משרד הבריאות מודה: "המחסור הקיצוני ברופאים באילת הפך לבעיה לאומית"

מאז תחילת המלחמה נמצאת אילת על הכוונת של האויב עם מאות ניסיונות לשיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים אליה. בחודשים הראשונים של המלחמה עשרות אלפי ישראלים פונו לעיר הדרומית מאזורי הקרבות בעוטף עזה והצפון ובכך הכפילו בתוך ימים ספורים את אוכלוסיית אילת לכ־150 אלף בני אדם.

ההגירה הזמנית של עשרות אלפי ישראלים לעיר רק הבליטה מחדש את האפליה, הקיפוח וההזנחה המתמשכים בפריפריה הכי מרוחקת בישראל, כאשר במוקד עומד מחסור קריטי ברופאים מומחים ובשירותי רפואה בסיסיים בבית החולים "יוספטל".

המרכז הרפואי, השייך לקופת חולים כללית, הינו בית החולים הכללי הקטן ביותר בישראל, עם 65 מיטות אשפוז, שאמור היה לתת מענה לשגרת הטיפול הרפואי בתושבי אילת והערבה הדרומית ולאירועי חירום ביטחוניים שעלולים להתרחש בעיר בכל עת.

בשנים האחרונות חזרו והתריעו תושבי אילת וראש העירייה אלי לנקרי על ההזנחה הקשה, הכרונית והמתמשכת של שירותי הרפואה והבריאות. אולם רק המלחמה והאיום הישיר המתמיד על העיר הביאו סוף־סוף את הנהלת משרד הבריאות להתעשת ולהקים צוות מיוחד שיבדוק את המצוקה הקשה של בית החולים יוספטל.

את הצוות המיוחד הנחשף כאן הקים המנכ"ל, משה בר סימן טוב, וזו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מכיר ומודה במחסור הקריטי והמסוכן בשירותי הבריאות של תושבי אילת, שהוא החריף והקשה ביותר בישראל ונמשך עשרות שנים ללא שינוי משמעותי.

בראש הצוות עומד ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ולצידו נמצאים נציגי משרדי הבריאות והאוצר ומקופת חולים "כללית" ובהם ד"ר אורלי ויינשטיין, ראש חטיבת בתי החולים ב"כללית", וד"ר יפה אשור, מנהלת יוספטל.

בכתב המינוי לצוות המיוחד כתב בר סימן טוב כי "השינויים הגיאופוליטיים של העת האחרונה המחישו עד כמה בית חולים יציב באילת חשוב לישראל ברמה האסטרטגית ולטווח הרחוק, וחובה על מדינת ישראל להידרש לחיזוקו ולהבטחת איתנותו בעת שגרה, כמו גם בעת חירום".

מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים

בר סימן טוב הדגיש כי "זה זמן רב שבית החולים חווה מחסור כרוני בכוח אדם רפואי מיומן וחסר שירותי רפואה שונים, ובניגוד לאזורים אחרים בישראל, שבהם לתושבים יש אפשרות לפנות לשירותי בריאות בערים וביישובים סמוכים, עבור תושבי אילת וחבל אילות מרחק הנסיעה לשירותי הבריאות שניתנים מחוץ לעיר כה גדול, שהתושבים מסתמכים באופן כמעט מוחלט על יוספטל עצמו לצורך מענה אשפוזי וחירומי".

בר סימן טוב כתב עוד כי "באילת ישנם מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים, ביניהם הגדילה המשמעותית של האוכלוסייה בתקופות התיירות וכמות המפונים שהגיעו מתחילת המלחמה וצפויים להישאר עוד חודשים ארוכים - שני שינויים שמחייבים את בית החולים להגמיש באופן ניכר את היקף המענה שהוא נותן במהלך השנה".

מנכ"ל משרד הבריאות כתב עוד כי "האמצעי העיקרי ליצירת בית חולים בעל מערך שירותים בר־קיימא הוא הימצאות כוח אדם מיומן וקבוע. לאור זאת, עבודת הצוות תתמקד בסוגיית כוח האדם ביוספטל, בדגש על רופאים, סוגיה אשר לא נמצא לה פתרון כולל בעבר".

ד"ר מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר ל"ישראל היום": "ברור לנו שאי אפשר לצאת מהמלחמה כמו שנכנסנו אליה עם מערכת הבריאות באילת ובית חולים יוספטל. אף אחד לא חשב שאילת תהיה מטרה ומוקד להתקפות, וזה חידד והמחיש את הפריפריאליות הקיצונית של העיר. המוקד שלנו כעת הוא ליצור ביוספטל בסיס איכותי ומיומן של רופאים לתחומים הבסיסיים, כולל רפואה דחופה לחדר המיון, רפואה פנימית, ילדים, כירורגיה כללית וגינקולוגיה ומיילדות. זו סוגיה לאומית ואסטרטגית של ישראל בזמן שגרה ובזמני מלחמה, אז גם אילת עשויה להפוך מחדש למוקד של עשרות אלפי ישראלים שיפונו דרומה".

על פי הנתונים של יוסטפל, קופ"ח כללית ומשרד הבריאות עולה כי בבית החולים יש מעט מאוד מומחים בתחומי הרפואה הבסיסיים ומחסור קיצוני חריג מתמשך מזה שנים ברופאים מומחים ומנוסים, כולל בתחומי הרפואה הדחופה בחדר המיון, רפואת הילדים, כירורגיה כללית, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, רפואת נשים ואונקולוגיה.

בנוסף, יש מעט מאוד רופאים מתמחים ביוספטל, זאת בניגוד למרבית בתי החולים בארץ, שם המתמחים מחזיקים למעשה על כתפיהם את העבודה הרפואית בשעות הערב והלילה ובמהלך סופי השבוע.

על המחסור הקשה ומסכן החיים ברופאים מומחים ביוסטפל חזר והתריע בשנים האחרונות ראש עיריית אילת אלי לנקרי בפני משרד הבריאות, אבל עד עתה לא חל כל שינוי משמעותי.

כך, למשל, במהלך 2023 שלח לנקרי מכתבים לבר סימן טוב שבהם התריע בפניו על המצב הקשה. "לצערי, 68,000 תושבי אילת, ועוד מאות אלפי נופשים, עדיין זוכים לשירותי רפואה נחותים בהרבה מישורים בהשוואה לאלו הניתנים בשאר חלקי ישראל, ונדרשת עוד כברת דרך ארוכה לעשות לשיפור השירותים", כתב לנקרי.

נדרשת תוכנית ייחודית

עוד התריע ראש העיר: "ראיתי, ואני עדיין רואה, בדאגה רבה את אלפי תושבי העיר הנזקקים לשירותי רפואה, ולעיתים בסיסיים, נאלצים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ, כאשר הדרך לעשות זאת הפכה לסיוט לאחר סגירת שדה דב. ברור כי נדרשת תוכנית ייחודית לעיר בתחומי הבריאות, שהיעד המרכזי בה צריך להיות כי תושבי אילת יקבלו שירותים רפואיים כמו כל יתר תושבי מדינת ישראל".

בסקר שנערך באפריל 2022 עבור עיריית אילת בקרב כ־500 מתושבי העיר עלה כי 59% מכלל המשיבים ציינו שיש להם צרכים רפואיים שאינם מקבלים מענה באילת; 18% ציינו כי הם אושפזו מחוץ לעיר, כולל לטיפולים אונקולוגיים, לניתוח ולבדיקות לילדים, ללידות וניתוחים בריאטריים. עוד עלה מהסקר כי 17% מהמשיבים עברו בשלוש השנים שקדמו לסקר ניתוח ביוספטל, ושביעות הרצון של רובם ממנו היתה נמוכה או בינונית. בנוסף, כרבע מהנשאלים במדגם ציינו שאושפזו בשלוש השנים האחרונות למדגם ביוספטל, כששביעות הרצון אצל 9% היתה "גבוהה מאוד", בקרב 36% מהם היתה "גבוהה", אצל 36% היתה "בינונית", ואצל 18% היתה "נמוכה". עוד עלה מהסקר כי כמחצית מהמשיבים ציינו שהגיעו פעם או פעמיים לחדר המיון ביוספטל בשנה שקדמה לסקר, וכמחציתם (44%) ציינו ששביעות הרצון שלהם מהטיפול במיון היתה "נמוכה" ו"נמוכה מאוד".

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת אמר ל״ישראל היום״: ״בצל האיומים הביטחוניים מתמודדת בירת התיירות של ישראל עם מצוקת שירותי רפואה ארוכת שנים, הנובעת ממחסור קיצוני באנשי מקצוע ותשתיות ומריחוק דרמטי ממרכזי הבריאות המתקדמים. העובדה כי תושבי אילת משלמים בבריאותם ואורחינו לא מקבלים מענה רפואי מספק, מלמדת כי אין מדובר במאבק מקומי אלא בסוגייה לאומית. אני מצפה מהמדינה לגבש תפיסה חדשה בנושא ולקדם יחד איתנו פתרונות יצירתיים כמו הקמת הפקולטה ללמודי רפואה והמהלכים המשלימים לה, שבהכרח יביאו מזור לתושבי אילת ואזרחי ישראל".

כפי שנחשף ב"ישראל היום" - אחד המאבקים שלנקרי מנהל כיום הוא לשנות את ההחלטה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), המסרבת לאשר הקמת פקולטה לרפואה באילת, שלהשקפתו תהווה אמצעי מרכזי לקידום זמינות ואיכות הרפואה באילת.

ד״ר משה כהן, מנכ״ל חברת מדיקל דוקטור ומי שמוביל את המהלך להקמת הפקולטה לרפואה באילת, אומר כי ״אילת סובלת מאז ומעולם משירותי בריאות נחותים ביחס למרכז הארץ.
הפיתרון הוא אך ורק הפיכת בית החולים יוספטל לגוף אקדמי מוביל, על ידי סינוף לפקולטה לרפואה. בית חולים אוניברסיטאי עתיד למשוך כוח אדם איכותי שיגיע לעבוד וללמד סטודנטים לרפואה. הקמת הפקולטה לרפואה באילת היא, לצד יתרונות נוספים בתחום התיירות והכלכלה, בגדר הצלת חיים של ממש. הגיעה העת שמדינת ישראל תתן עדיפות לפיתוח וקיום הפריפריה, לא רק כסיסמת בחירות חולפת, אלא במעשים של ממש.
לפני כשבעים שנה הקמנו בישראל עיר מבודדת, ועלינו לספק לתושביה שירותי בריאות וחינוך ראויים״.

מקופ"ח כללית נמסר בתגובה: "אנו מברכים על הקמת הוועדה. בחודשים האחרונים מושקע מאמץ גדול וחסר תקדים בהיערכות להתמודדות עם תרחיש של אירוע רב נפגעים, וכל זאת לצד קליטה וטיפול בעשרות אלפי המפונים מהעוטף שפונו לאילת. 

"במשך שנים כללית משקיעה עשרות מיליוני שקלים בשנה בקידום ובחיזוק בית החולים, ומתוך מחויבות בלתי מתפשרת לבריאותם של תושבי אילת והסביבה והמבקרים בעיר, במיוחד בזמנים של מתיחות ביטחונית. מומחים מובילים ברפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה ותחומים נוספים מגיעים לאילת לטפל בתושבי המקום והסביבה ואף נותנים ליווי וייעוץ רפואי מרחוק בהתאם לצורך".