צ'יטה נכנסת לפיצרייה. יצא קראנצ'י. רשת פאפא ג'ונס משיקה בימים אלה פיצת צ'יטוס במהדורה מוגבלת על בסיס רוטב שום-פרמזן (ללא עגבניות כלל), עם נגיעות שמנת, מוצרלה וקוביות פטה (90 שקלים לפיצה גדולה, 41 שקלים לקטנה). והעיקר: מעל כל זה מפוזרת כמות נדיבה, אולי חופן או שניים, של החטיף הגבינתי בגרסתו הקלאסית. הפיצה, כמו גם גרסה צ'יטוסית של אצבעות הגבינה מבית פאפא ג'ונס (25 שקלים), מוצעות ב-17 סניפי הרשת עד 14 באפריל בלבד.
אז אם הציוות הצ'יזי הזה מוצא חן בעיניכם, מוטב שתמהרו. אם טרם החלטתם, עשינו את העבודה הקשה ויצאנו לדגום את ההכלאה המסקרנת, שדווקא התבררה כמוצלחת יחסית, אך לא מושלמת ולא לכל טעם.
אזהרה: מי שלא בעניין של צ'יטוס והרעיון של מתקפת גבינה כלל-חושית פחות קוסם לו, ירצה כנראה להתמקד בפיצות שגרתיות יותר ולוותר על המוצר החדש. הצעה זו מוענקת בחינם גם לגבי אלה שמעדיפים את הפיצה שלהם בגרסת המרגריטה (רוטב עגבניות), ופחות מתחברים לסצנת הביאנקה (פיצה לבנה על בסיס רוטב שמנת). חושבים שאתם עומדים בשני התנאים המקדימים האלה ולא נרתעתם מההתרעה שלנו? מעולה, צ'סטר גאה בכם.
סטאז' בפרומאז'
כצפוי, יש לפיצה יש טעם מובהק של צ'יטוס, אבל הוא בא לידי ביטוי רק אחרי שתיים-שלוש לעיסות, בהנחה שתפסתם בהם כמה קראנצ'ים. המרקם הפריך של החטיף, בשילוב צונאמי הגבינות החמות והבצק הלעיס שהתערבבו לנו בחלל הבליסה יצר ביס לא שגרתי, אולי מלוח יותר מהנדרש, אך בסופו של דבר טעים למדי, שגובה בלא מעט ביסים נוספים "לצורכי מחקר".
אבל, וזה אבל גדול, אחרי שסיימנו שני סלייסים צנועים הרגשנו שהגענו לקצה גבול הסיבולת הגבינתית שלנו, מה שנקרא Cheese Overkill, ושמרנו חצי פיצה בצד למועד מאוחר יותר. במילים אחרות: צמד חובבי פיצה שמסוגל לסיים מגש ממוצע בישיבה אחת, הסתפק הפעם בחצי פיצת צ'יטוס (ובכמה מקלות גבינה, לא נכחיש) והרגיש שהוא עומד להתפקע. זו לא בהכרח תלונה, אלא הבחנה.
אצבעות הגבינה (בצק, רוטב שום, תערובת גבינות איטלקיות, צ'יטוס קלאסי ומוצרלה) היו הרבה פחות עשירות וממלאות. טבילתן ברוטבי השום, הצ'יפוטלה והבופאלו שהגיעו איתן היתה שיחוק, וייתכן שהנרתעים מרעיון הפיצה המגה-מושחתת הזו אך עדיין רוצים לשמור נאמנות לפאפא ג'ונס, יעדיפו את אצבעות הגבינה הסולידיות אך הלא פחות מוצלחות האלה, שאותן דווקא זללנו כמו צ'יטות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו