ועדת המנכ"לים בנושא אגרות להעסקת עובדים זרים, שהתכנסה בשבוע שעבר, המליצה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחית את האגרות על הבאת עובדים זרים לענף הבנייה בכ־50%.
האגרה השנתית שתאגידי כוח אדם משלמים למשרד האוצר על כל עובד זר בענף עומדת על 23,430 שקלים - כמעט פי שניים יותר מהאגרה של עובדים זרים בענף המלונאות, שעומדת על 12,450 שקלים. בענף התעשייה האגרה עומדת על 9,330 שקלים, בענף החקלאות - 2,080 שקלים, בענף המסעדנות - 8,650 שקלים, ובענף הסיעוד הביתי - 3,600 שקלים.
הטענה היא כי הסכום לא פרופורציונלי לעומת האגרות בענפים אחרים, מה שמקשה מאוד על תאגידי כוח אדם להביא עובדים זרים.
ועדת המנכ"לים הוקמה במאי האחרון על ידי ראש הממשלה, ועד לאחרונה עמד בראשה יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. הוועדה הוסמכה לקבל החלטות בתחום העובדים הזרים, בנושאים כמו הוספת מכסות וכדומה.
בוועדה מציינים כי כיום מועסקים בענף הבנייה כ־50 אלף עובדים זרים, שהאוצר מקבל עבור האגרות שלהם כ־1.171 מיליארד שקלים בשנה. לפני המלחמה עבדו בענף כ־80 אלף פלשתינים שעליהם לא שולמו אגרות מתוך כ־100 אלף העובדים הזרים בענף, ולכן שולמו אגרות עבור 20 אלף העובדים הלא־פלשתינים בלבד. כעת לא מועסקים יותר פלשתינים בענף, ולכן יש צורך בעוד 50 אלף עובדים זרים, מה שיכניס לקופת האוצר סכום ענק של 2.34 מיליארד שקלים.
האגרות שתאגידי כ"א זר משלמים על הבאת עובדים זרים לענף הבנייה מתגלגלות אל הקבלנים, ומהם לרוכשי הדירות. אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כ"א זר בענף הבנייה, אמר ל"ישראל היום": "אם האוצר יאשר את המלצת הוועדה להורדת האגרות - לראשונה אחרי הרבה שנים צפויה ירידה של 4%-2% במחירי הדירות. כשליברמן היה שר האוצר היתה הורדה באגרות, ומחירי הדיור ירדו ב־4%.
"העובדה היא ש־80 אלף העובדים הפלשתינים שהועסקו בענף הבנייה לפני המלחמה לא צפויים לחזור לעבוד בישראל, ועדיין יש מחסור של כ־50 אלף עובדים זרים בענף. 200 תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה יכולים להביא בתוך שלושה חודשים עוד 50-40 אלף עובדים זרים מאוזבקיסטן, מהודו, מתאילנד ומסרי לנקה, אך הם מתקשים לעמוד בהוצאה הכספית הגדולה של האגרות, והתחזית היא שהתאגידים יקרסו כלכלית.
"אם יועסקו בענף הבנייה כ־100 אלף עובדים זרים, כמו לפני המלחמה, קופת האוצר תרוויח סכום אסטרונומי של 2.34 מיליארד שקלים. כנראה הם מתקשים לוותר על הכנסה כזו, וזאת הסיבה המרכזית לכך שהאוצר לא מקצץ בעלות האגרות".
בוועדת המנכ"לים עלתה גם בקשת שר האוצר לבדוק את האופציה להעסיק עובדים זרים שלא באמצעות תאגידי כוח אדם, אלא באמצעות החברות הקבלניות. לטענת ניצן, התאגידים בודקים את רמת המקצועיות של העובדים, ודואגים להם למגורים, לשכר הוגן ולתשלומים סוציאליים. מהלך כזה יחזיר את הענף לשנות ה־90, תקופה שבה לא נשמרו זכויותיהם של העובדים. כמו כן, בשנות ה־90 זה לא הביא לחיסכון, שכן הקבלנים פשוט העסיקו חברות שיטפלו בעובדים הזרים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "השוואה בין עלויות ההעסקה של עובד זר לבין אלו של עובד ישראלי בענפים שבהם מועסקים עובדים זרים, מלמדת כי ברוב הענפים גובה האגרה הנוכחית לא מפצה על הפער בעלויות ההעסקה. כך שגם בשקלול העלויות הייחודיות לעובד זר - עלותו עדיין נמוכה מעלות העובד הישראלי המקביל.
"נוסף על כך, יש להביא בחשבון את מגמת העלייה של עובדים ישראלים בענף הבניין. על אף האמור, ולנוכח חשיבות ענף הבניין לתוצר ולמשק, הוחלט לקדם הפחתה של דמי ההיתר בענף, באופן שעולה בקנה אחד גם עם ממצאי העבודה המקצועית בעניין. כמו כן, הפער הקיים בעובדים הזרים בענף הבניין מושפע במידה רבה מחסמים רגולטוריים וביורוקרטיים להבאת עובדים זרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו