פורים מתקרב ואיתו ההתרגשות לקראת קריאת המגילה והמסיבות השונות. זהו גם הזמן שבו ילדים ומבוגרים עוסקים בחיפוש תחפושת, שתלווה אותם במהלך החג המשמח. מדובר במנהג עתיק ומתועד שיש לו עדויות רבות ואף עיסוק הלכתי, ממסיבות שנערכו בקהילות ישראל במהלך מאות השנים האחרונות, בעיקר ברחבי אירופה.
ניסינו להתחקות אחרי מקור מנהג ההתחפשות כדי להבין מה משמעותו הרוחנית. כיוון שמדובר במסורת יהודית קדומה יחסית, פנינו לרבנים כדי לברר את מקורות המנהג.
חיקוי מסיבות האביב בוונציה וברחבי אירופה
הרב ד"ר רונן לוביץ, רב היישוב ניר עציון ונשיא תנועת "נאמני תורה ועבודה", מפתיע בתשובה שלו ומסביר שהבסיס לתחפשות בפורים הוא מעשה העתקה מפסטיבלים שהתקיימו באירופה לקראת בוא האביב. המוכר ביותר מהם הוא פסטיבל התחפושות בעיר ונציה. "לאורך הדורות מסיבות שונות היה 'גיור' של מנהגים חיצוניים לעם היהודי, שהוכנסו וקיבלו גושפנקא רעיונית. פורים הוא חג מלא שמחה שמתקיים ממש בסמיכות לפסטיבלים ביבשת אירופה. כדי להגדיל את שמחת פורים ועקב הקרבה שלו לחגיגות ברחבי היבשת, נעשתה העתקה של המנהג.
"מדובר במעשה מקובל שבו מועתק מנהג חיצוני, תוך שגם ניתנת לו משמעות חדשה. בנוגע לפורים הסבירו שבשושן הבירה היהודים התחפשו ולא ביטאו את היהדות שלהם בגלוי, אלא פעלו דרך הפוליטיקה הפרסית וכך הצילו את עצמם".
ההסבר הזה להתחלת המנהג מסביר, לדברי הרב לוביץ, מדוע בקהילות צפון אפריקה ויהדות המזרח בכלל, לא נהגו להתחפש בפורים והיו מסוייגים מהמנהג הזה. "באירופה שבה היו פסטיבלי האביב בסמיכות לפורים, מנהג התחפושות הועתק. ביהדות צפון אפריקה ושאר קהילות ישראל במזרח, לא הכירו את המנהג הזה עד המפגש איתו בארץ. למעשה, רואים בספרות הרבנית של ראשי הקהילות האלו, הסתייגות מהמנהג וניסיון לצמצם אותו ככל שניתן. בספרות הפסיקה האשכנזית היתה יותר פתיחות לנושא ויותר לימוד סנגוריה על העובדה שיהודים נהגו בו".
מדובר במנהג שולי שכלל אין טעם להתעמק בו
הרב ד"ר יואל בן נון דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך, מסויג מאד ביחס לתחפשות בפורים ומציין כי מדובר בפעילות שולית ולא חשובה או משמעותית. "כל נושא התחפושות הוא שולי לגמרי ולא צריך לתת משמעות. זה משהו שאין לו מקור משמעותי בספרות עם ישראל העתיקה ולמעשה אין בו באמת טעם חשוב. עם זאת, אחרי שהוא כבר חדר, אפשר לאחר מעשה לתת לו הסבר שקשור להתנהלות של העם היהודי במגילת אסתר".
ההסבר שתולה הרב בן נון במגילה, קשור לדרך שבה פעלו מרדכי ואסתר לבטל את גזרתו של המן הרשע שרצה, כמו הצורר הגרמני, להשמיד את העם היהודי. "כשקוראים את המגילה נתקלים במשהו מדהים ממש: אין שום אזכור ישיר לבורא העולם. אם יש התייחסות אליו, היא עקיפה ומרומזת כמו הדברים שמרדכי אומר לאסתר, שאם היא לא תפעל אז רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.
"ברור שמרדכי מתכוון לבורא עולם, אבל זו כוונה שמוזכרת בעקיפין בלבד. כמו כן, עצם השמות מרדכי ואסתר הם אליליים. מרדכי מגיע מהאליל מורדוך ואסתר מגיעה מהשם של האלה אישתר. זה מדהים כי באף ספר אחר במקרא לא נראה גיבור שקרוי על שמו של האליל הכנעני בעל, למשל. מהבחינה הזו, כל הפעילות במגילה היא נסתרת ופוליטית. היהודים בשושן ובכל האימפריה הפרסית לבשו מסכות ופעלו בצורה שהם לא בלטו בה.
"לכן אפשר בדיעבד להסביר שיש בהתחפשות ביטוי שמתקשר עם מהלכי מרדכי ואסתר. בהקשר לכך, מעניין לציין ספר מקביל שנכתב פחות או יותר באותה תקופה: ספר דניאל. דניאל שנחטף מארץ יהודה והפך לסריס באימפריה הבבלית, מזכיר שוב ושוב את שם הבורא ולא נוגע בשום דבר שאינו כשר. בעוד יהודי שושן מתבססים על פוליטיקה ארצית, דניאל מסתמך המון על ניסים. אפשר להגיד שאלו שתי גישות מרכזיות והפוכות לדרך שבה העם היהודי מתמודד בגלות עם האימפריות ששולטות באותו זמן".
מנהג שמסייע לאביונים לקבל צדקה
הרב חיים נבון, הוגה דעות, סופר ופובליציסט ישראלי, מציין שמדובר במנהג שולי שאינו מרכזי כלל בפורים. עם זאת, הוא מביא הסבר מעניין שקושר בין התחפושות למצווה לחלק צדקה לעניים בפורים. לדבריו, הענקת הצדקה וקבלתה קלים יותר כאשר האביון מחופש וכך לא מתבייש בקבלת הצדקה שניתנת לו.
"התחפושות בפורים אינן מהדינים הבסיסיים של המועד הזה, אלא מנהג שעם ישראל אימץ וחיבב. קשה לדעת מה הטעם המדויק של המנהג ואולי לא צריך להעמיק כאן יותר מדי. אולי מדובר רק במנהג של שמחה וצחוק בריא. מבין הטעמים שבכל זאת הציעו למנהג התחפושות, יש אחד שחביב עליי במיוחד: כך העניים יכולים להתחפש ולאסוף תרומות, כמקובל בפורים, בלי שיתביישו. המשנה אומרת שלא היו ימים שמחים לישראל כיום הכיפורים וכט"ו באב, שבהם היו בנות ישראל מחליפות ביניהן שמלות לבנות, כדי לא לבייש את מי שאין לה.
"אנחנו רואים שבימי שמחה הקפידו למצוא דרך לשמח גם את העניים והדרך הזו הייתה קשורה בהחלפת הבגדים הרגילים. אולי מכאן הגיע המנהג להתחפש בפורים. בכל אופן, כדאי לזכור שהתחפושות אינן העיקר ביום הזה אלא קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו