היישר מהמאה ה-17: נמצאו כתבי יד עתיקים מפרס

מצבם של כתבי היד, המיוחסים לתלמיד של הרב יוסף קארו, היה לא טוב, שכן הם כללו עובש וכתמים שחורים • החוקרים ייבשו את הפריטים, והצליחו לקרוא את הכתוב בהם לאחר שעברו דיגיטציה • אחד מהפריטים שהתגלו היה בן יותר מ-350 שנה וכלל קובץ חיבורים שרובם עסקו בהלכות השחיטה – וגם שירים שמסכמים את ההלכות בחרוזים

כתבי יד פרסיים מהמאה ה-17 שעסקו בהלכות שחיטה שהתגלו לאחרונה, צילום: הספרייה הלאומית

כתבי יד נדירים בהלכות שחיטה של פרס מהמאה ה-17, המיוחסים לתלמידו של הרב יוסף קארו, התגלו לאחרונה בספרייה הלאומית.

הכתבים נמצאו כחלק מהאסופה שהספרייה רכשה לאחר פטירתו של החוקר אמנון נצר בשנת 2008, שכללה עשרות כתבי יד של יהדות פרס. אחד מהפריטים התגלה ככתב יד שהועתק בפרס לפני 365 שנים וכלל קובץ חיבורים שרובם הגדול עוסק בהלכות השחיטה. נוסף על החיבורים, הכתובים בשפה הלכתית משפטית, נמצאים גם שירים המסכמים את ההלכות בחרוזים.

הטיפול בכתבי יד הפרסיים שנמצאו, צילום: הספרייה הלאומית

בכתב היד נמצאים גם שלושה חיבורים חדשים שלא הוכרו לפני כן. הראשון שבהם עוסק בהלכות טריפות והוא מצטט כמה פוסקים. לפי הספרייה הלאומית, הדבר הבולט ביותר בחיבור הוא שבמקומות רבים כותב המחבר, "מצאתי כתוב בספר מורי כמה"ר ר' יוסף קארו", ומייחס עצמו כתלמידו של הרב קארו.

החיבור השני הוא פירוש בדרך של שאלות ותשובות להלכות שחיטה לרמב"ם, ובראשו כתוב: "פירוש שחיטה להרמב"ם ז"ל, דברי ר' אברהם החסיד זצ"ל". לדברי הספרייה, הדבר החשוב ביותר בחיבור הוא מדרשי חז"ל שמביא המחבר בדרך הילוכו, והם אינם מוכרים ממקורות אחרים.

הדבר השלישי שנמצא בכתב היד הוא שיר שחיטה מחורז מאת "ר' ישועה", שמסכם את דיני שחיטה וטריפות. החתום על השירים הוא "מצליח בן מניאל", ולפי כתב היד, הוא נכתב בראש חודש אלול תס"ג בשנת 1703.

כתב יד שמתוארך לשנת 1703, צילום: הספרייה הלאומית

תחילה התקשו החוקרים לפענח את כתבי היד, שכן מצבם היה רע – ואלה כללו עובש וכתמים שחורים לאורך הדפים, שהיו לחים ודבוקים זה לזה כמעט לאורך כל החיבור, כמקשה אחת, כך שהחוקרים לא הצליחו לראות את הכיתוב בחלקים שונים. בשל כך החוקרים ייבשו את הפריט, ובהמשך העבירו אותו דיגיטציה שבמהלכה סרקו אותו.

מרסלה סקלי, מנהלת המעבדה לשימור ולשיקום ספרים ונייר בספרייה הלאומית: "לעיתים קרובות מגיעים אלינו כתבי יד עתיקים בעלי חשיבות היסטורית ומחקרית ממדרגה ראשונה במצב קשה במיוחד. מאמצי מחלקת השימור נועדו לייצב את מצב הפריטים, לספק להם תנאי אחסון נאותים ולתקן במידת הצורך, תוך שימוש בשיטות ובחומרים המקובלים במקצוע, ובכך להבטיח את קיומם למעננו ולמען הדורות הבאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר