מחקר חדש חושף: נשים סובלות בשקט בבדיקות גינקולוגיות שגרתיות

סובלות מכאב בבדיקה, לא מדווחות על כך ולא מציעים להן שיכוך כאבים: מחקר ישראלי חדש ראשון מסוגו בקרב נשים בדק את עוצמת הכאב שנשים חשות במהלך בדיקות גינקולוגיות שגרתיות כמו בדיקת צוואר הרחם או הכנסת התקן תוך רחמי ואת הקשר בין הכאב לתקשורת בין המטופלות לצוות הרפואי.
מהנתונים עולה כי ממוצע הכאב בהליכים גינקולוגים פולשניים נע בין 4.5 לבין 9.2 (בסולם שבין 1- ללא כאב כלל ועד 10- כאב ברמה הגבוהה ביותר).

עוד עולה כי נשים דיווחו על כאב (המדורג בעוצמה 7 ומעלה) ב- 42% מההליכים שנבדקו.
הצווות הרפואי לא מקפיד ליידע את הנשים לפני בדיקות כואבות: בכמחצית מההליכים הנשים לא ידעו שההליך כרוך בכאב ומתוך אלו שידעו רק 32%-57 יודעו על האפשרות של כאב מהרופא/ה. נשים שידעו שהבדיקה עשויה לכאוב, חוו כאב ברמה נמוכה יותר בצורה מובהקת מאלו שלא ידעו מראש. רק ב-13% מההליכים הוצעו למטופלות אמצעים לשיכוך כאב.

עוד נמצא שעבור 60% מהנשים צילום רחם והכנסת התקן הם ההליכים הכואבים ביותר עם ממוצע כאב של 7 ומעלה. בבדיקת קולפוסקופיה (בדיקה אבחנתית של צוואר הרחם, הנרתיק ושפתי הפות) ממוצע הכאב היה מעל 5 כאשר 50% מהנשים העריכו כי הכאב של הבדיקה הוא חמור. מעל רבע מהנשים דיווחו על כאב בבדיקת 'פאפ' של צוואר הרחם (בדיקה שגרתית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם): 27% מהנשים דיווחו שממוצע הכאב בה הוא מעל 7.

בהליך שנקרא למינריה שאינו שכיח, בו מכינים את צוואר הרחם לגרידה, ממוצע הכאב בו דורג מעל 9. ההליך מבוצע בבית החולים. למרות עוצמת הכאב שדווחה, 46% מהנשים לא ידעו מראש שמדובר בהליך שעשוי לכאוב.

נשים שלא מקבלות הסבר – סובלות יותר מכאב

מהממצאים עולה כי נשים שלא קיבלו הסבר על הבדיקה הגינקולוגית דיווחו על ממוצע כאב גבוה יותר (4.72) לעומת נשים שקיבלו הסבר (3.88). נשים שידעו כי ההליך עשוי לכאוב דיווחו על ממוצע רמת כאב נמוך יותר לעומת אלו שלא ידעו ( 5.18 לעומת 6.07). ההבדל היה משמעותי במיוחד בכנסת התקן תוך רחמי ובקולפוסקופיה.

פחות ממחצית (48%) מהנשים שחוו כאב בינוני ומעלה דיווחו שהעלו את הנושא בפני הרופא/ה. לעומתן, 15% מהנשים דיווחו שלא העלו את הנושא למרות שהיה צורך בכך. אותן נשים הסבירו שבחרו לא לספר על כך נבעו כתוצאה מניסיונות קודמים שלא צלחו, פקפוק עצמי או תחושת כשלון, הקטנה וזלזול בכאב מצד הצוות הרפואי.

המחקר יוצג מחר (רביעי) בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. החוקרות ד"ר מיכל חסון וד"ר גלית נויפלד קרושינסקי מקרן בריאה יחד עם ד"ר סמירה אלפאיומי זיאדנה וד"ר נחמה הכהן ממכללת אשקלון, ביקשו לבדוק כיצד נשים מדרגות את עוצמת הכאב שהן חוות בהליכים גניקולוגיים, התקשורת שמתנהלת עם הרופא/ה לגבי הכאב והמענה שהן מקבלות לצורך שיכוכו. במחקר השתתפו כ-1500 נשים שענו על סקר מקוון בו נשאלו על עוצמת הכאב וחרדה במהלך 6 הליכים גניקולוגיים שגרתיים ושכיחים יחסית, התקשורת בין המטופלת והצוות הרפואי סביב כאב וחרדה ועוד.

החוקרות הגיעו למסקנה שלמרות שנשים חוות כאב משמעותי בבדיקות והליכים גניקולוגיים, הן לרוב לא מיודעות לגבי האפשרות של הכאב ועוצמתו, הן לא מקבלות יחס ראוי לתלונות שלהן לגבי כאב, ולא שמוצעים להן אפשרויות אלחוש לפני או תוך כדי ההליך. לדברי החוקרות, הסברים ומידע לטופלות עשויים לתרום לרמות כאב וחרדה נמוכים יותר. נשים רבות מגיעות להליכים כואבים בלי לקבל מידע מספק מראש, והתוצאה היא פגיעה בבריאותן, שכן נשים נמנעות מטיפול רפואי בשל חוויות עבר כואבות או טראומטיות.

החוקרות טוענות שיש צורך בהעלאת המודעות וקידום שיח מעניק יותר בקרב רופאים ומטופלות לגבי כאב אפשרי בהליכים גניקולוגיים ולהגדיר פרוטוקול ונהלים לשימוש באמצעי שיכוך כאב. גינקולוגיה מעצם הגדרתה היא תחום רגיש במיוחד, כך שעל מנת למנוע ממטופלות אי נוחות, סבל, טראומה ולחסוך מחירים הבריאותיים וכלכליים של הימנעות מטיפול ומבדיקות סקר, חשוב להציע למטופלות מידע, אפשרויות אלחוש ותקשורת אמפטית.