מאתגר ואפילו כמעט בלתי אפשרי למצוא אופציה כשרה ראויה באזור רוטשילד בתל אביב. השדרה המרכזית בחלק שמכונה לב העיר מחברת בין המון רחובות הומים שפורחים מבחינה קולינרית, כמו למשל נחלת בנימין והרצל, ובכל זאת לשומרי הכשרות יהיה קשה מאוד למצוא את עצמם בה.
אנשי העסקים, אמנון יעקובי ואלעד גריידי, הבינו את המחסור הזה ופתחו לאחרונה את JOME - מקום שמתחיל לפעול בשעות הערב בתור בר אוכל בהשראה אסייתית, וככל שהלילה יורד, המוזיקה מתגברת והאווירה בו הופכת למסיבתית.
"רצינו לתת מענה לקהל הרחב - גם לשומרי כשרות וגם לאלה שלא. אין סושי כשר באזור והכשרות היא משהו שאנחנו רואים לנגד עינינו", אומר לנו אלעד גריידי כשאנחנו תופסים אותו לשיחה בזמן שהוא מסתובב בין האורחים במקום ובודק לשלומם. "אם תסתכלי סביבך, תראי שיש כאן מכל הגוונים ומכל המינים. רצינו להביא חווית אירוח שונה, יוקרתית, שמוקדשת בה חשיבה לפרטים הכי קטנים".
ג'ומה, אגב, הוא בגד בוכרי מסורתי שמגיעים איתו בעיקר לאירועים מיוחדים. המקום החדש שוכן במבנה לשימור עם מרפסת עגולה שצופה לפינת הרחובות רוטשילד ואלנבי. החלל הפנימי בו חשוך וגדול. במרכזו נמצא בר ישיבה ולצידו מנגן דיג'יי מול רחבת ריקודים שמזמינה את הסועדים להמשיך בה את הבילוי.
אסייתי שעבר "ישראליזציה"
על האוכל במקום אמון השף השף רועי נצר. הוא יצר מנות חלוקה שמשלבות בין סגנונות אסייתיים וים תיכוניים, כאלה שאין ספק שבאות לקלוע לחך הישראלי. עם יד על הלב, כשראינו חלק מהשילובים, חששנו שהתפריט הולך לכיוון מעט ילדותי, אבל מהר מאוד נוכחנו לגלות שטעינו.
לצד קוקטיילים יצירתיים נהנינו כאן ממנת טרטר דג לבן שהגיע עם פאקוס והמון עשבי מיקרו כוסברה בתיבול של פינגר ליים, זרעי כוסברה ושמן כוסברה וקארי. כשהמלצרית הניחה את הצלחת היא מזגה סביבו גספצ'ו קר עשוי ממלון. את המנה המרעננת אכלנו עם כף (59 ש"ח).
גם מנה של קריספי רייס טונה - שתי ברוסקטות קריספיות מאורז סושי דביק שמעליהן טרטר טונה בפונזו עם נגיעה של איולי צ'ילי, נורי ויוזו - היוותה ביס מתובל היטב (52 ש"ח). שתי המנות אומנם הושפעו מה"ישראליזציה" שעבר המטבח האסייתי, אבל היו מוצלחות לסגנונן.
נהנינו גם מסלט סובה של קולורבי, גזר, כרוב סגול, מלפפונים, אטריות סובה והרבה עשבי תבלין מרעננים כמו כוסברה ונענע שתובל בסאטה שומשום ואפונת וואסבי (51 ש"ח).
גזרת הסושי בתפריט מגוונת ותמצאו בה רולים עם שילובים כמו "סלמון הדרים ומנגו" או סלמון צ'יז רול. אנחנו הסתפקנו ב"תאי רול סלמון (64 ש"ח) שהגיע עם סלמון, פפאיה ירוקה, אבוקדו, עירית, ויניגרט תאילנדי, צ'ילי אדום ופינגר ליים והיה מבוצע כהלכה. מנה נוספת שלחלוטין מתאימה לצד אלכוהול הייתה "פאקורה ירקות" שמשמעותה ירקות מטוגנים בסגנון הודי (48 ש"ח). מדובר היה בצלחת כיפית גדושה בשורשים קרנצ'יים בטמפורה, כמו סלק, זוקיני, שעועית ירוקה ואספרגוס.
"במדינת ישראל אין זמן שהוא לא 'תקופה'"
הגענו למקום לפני כשבועיים וחצי, לפני רצח ששת החטופים ובזמן שעסקה להשבת החטופים עוד הייתה על הפרק. נאמר לנו אז שרחבת הריקודים בחלק הפנימי מתחילה להתמלא לקראת השעה אחת עשרה בלילה ונשארנו, אבל איש לא רקד. כנראה בגלל הדיסוננס הגדול שמייצרת התקופה.
"במדינת ישראל אין זמן שהוא לא 'תקופה'. אנחנו כל הזמן בתקופת מלחמות או הפגנות", ענה לנו אז גריידי כששאלנו, אם היה קשה לפתוח מקום מסוג כזה בזמן המלחמה. לאחר מכן הוא הוסיף: "אני ואת יכולים לשבת כרגע בבית ולראות את כל השאר רצים קדימה. אנשים כמהים לזה. להגיד לך שאנחנו שלמים עם זה? לא. זה נוגע בכולנו. כשפתחנו שמנו מיד אזכור לחטופים. כולנו חיים באותה מדינה".
JOME
רוטשילד 32, תל אביב
שני - חמישי 18:00-02:00, שישי עד כניסת שבת, ושעה אחרי צאת שבת
בימי שישי - קבלת שבת עם מנות ספיישל עם דיג'יים בין לאומיים באווירת מסיבה