הצלמת המוערכת אבישג שאר-ישוב זכתה בתחרות "צילום השנה" של יוניסף, מהתחרויות היוקרתיות בעולם לצלמים מקצועיים, שדרך העדשה שלהם מנציחים את חייהם של ילדים ברחבי העולם. בתחרות, שנערכה זו השנה ה-25, ביוזמת יוניסף גרמניה, זכו שתי סדרות צילום במקומות הראשונים, ולצד אבישג וסדרת הצילומים שלה "דיוקנאות הניצולים", זכתה איתה במקום הראשון הצלמת הפלשתינית סאמאר אבו-אלוף.
"האמת שאני עדיין בברלין, טסתי לכאן לקבל את הפרס ואני מאוד מתרגשת", מספרת אבישג ל"ישראל היום". "זו מבחינתי הזדמנות לספר את הסיפור של כל הילדים שפגשתי במהלך המלחמה. זו הייתה הפעם הראשונה שחלקם סיפרו את הסיפור וזה היה מאוד רגיש. זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי עבודה שהיא גם עיתונאית ברמה של למצוא אותם, לראיין אותם וגם לצלם".
איך בעצם הגעת לילדים?
"פשוט הסתובבתי בכל בתי המלון אליהם פונו ילדים ומשפחות, והתעקשתי. האמא של סתיו ניצן, הילד שתמונתו זכתה, סירבה לכל העיתונאים שפנו אליה. היא סיפרה לי שרבים רצו לצלם ומשהו גרם לה להגיד לי כן, זה הרגיש לה נכון. היא נורא התרגשה כשסיפרתי לה שהתמונה שלו זכתה".
מה הסיפור של המשפחה שלו?
"זו משפחה מנתיב העשרה, שהסיפור שלהם הוא לא הסיפור הכי דרמטי מבין כל הצילומים, כי צילמתי ילדים שחזרו מהשבי או כאלה שאיבדו הורים, ומה שמדהים בבחירה של התמונה הזאת זה שהפנים שלו סיפרו כל כך הרבה מבלי שהסיפור יהיה הכי דרמטי. אתה פשוט רואה איזו חרדה ילד חווה מלהיות 14 שעות בממ"ד עם משפחתו. מבחינתי יש עוצמה גדולה בזה שהפנים שלו מדברות את הסיפור של כל הילדים במלחמה הזאת.
"חשוב לי להגיד שהפרס ניתן הפעם לשתי צלמות. יחד איתי זכתה הצלמת הפלשתינית סאמאר אבו-אלוף, קולגה שלי מהניו יורק טיימס שלא הגיעה לטקס ועשתה עבודה חשובה בתיעוד הילדים שפונו מעזה לבתי החולים. שאלו אותי אם אני לא חוששת לקבל פרס עם מישהי עזתית ואם זה מוריד מהכוח של התמונה שלי ואני חושבת שלהפך, זה מספר את הסיפור של המלחמה, שיש ילדים משני הצדדים שמשלמים את המחיר ולא לקחו חלק פעיל בשום מלחמה. קשה לנו הישראלים להישיר מבט לכאב של הצד השני, אבל כשזה ילד זה מאפשר יותר להבין את מה שקורה גם אצל השכנים שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו