ברחובות שלנו יש קסם מיוחד

סטיגמות וסטריאוטיפים זה דבר משעמם, אנשים מייחסים לזה יותר מדי חשיבות, שלא בצדק. תראו, אני אגיד לכם עכשיו שאכלתי במסעדה ממש טעימה, אתם תתלהבו ותביעו התעניינות. תשאלו איפה, אענה "ברחובות", אז תגידו "אה..." מהורהר כזה, ואז אני אגיד לכם "כשרה" וחלק מכם יעקם פרצוף.

למה? כי הרבה פעמים אנשים רואים במסעדות כשרות פשרה, משהו שיוצר אוכל פחות טוב. לא יודע מי הכניס לכם את זה לראש, אבל בשנים האחרונות זה ממש לא המצב. למעשה, בספרה, שנפתחה ברחובות כאמור, אכלתי את הארוחות היותר טובות שהיו לי לאחרונה.

• למבצעים הכי שווים במסעדות לחצו כאן

יש כמה דברים חריגים במסעדה הזו מלבד הלוקיישן שלה. קודם כל היא ענקית, דבר שמצריך הרבה אומץ בימים שבהם מסעדות לא נפתחות בשל מצוקת כוח אדם, על המקום הזה נראה שהצרות פסחו. כל האזורים מאוישים, אחמ"שים עם אוזניות, מלצרים, ראנרים, בר, מסעדה, חצר, הכל מתקתק, ואין למסעדה הזאת אפילו חצי שנה באוויר כן?

בהמשך לגודל, גם הפאר כאן מאוד ניכר, מה שישר גרם לי להתעניין בכמה כסף הושקע כאן למען השם, והתשובה היא באזור השבעה מיליון שקלים. עכשיו, להגיד לכם שהעיצוב הזה לטעמי? האמת שלא כל כך, מוגזם לי בטירוף. מצד שני, האם אנחנו במדור עיצוב או במדור האוכל? יפה.

יוקרה ופאר לא מעידות תמיד על אוכל טוב, ובשבילו אני כאן, גם אם זה אומר לוותר על ההדר והנוחות לטובת כסאות פלסטיק וישיבה בגשם (זה לא באמת קרה כאן, הגזמה לצורך השוואה). שף המסעדה הוא בני מדר, שעבר בלא מעט מסעדות והתמחה בעברו גם ב"נומה" הדנית, אחת המסעדות הטובות בעולם, אם לא הטובה ביותר. אין דמיון בין השתיים מין הסתם, אבל גם לא צריך להיות.

הכל פה גדול ומוגזם, אבל דווקא התפריט, על הנייר הכוונה, רגיל לגמרי, כלומר כולל את כל ה"בסט סלרז" מעולם מסעדות הבשר והדגים הכשרות, עכשיו צריך לראות אילו קסמים יעשה איתם השף.

כמו שקורה בלא מעט מסעדות ברמה הזאת, גם כאן ניתנה לנו האופציה לתת לשף לבחור לנו את האוכל. הלכנו על זה, זה נחמד, חוסך דילמות ולרוב גם מוכיח את עצמו, רק שהפעם, כלקח מביקורים קודמים במסעדות, החלטנו "להתפרע" בראשונות על חשבון העיקריות, או לכל הפחות לנסות. במקרה של התפריט בספרה, זה לגמרי מומלץ.

באנו רעבים ומדובר בתפריט ראשונות מפתה במיוחד. לבסוף פתחנו עם לחם איטלקי ומטבלים, סלט שרי צבעוני על גספצ'ו אדום חריף, גרבלקס סלמון, קרפצ'ו דג ים, טרטר דג, טרטר בקר וכוכב הערב - סיגר חלקי פנים.

יש לי תאוריה שלא מבוססת על כלום, אבל לרוב עובדת, שאומרת שאם הלחם והמטבלים בפתיחה טובים - כל הארוחה תהיה כזו גם, אין לזה שום ביסוס כאמור, אבל זה נותן לי לגיטימציה להזמין לחם גם כשלא תמיד יש צורך. כאן זה קרה והלחם הגיע פריך וגם המטבלים, כמו כל חומר גלם אפשרי שנתקלתי בו במסעדה הזאת, היה איכותי.

אותה איכות גבוהה של חומרי גלם למעשה מאפשרת לי לסכם במשפט גם את דעתי על שאר מנות הפתיחה, הדגים והבשר בקר במסעדה הזו, בכל מנה, בכל צורת חיתוך ובכל רוטב שהגיע, היו טעימים ונטולי נפילות.

ה"וייב" של המקום מרגיש ככזה שרק רוצה לתת ולתת, מה שהפך חלק מהמנות, דוגמת הגרבלקס סלמון או הטרטר דג ים לעמוסות מדי, אבל מדובר בעומס שהצלחנו להסתדר איתו, כי הוא היה טעים, מה לעשות.

הפתעת הערב היא כאמור הסיגר חלקי פנים, מנה שאנחנו לא ממהרים להזמין במסעדות כי היא מטוגנת ומרגישה מעט לא קשורה לתפריט הזה, אבל מסתבר שזו מנה ששמה הולך לפניה עם המון המלצות, אז החלטנו ללכת על זה ומה אני אגיד לכם, אני צריך להתחיל להקשיב קצת יותר לאנשים.

הצהרות לחוד ומציאות לחוד, החלטנו לבסוף להזמין גם עיקריות למרות העייפות שכבר נחתה עלינו כצפוי אחרי לא פחות משבע מנות ראשונות, צ'ייסרים וקוקטיילים. התפריט מפתה, מקרר יישון הבשרים העצום היה ממש ליד השולחן שלנו, דבר הוביל לדבר, אתם יודעים.

היה לנו קשה להיפרד מהדגים אז בחרנו בפילה דניס שהגיע על קרם כרובית ושומר קונפי. הדג, כמו קודמיו בקטגוריית הראשונות, טופל היטב והגיע רך. התמהיל של שאר המרכיבים במנה אולי לא נראה מזמין במיוחד למי שאינו חובב את הז'אנר, אבל בפועל יצא טעים ואם תגיעו אי פעם רעבים לתפריט העיקריות בספרה, אל תפספסו את המנה הזו.

המשכנו לאכול עם העיניים ולקחנו גם סינטה נברסקה שהגיעה עם ניוקי עבודת יד ברוטב בקר, אפונה וכמהין. כשונא כמהין מושבע אני חייב לציין שהוא לא כל כך הורגש במנה, ומידת העשייה המדויקת של הבשר האפילה על כל השאר. הניוקי היה אחלה, הרגיש טרי, אבל בכנות, לא בשבילו הגענו.

ועכשיו, לחלק המסקרן ביותר שהוא גם עקב האכילס של מסעדות הבשר הכשרות – הקינוחים. המסעדה הזו פשוט הצליחה לא לאכזב אותי בשום פרמטר, וזה לא שאני מהמסתנוורים בקלות, וגם מבחן הקינוחים עבר בהצלחה עם קינוח מרשים של ספירלה שוקולד. ויזואלית הוא נורא לא יפה (כשתראו תבינו), אבל הטעמים שלו היו לא פחות ממדהימים, עם שילוב של מוס שוקולד, מקרון קפה, טראפלס בוטנים, קרם נוגט וגלידת נוצ'לה.

כאן המקום לציין, עבור ברי המזל מביניכם שזכו להגיע ללא הצורך לנהוג חזרה, המקום מתהדר גם בקולקציית יינות מרשימה ותפריט קוקטיילים לא קטן, הארוחה כאן מספיק ארוכה בשביל לדגום לפחות מחצית מהם.

לסיכום, יש עולם מחוץ לתל אביב חברים, ומאוד כדאי לכם לאכול אותו.

ספרה, המדע 18, פארק המדע רחובות