פס"ד תקדימי: השקעה בנכס מעניקה זכויות קניין?

ללא חוזה חכירה בתוקף, אגודת העיתונאים בירושלים קיבלה זכות להישאר בבית אגרון בי-ם עד לשנת 2067 • מדובר הענקת זכות "מעין קניינית" על קרקע שלא בבעלותה • מה משמעות הפס"ד לגבי יושבי קרקעות משנות ה-50 וה-60, הנתבעים לפנות את המקום? 

ביהמ"ש קבע: השקעה בנכס  , istock
ביהמ"ש קבע: השקעה בנכס , צילום: istock

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי אגודת העיתונאים תוכל להמשיך להחזיק ב"בית אגרון" בירושלים על אף שלא נחתם הסכם חכירה בינם לבעלת הקרקע, עיריית ירושלים, ולא קיים חוזה חתום בין הצדדים. מדובר בהחלטה מעין תקדימית שכן היא שמה דגש למשך הזמן שאגודת העיתונאים החזיקה בנכס, לאופן התנהלותה וההשקעות שביצעה בו. 

בפסק הדין נכתב: "בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז החלה האגודה להחזיק בנכס, בהתנהלות הצדדים במהלך עשרות שנים ובשלל המסמכים בעניין, יש לקבוע כי הוכח שהיו הסכמות של הצדדים להעניק לאגודה זכות חכירת משנה לתקופה של 49 שנים והארכה ל- 49 שנים נוספות בקומה הראשונה בבית אגרון ובאודיטוריום. במצב דברים זה נטל הבאת הראיות עובר לעירייה".       

המדובר בנכס בבעלות עיריית ירושלים הממוקם ברחוב הלל 37 עיר ומוכר בשם "בית אגרון". המקום קיבל את השם: "בית העיתונאים" משום שאגודת העיתונאים מחזיקה שטחים נרחבים בנכס וקבעה שם את מקום מושבה, במסגרת הסכם שנחתם בין העירייה לחברת "בית העיתונאים ע"ש גרשון אגרון בירושלים" מיוני 1968. מטרת החכירה בזמנו היתה הקמת מבנה שישמש משכן לאגודת העיתונאים בירושלים ומוסדות ציבוריים וממשלתיים אחרים. תקופת החכירה הוגדרה ל-49 שנה ו-49 שנים נוספות ללא צורך בחידוש החוזה. בהתאם לחוזה הוקם ב-1969 "בית אגרון" ומאז פועלים בו בין היתר מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה שונים, בית הדין השרעי ואגודת העיתונאים.

בתביעה שהגישה עיריית ירושלים היא ביקשה שאגודת העיתונאים תפנה את בית אגרון. לטענת העירייה מעולם לא הוצגה ראיה של הסכם חכירת משנה שנחתם בין 'החברה' לאגודת העיתונאים, מלבד טיוטת הסכם שלא נושאת בתאריך וחתימה. עוד טענה העירייה כי אגודת העיתונאים הגדילה ועשתה ששכרה שטחים מבית אגרון לגורמים שונים ומטרות מסחריות. אגודת העיתונאים טענה מנגד כי היא בעלת מלוא הזכויות בנכס, בין היתר מכוח השתתפותה בהוצאות הבנייה של בית אגרון.

השקעה בנכס מעניקה זכויות קניין 

שופטת בית משפט השלום, קרן מילר, קיבלה כאמור את עמדת אגודת העיתונאים וקבעה כי יש לרשום את זכויות האגודה בנכס מכוח הזמן שחלף וההשקעות שביצעה בו. משמעות ההחלטה היא כי אגודת העיתונאים תוכל להחזיק בנכס עד שנת 2067, בהצגת מסמכים רלוונטיים. יחד עם זאת, האגודה התבקשה לפנות את כל השטחים המסחריים שהשכירה, בין היתר ל"מעלית הזמן", מסעדת "המקום", שטח מזנון, אודיטוריום, ושני גורמים עיתונאיים.

"מדובר בהחלטה תקדימית", מסביר עו"ד מתן גרינגר ממשרד גדעון פישר ושות' שייצג את אגודת העיתונאים, "שכן בית המשפט החליט להכיר בזכות חכירה של האגודה ולהעניק לה מעין זכות קניינית על סמך טיוטת הסכם חכירה ובלי הסכם חתום בין הצדדים. אין ספק שההחלטה עשויה להשפיע על בעלי נכסים שיושבים בנכס מאז שנות ה-50 וה-60, בנו והשקיעו במקום. הדבר מהווה מעין ראיה כתובה שהנכס שייך ליושביו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר