזית לוח הזמנים – זאת בזמן שבעולם התחלואה בגאות, ויש סיכוי גבוה למפגש עם וריאנטים ומוטציות מאיימים".

ד"ר לב הוסיף: "אין ספק שחלק מההחלטות מתבססות על מידע חלקי ומחייבות קבלת הכרעות בתנאי אי-ודאות, ולכן מתחייבת גם זהירות מחד וגם החלטות שקולות מהירות ואמיצות מאידך גיסא".

בהמשך, ד"ר אלסנדרה גוטמן, משנה למנכ"ל פייזר לנושא מחקר קליני ופיתוח, הציגה את המחקר שנעשה בילדים, לפיו לחיסון של החברה יש יעילות של 91% במניעת תחלואה מקורונה. לדבריה, אחד מכל שלושה אשפוזים בארה"ב של חולי קורונה הוא אצל ילדים ללא מחלות רקע.

ד"ר גוטמן נשאלה על ידי ד"ר מיכאל גדלביץ', רופא מחוז דרום במשרד הבריאות, על המרווח בין המנות נשקל לתת מרווח גדול יותר בין מנות החיסון, ועל כך היא השיבה כי בחברה "שוקלים להאריך לחודשיים את ההפרש בין המנות שניתנות לילדים".

עוד ציינה ד"ר גוטמן כי בפייזר הולכים לבדוק האם נכון לתת לילדים מינון נמוך יותר במנת הבוסטר, וכי בקרוב יהיו נתונים על דעיכת יעילות החיסון בקרב בני נוער.

עם תום דבריה של ד"ר גוטמן, ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הציגה נתונים על תחלואת קורונה בקרב ילדים. לדבריה, עד שניתנו החיסונים – 30% מהמאומתים לנגיף היו ילדים עד גיל 18, ולאחר שהמבוגרים יותר קיבלו חיסונים עלה חלקם בתחלואה ליותר מ-50%, כאשר 40% מהנדבקים היו בני 11 ומטה. "חשוב שכל הורה יוכל להחליט לגבי הילד שלו ביחס לנתונים שאנחנו ניתן לפי הבחירה הנכונה עבורו", אמרה.

בהתייחסות לתסמונת PIMS בקרב מחלימי קורונה, אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "לפי הערכות, בגלים הקודמים השכיחות עמדה בגלים הקודמים על 1 לכל 7,000 מחלימים. בהמשך ראינו מקרים רבים יותר, ולכן ביקשנו מבתי החולים דיווחים בנושא – ואנו בוחנים אם הם עומדים בהגדרה של התסמונת".

עוד אמרה: "עד כה דווח על 227 מקרים ונותחו 1,566 – ורק 136 עמדו בקריטריונים, אך יש עוד 71 מקרים שדווח עליהם, אך הם נמצאים בתהליך של השלמת המידע ולכן הנתונים על התסמונת נמצאים בהערכת חסר". היא ציינה כי בגילי 11-5 היו 68 מקרים של התסמונת, ולא היו ילדים בקבוצת הגיל הזו שמתו ממנה, למרות שזו הקבוצה עם הכי הרבה תופעות של פימס.

הבכירה ציינה כי החיסון יעיל ב-92% במניעת תחלואה והדבקה גם א-סימפטומטית בקרב ילדים בני 15-12 ו-95% במניעת תחלואה עם תסמינים. "ילד מחוסן מוגן פי 12 מהדבקה ופי 20 מהדבקה תסמינית".

ד"ר אלרעי פרייס הוסיפה כי לפי נתונים מבריטניה, הסיכון של אדם מחוסן להידבק ולהדביק יורד בזכות החיסון לעד פי 12 – אך אם הוא בכל זאת נדבק, הסיכון להדביק אחרים נמוך בכ-60% לעומת אדם לא מחוסן. עוד אמרה כי החיסון יעיל בהגנה על האדם המחוסן מפני הדבקה, כולל הדבקה תסמינית וגם במניעת הדבקה של אחרים על ידי האדם המחוסן.

במהלך הדיון דיברה גם ד"ר מיכל שטיין, ראש החוג למחלות זיהומיות בהסתדרות הרפואיות, ואמרה כי הנזק הפסיכו-סוציאלי לילדים בסגירת מוסדות החינוך ניכר מאוד: "חלה עלייה באלימות במשפחה, ולפי דו"ח של בנק ישראל – סגירת מערכת החינוך תיפגע בעתיד הילדים. המשך הפעלת המערכת לאורך טווח חיונית לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים". עוד ציינה כי אין דיווחים על בני נוער שהתחסנו באופן מלא שלקו בפימס.

"לא נמצא קשר בין החיסות להפרעות בווסת"

בתום דבריה, ד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, החלה להציג ממצאים על בטיחות החיסון. "יותר מ-15.9 מיליון מנות ניתנו בישראל, 700 אלף מתוכן לילדים בגילי 15-12. בשלב זה, רק קרוב ל-700 מקבוצת הגיל הזו קיבלו את המנה השלישית (מכיוון שטרם חלפו חמישה חודשים מאז קבלת המנה השנייה). שיעור תופעות הלוואי המשמעותיות היה גבוה יותר בסמיכות למנה השנייה. מדובר על 20 תופעות מתוך 700 אלף מנות חיסון". נכון ל-28 באוקטובר, כך אמרה, דווח על 13 מקרים של בני 15-12 שלקו בדלקת שריר הלב.

ד"ר אניס התייחסה גם על כך שאנשי משרד הבריאות נשאלו על שינויים והפרעות במחזור החודשים, ואמרה כי עד כה התקבלו במשרד כ-1,300 דיווחים בסמיכות למנה הראשונה וכ-2,000 דיווחים בסמיכות למנה השנייה, זאת מתוך כשתי מיליון מתחסנות במנה הראשונה וכמיליון מתחסנות במנה השנייה. "הפרעות בווסת הינן שכיחות ועלולות להופיע מסיבות רבות, כגון הפרעות הורמונליות, נטילת תרופות, מתח ועוד הודעות", אמרה. "רשויות בריאות גדולות בעולם פרסמו על כך, וציינו כי בשלב זה לא נמצא קשר לחיסון – אך עם זאת, אנו בודקים את הנושא ועוקבים אחר הממצאים".

עוד אמרה כי כדאי לחסן ילדים בני 15-12 כי "צריך קודם להגן על אנשים. לוקח זמן למבצע החיסונים המהיר להפוך ליעיל באמת. אם רק כשיתפשט גל נתחיל לחסן, לא נצליח להבטיח הגנה טובה לילדים".

פרופ' רבקה כרמי, חברת מועצת החירום הציבורית ואחת המתנגדות לחיסוני ילדים נגד קורונה: "לנוכח העובדה שקורונה אינה מחלה קשה בילדים ואנחנו לא בתקופת חירום היבט הבטיחות חייב לקבל מקום מרכזי אם מחליטים על חיסון גורף של ילדים. ההיתר לשימוש חירום אינו אישור FDA ומותנה במחקרי מעקב על בטיחות ארוכת טווח. מציינת שהיעילות של החיסון במניעת הדבקה היא מוגבלת. כל תופעת לוואי שהשכיחות שלה קטנה מ-1:1500, לא יכולה הייתה להתגלות בהיקף הזה של המדגם. גם תופעת דלקת שריר הלב לא התגלתה במחקר של פייזר".

עוד דיבר בדיון פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שאמר כי "יש להסתכל על בריאות הציבור בהיבט הרחב, איך מבצע החיסונים ישפיעו על אי-שוויון ועל שחיקה במערכת הבריאות. לחץ על הציבור יפעל כבומרנג ויפגע גם בחיסוני השגרה. אנו תומכים בלאפשר להורים שמעוניינים לחסן את ילדיהם, אך יש לחשוב איך נמנעים מלחץ".

בשאלה מהציבור בנוגע לחיסון מחלימים או אנשים עם בדיקה סרולוגית חיובית, אמר ד"ר טל ברוש ממרכז הצט"מ: "נשקול אם להמליץ להם להתחסן באותה מידה כמו מי שלא נדבק ונדון האם יש לשלוח אנשים לעשות בדיקה סרולוגית. אני אישית מאמין שאין צורך בכך".