כולנו מכירים ואוהבים לאכול במהלך חג הפורים מאכלים מסורתיים כמו אוזני המן, מעמולים ופזואלוס, אבל האם חשבתם פעם שאתם מכירים את כל המאכלים שמוצעים במהלכו?
לרגל החג, האגף הקולינרי של אנו – מוזיאון העם היהודי, יקים ביום שישי הבא (22 במרץ) בשוק האיכרים בנמל תל אביב, דוכן מאפים מיוחד של foodish, האגף הקולינרי של המוזיאון, שבו יוצגו שלל אוצרות קולינריים יהודיים שסביר להניח שרובנו הגדול מעולם לא שמע על עצם קיומם.
הדוכן, שיתוף פעולה של foodish, עם חמדת גולדברג, טבחית וחוקרת זהות לאומית במחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מבקש להחזיר לחיים את העושר והפולקלור הקולינרי המיוחד של פורים, ולהכניס לחג מעט מההומור והשמחה שאפיינו במשך מאות שנים את הרוח היהודית – היישר לתוך משלוחי המנות שלכם.
כדי ללמוד קצת על המאפים שתוכלו לרכוש בפופ-אפ המיוחד הזה, קבלו כמה הסברים על המאפים האלו – ושמרו מקום בבטן כדי שתוכלו ליהנות מהם בעצמכם.
מנטאש
אוזני ההמן השמנמנות והרכות האלה מגיעות היישר מדרום אפריקה, והן מבוססות על בצק שמרים. עוד לפני שבמזרח אירופה החליפו את בצק השמרים בבצק פריך וקל להכנה, כמה עשרות אלפי יהודים עקרו מבתיהם והתיישבו במדינה האפריקנית, כשהם מביאים איתם את המתכון לאוזני ההמן המקוריות, העשויות בצק שמרים.
וכך, בדרום אפריקה (ובהמשך גם באוסטרליה, אליה היגרו חלק מיהודי דרום אפריקה) נוצרה מעין שמורה קולינרית, שבה ממשיכות אוזני ההמן מבצק השמרים להתקיים באין מפריע עד עצם היום הזה.
נגולה
הלחם המקסים הזה נולד בקהילה היהודית בספרד, ויחד עם חבריה נדד לפינות אחרות של העולם. בכל קהילה הוא קיבל גרסה ושם קצת אחרים – נגולה או בויוסה בצפון אפריקה, "אוחו די המן" בטורקיה או "פולארס" ביוון. לא משנה כיצד תקראו לו, העיקרון זהה: בתוך הלחם המתקתק כלואות ביצים קשות, אותן תולשים ברוב טקס כדי לגרש מאיתנו את העין הרעה של המן.
אצבעות המן
יוצאי ספרד אימצו את גלילות הפילו המתוקות וממולאות האגוזים האלו, אותן כינו "אצבעות המן". בדוכן הן ימולאו באגוזי מלך ובשקדים, אבל ניתן יהיה להחליף אותם בכל סוג אחר של אגוזים לפי הטעם – כמו פיסטוקים, פקאן או לוז, ולהוסיף למלית גם תיבול של מי ורדים, מי זהר או קינמון.
נאן ברנג'י
על פי המיתולוגיה הפרסית, המלך ג'משיד גילה את הסוכר בערב ה"נורוז", ראש השנה הפרסי. את המאורע המשמח חוגגים עד היום באכילת שבעה מיני מתוקים, בהם נאן ברנג'י – עוגיות עדינות וצחורות מקמח אורז המעוטרות בשברי פיסטוק. יהודי איראן גיירו את העוגיות והכניסו אותן לחגיגות פורים, החל בסמוך ל"נורוז" הפרסי, כשהם ממירים את שברי הפיסטוק בזרעי פרג, הנראים כמו הפשפשים שאנחנו מאחלים לרשע.
פלמייה
מרגע שנולדו אוזני ההמן, קהילות יהודיות מיהרו לבשל ולאפות אותן בדרכים יצירתיות כדי לנקום ברשע. בספרי המתכונים היהודיים אפשר למצוא מאכלים המייצגים את עיניו, אצבעותיו, שיערו ושיניו של המן, כשכמובן שכולן מהוות גרסאות שונות לאוזני המן. בחלק מהמקרים, אימצה הקהילה היהודית מאפה קיים והעניקה לו תפקיד סמלי בחגיגות פורים. כך, למשל, אימצו יהודי צרפת את הפלמייה, שנקראות בארץ "אוזני פיל".
