רק אתרים בודדים מתוך יותר מ-100 מקומות קדושים וקברי הצדיקים במדינת ישראל נגישים באופן מלא לבעלי מוגבלויות, כשבין המקומות שאינם מונגשים נמצאים מערת המכפלה, מערת אליהו הנביא בחיפה ועוד.
במחקר שערך מכון המידע והמידע של הכנסת בהזמנת ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) וארגון בצלמו, עולה כי מתוך כ-130 אתרים שלהם אחראי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, רק 12 אתרים מונגשים באופן מלא, ואתר נוסף נמצא בשלבי הנגשה. 93 אתרים אינם מונגשים כלל לאנשים עם מוגבלות, ולגבי 33 אתרים נוספים לא נמסר מידע.
במדינת ישראל חיים כיום יותר מ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, כ-17 אחוזים מכלל האוכלוסייה. שמונה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת הם אנשים עם מוגבלות חמורה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי אנשים עם מוגבלות זכאים לנגישות למקום ציבורי, ולכן מקום שמשמש את הציבור, גם אם הוא בבעלות פרטית, מחייב את האחראים אליו לבצע את ההתאמות הנדרשות להנגישו. מדובר גם בשטחים פתוחים כדוגמת בתי עלמין ואתרי הנצחה. על פי חוק יש להנגיש מבנים כך שלפחות דרך עיקרית אחת אליו תהיה נגישה, ללא מדרגות, מעבר בין מפלסים וכן חובת שילוט ושירותי נכים. למעשה, החוק אוסר על אדם להפעיל מקום ציבורי אלא אם בוצעו התאמות נגישות.
סליחות בכותל המערבי // קרדיט: הקרן למורשת הכותל המערבי
אלא שדווקא המקומות הקדושים, שאליהם רוצים אנשים עם מוגבלות להגיע פעמים רבות, אם לצורך תפילה או במסגרת טיולים כאלו ואחרים, אינם מונגשים כראוי או לא בכלל. הגוף שאחראי על האתרים הללו הוא המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, עמותה ממשלתית שמטרתה "פיתוח ושדרוג האתרים עד להעמדתם בסטנדרטים של אתרי תיירות בכל מכלול המרכיבים: מבנים נאותים, סביבה מטופחת, מערכות מים וחשמל מותאמות, ניקיון ותברואה, שימור ואבטחה ודרכי גישה לבעלי מוגבלויות". ב-2019 הכנסות המרכז היו כ-44 מיליון שקלים, מתוכם כ-42.5 מיליון ממשרד הדתות והיתר מתרומות.
בין האתרים המונגשים נמצאים כמה מהאתרים המוכרים בישראל, ביניהם הכותל המערבי, קבר דוד המלך, קבר הרמב"ם, בית הקברות העתיק בצפת ועוד, אך רבים אחרים אינם מונגשים כלל או מונגשים באופן חלקי בלבד. כך, מתגובת משרד הדתות ל"ישראל היום" עולה כי קבר שמעון הצדיק בירושלים נגיש עד הרחבה העליונה, אך לא באופן מלא. אתרים רבים נוספים, ביניהם קבר האור החיים הקדוש בירושלים, חלקים ממתחם הרשב"י במירון ועוד, אינם מונגשים באופן מלא. נציג המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים טען בתגובה למכון המחקר של הכנסת כי מטרתם היא להנגיש את כל האתרים, אך מכיוון שהדבר מצריך משאבים גדולים הדבר עלול להימשך זמן רב.
לצד הביקורת המוצדקת על הפגיעה האנושה באנשים עם מוגבלות, שאינם יכולים להיכנס לאתרים, יש לציין כי במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מביצוע התאמות נגישות, ובחלק מהמקרים אף נאסר לבצע פעולות נגישות בשל פגיעה בעתיקות. כמו כן, ישנם אתרים רבים שנמצאים בידי הקדשים או עמותות כאלו ואחרות, כדוגמת קבר האר"י בצפת או קבר רבי מאיר בעל הנס, ועל כן למרכז לפיתוח מקומות קדושים אין אפשרות להסדיר ולהנגיש אותם באופן מלא.
"מיום כניסתי לכנסת אני מקבל שוב ושוב פניות מאנשים עם מוגבלות שרצונם להתפלל בקברי צדיקים בכבוד", ציין ח"כ משה אבוטבול (ש"ס). "החוק מחייב זאת ואני קורא לשר הדתות לפעול ולהכין תכנית מקיפה שעוד השנה יונגשו עשרות קברי צדיקים ואתרי דת במטרה שתוך שנתיים כל הרשימה תהיה נגישה בדיוק כמו כל מבני ציבור אחרים במדינה".
שי גליק מנכ"ל בצלמו ציין כי "נגישות איננה מותרות אלא חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מדובר בפגיעה חמורה הן בחופש התנועה והן בחופש דת והפולחן. אנחנו בטוחים שעם רצון טוב אפשר להנגיש את כלל המקומות הקדושים בהקדם. אנחנו קוראים לשר הדתות לקחת זאת כפרויקט אישי ולא לנוח ולא לשקוט עד ש-130 המקומות הקדושים יונגשו לכלל אזרחי ישראל".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה לנתונים המוצגים בכתבה: "המשרד לשירותי דת רואה חשיבות רבה בהנגשת המקומות הקודשים ולכן פעל לתקצב את המרכז הארצי למקומות קודשים האמון על הנושא. מבדיקתנו עולה שהאתרים: קבר רחל, קבר דוד המלך, קבר הרמב"ם, שמואל הנביא, ובאתרים הנמצאים בשיפוץ כמו מערת אליהו הנביא וקבר יונתן בן עוזיאל, קיימת הנגשה. במסגרת הסמכות של המרכז הארצי למקומות קדושים הוא פועל להנגשת האתרים הקדושים כאשר הוא עורך שיפוץ ושימור באתרים. הנגשת האתרים מבוצעת בהתאם לתקציב המועבר על ידי משרדי הממשלה לרשות המרכז ובהתאם לאפשרויות הפיתוח וההנגשה של האתרים. נושא מערת המכפלה מטופל ברמה המדינית ועמדת המשרד הוצגה בוועדת חוץ וביטחון".
