ראש השנה מתקרב, ואיתו מגיעים גם מנהגי השנה החדשה של העם היהודי: בעקבות שנת תש"פ ומגפת הקורונה שתיזכר מן הסתם עוד שנים רבות, החלטנו לחפש מנהגים מיוחדים, לא את התפוח בדבש הקלאסי - וזאת מתוך תקווה שדווקא אלו יסייעו לנו לבקש מהקדוש ברוך הוא שתיגזר עלינו שנה טובה.
לבוש לבן
רבים נוהגים ללבוש בראש השנה בגדים לבנים כולל נעליים, כיפה, עניבה וכובע.
הימנעות משתיית קפה שחור
בחלק מקהילות מרוקו נמנעים משתיית קפה שחור. הסיבה לכך היא שאנשים רצו להרגיש את ההבדל בין יום רגיל לראש השנה שהוא יום הדין, וגם הקפה הוא שחור וזה הפוך מראש השנה המזוהה עם הלבן.
נתינת עוגות דבש לשכנים
נהוג לחלק עוגות דבש לשכנים בקהילות חסידיות, כדי שאם נגזר על אדם לקבל אוכל מהציבור הוא ייצא ידי חובה בקבלת העוגה בראש השנה.
חלוקת סכין חדשה למקורבים
זוהי דרך לאחל פרנסה טובה בשנה החדשה. החוזה מלובלין חילק לכל מקורביו סכין בהשראת נוסח התפילה "החותך חיים לכל חי".
אם יש ברית, המוהל יתקע בשופר
נהוג לבקש מהמוהל בברית שחלה בראש השנה לתקוע בשופר, זאת כדי לחבר דם הברית עם דם עקדת יצחק.
לאפות חלות בצורת שונות
תחום מעניין שיש בו מנהגים רבים הוא אפיית החלות. יש שנהגו לאפות חלות בצורת כנפיים כדי שהבקשות יעלו מעלה מעלה. מנהגים נוספים: אפיית חלות בצורת סולמות, במטרה לבטא את "מי יישפל ומי ירום"; חלות בדמות ציפורים, לפי הפסוק: "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים" (ישעיהו ל"א, ה); מקובל בנוסף להכין חלות עגולות, מקושטות בעלי בצק היוצרים מעין כתר, שהרי ראש השנה הוא יום הכתרת הקב"ה. טעם נוסף לחלות עגולות, שהן נועדו לבטא את גלגל המזלות של חודשי השנה.
לא לאכול חריף
יש שנוהגים לא לאכול כלל מאכלים חריפים או חמוצים בראש השנה, כיון שהדבר יכול לייצר לכם שנה חמוצה או חריפה.
אכילת אתרוג
יש המביאים לשולחן החג אתרוג ואומרים לפני אכילתו "יהי רצון שנהיה הדורים במצוות", זאת כיון שהאתרוג הוא פרי הדר, המסמל בארבעת המינים את התלמיד החכם שמלא במצוות ובמעשים טובים.
לא לאכול ענבים שחורים
על פי הקבלה, נוהגים שלא לאכול ענבים שחורים בראש השנה. לעומת זאת, מותרת אכילת ענבים לבנים - ואדרבה סימן טוב הם.
אסור לכעוס בראש השנה
נזהרים מן הדבר, כדי שהאדם לא יכעס במשך השנה.
נר בגודל שני מטרים
נהגו בבוכרה לערוך טקס מכירת "נר הציבור". היה זה נר עשוי מדונג, גובהו שני מטרים ועוביו כעשרים סנטימטרים. לפנות ערב היו מתקבצים בבית ראש הקהל ומוכרים את זכות ההדלקה למרבה במחיר. הקונה משלם ביד רחבה ונושא את הנר לבית הכנסת המרכזי, כשהקהל מלווה אותו בשירה ובמחול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו