"אני יודעת איך מרגישה ילדה חולה שלא יכולה לשחק ומבינה שהיא עלולה למות אם לא תקבל את הניתוח שהיא זקוקה לו", אומרת אקליל (24), שהגיעה בימים אלה לישראל עם קבוצת ילדים בעלי מומי לב מאתיופיה כדי לקבל טיפול בישראל באמצעות עמותת "הצל ליבו של ילד".
חייה שלה ניצלו לפני 20 שנה, לאחר שסבלה ממום לבבי שנקרא "צינור עורקי פתוח", ועברה בישראל ניתוח לב פתוח. מאז, התמקצעה כאחות והיא שמחה על ההזדמנות שנקרתה בדרכה לסגור מעגל.
אקליל נולדה באדיס אבבה. כתינוקת התקשתה לינוק והיתה חולה לעיתים קרובות. משפחתה הופנתה באותם ימים לעמותת "הצל ליבו של ילד". הצוות הרפואי חשש שהניתוח שהיא היתה זקוקה לו יהיה מסוכן עבורה, והוחלט לבצע את הניתוח בישראל. היא הגיעה בליווי אמה בשנת 2001 ארצה יחד עם 10 ילדים חולי לב נוספים, ועברה את הניתוח בבית החולים וולפסון. היא נשארה כאן במשך חצי שנה עד שהחלימה כליל.
"אני מודה על ההזדמנות להחזיר ולתת מעצמי לילדים, ולהודות אישית לצוות הרפואי הישראלי שהציל אותי"
קבוצת הילדים לוותה על ידי אחות מבית החולים באדיס אבבה בשם סאלאמנש. בין אקליל לבינה התפתחה קרבה מיוחדת, שלאורך השנים הפכה לקשר משמעותי במיוחד. במהלך השנים היא הושפעה מעבודתה של סאלאמנש, ובבוא היום החליטה ללמוד בבית ספר לאחיות בעצמה. היא סיימה את הלמודים בהצטיינות והחלה לעבוד לצידה.
"אני אסירת תודה על הטיפול שקיבלתי בישראל ועל ההזדמנות לחיים שניתנה לי", היא אומרת. "אני מודה על ההזדמנות להחזיר ולתת מעצמי לילדים, ולהודות אישית לצוות הרפואי הישראלי שהציל אותי".
אחד ממייסדי העמותה, ד"ר עקיבא תמיר, שעמד בראש מחלקת קרדיולוגית ילדים כאשר אקליל היתה תינוקת, אמר: "אני מתקשה למצוא את המילים לתאר איך אני מרגיש כשאני רואה את אקליל היום. היא הפכה לאישה חזקה, בריאה ומעוררת השראה. ההחלטה שלה ללמוד להיות אחות ולעזור לילדים חולי לב ממלאת אותי בגאווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
