ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (ראשון) את הארכת מצב החירום במדינה ב-60 יום נוספים. הארכת מצב החירום נועדה להקל על הממשלה לקבל החלטות הקשורות לסגר ולהעלאת קנסות ועונשי הרתעה אחרים על הציבור. ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הצביע נגד והסביר: "אני נגד חקיקת חירום, ובמיוחד אני מתנגד לנטרול הכנסת בחוקי החירום החדשים".
צילום: ערוץ הכנסת
ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו התייחס בגילוי לב ללחצים המופעלים עליו מצד נבחרי ציבור: "את הדברים שאני חוטף אני לא מאחל לאף אחד. מופנית כלפיי ארטילריה מאורגנת שבן אנוש רגיש לא יכול לעמוד בה. ההתקפות נגדי הן מאורגנות ונועדו להחליש אותי". גמזו לא פירט מיהם המתנגדים לו, אך ברור היה שכוונתו לביקורת שהביעו יו"ר הקואליציה מיקי זוהר והשרים יעקב ליצמן וזאב אלקין.
הוועדה דנה גם בתוכנית "הרמזור", שנכנסה היום לתוקף. היו"ר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי "התפקיד של ה'רמזור' הוא למנוע מערים להפוך לאדומות, הוא לא כלי להורדת שאלטרים. בשביל סגר לא צריך 'רמזור'. היה צריך ללכת למשהו נקודתי באותן רשויות בהן יש בעיות. הוועדה עבדה חודשיים וחצי יום ולילה על הארכת התקנות לשעת חירום וחקיקת קורונה. נקטנו צעדים קשים וקנסות. ההחלטה שמסתמנת כרגע בעניין הסגרים לא נראית נכונה ונדון בכך כשזה יגיע אלינו".
במהלך הדיון שאלה ח"כ איילת שקד (ימינה) את גמזו: "מתי תוכלו להגיד שהמערך לקטיעת שרשרות ההדבקה מוכן? זאת אומרת אם תשקלו הגבלות משמעותיות על כל הארץ, מתי המערך יהיה מוכן?". הוא השיב: "המערך יהיה מוכן באופן מלא להתמודד עם כאלף נדבקים ביום 1 בנובמבר". שקד הגיבה: "בסדר, אז המשמעות היא שאין מה לדבר על הגבלות על כל הארץ לפני נובמבר. הציבור צריך לדעת".
"עד ראש השנה מערכי החקירות ישודרגו"
ממונה הקורונה ביחס לפעילות המפקדה המשימתית: "אנחנו עושים יותר קטיעות של שרשרות הדבקה, אבל כשיש התפרצות כזו באוכלוסיות שונות אי אפשר לקבל את מלוא האפקטיביות, אם כי כמות הקטיעות עלתה. ברגע שיש 2,000 נדבקים ביום ואני משתלט על 800 וקוטע, זה עוזר לנו להקטין את מקדם ההדבקה מתחת ל-1.
"פיקוד העורף נמצא היום במעל 60 רשויות מקומיות ויש חבירה בין רשויות חזקות שעושות את הדברים בעצמן. עד ראש השנה כל המערכות יתחברו למערכת ניהול שיחות אחת מפוקחת עם מדדי איכות מלאים של כל מערכי החקירות בישראל. משפרים את מערכי המחשוב, כולל של צה"ל. עד תחילת נובמבר המערכת תושלם עם מאות עד אלף פלוס קטיעות".
"אל תעשו עלינו סגר"
ראש עיריית אלעד ישראל פרוש פנה לפרופ' גמזו: "העיר אלעד הפכה לצהובה, אך מעל לראש שלנו בדקו את בחורי הישיבה שבכלל לא נמצאים בעיר. בכרמיאל ובחדרה בדקו תושבי אלעד. אני צעקתי לפרופ' גמזו כבר לפני חודש מה לעשות בעיר ולא ספרו אותנו. מה קורה בעקבות הסגר? אני מוכן שתסגרו ותכפתו אותנו, אבל עליי לתת מענה ל-50,000 תושבים. אני מכיר את המשטרה ואת פיקוד העורף ואנו עובדים כתף אל כתף. אצלנו שומרים על היגיינה ומסכות. אם שני הגופים אומרים שאנחנו בסדר אל תעשו סגר, הציבור ייצא עלינו. עוצר לילי נשמע יותר טוב".
גמזו השיב: "המסירות שלך ראויה לכל ציון. ראיתי את העבודה המצוינת שבלעדיה היינו בהתפרצות הרבה יותר גדולה ואת המודל הזה אני לוקח לעוד רשויות. נטרלנו את בחורי הישיבות והמצב לא השתנה. זו החלטה לא פשוטה ולפני חודש התנגדתי לכך, אך עם כל העוצמה שלך אתם כרגע לא מצליחים עד הסוף לעשות את זה. הייתה ירידה ויש כרגע צורך לעזור לכם. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. למרות המסכות והמשמעת יש תנאי חיים מורכבים, וכל המטרה היא לעזור לכם להוריד תחלואה. אני חושש שבין הזמנים, א' אלול ופתיחת מערכת החינוך הציתו משהו. אל תראה בסגר צעדי ענישה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו