נשות ישראל במספרים: פער השכר מצטמצם, אך רק שליש מעובדי ההייטק הן נשים

נתונים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי חושפים תמונת מצב מורכבת של נשים בישראל בשנת 2024. בעוד שניכרת התקדמות בתחומים מסוימים, פערים מגדריים עדיין בולטים בשוק העבודה ובשכר.

פחות נשים צעירות בוחרות להינשא: מגמה בולטת היא הירידה בשיעור הנישואין בקרב נשים צעירות. בסוף שנת 2022, רק 46.6% מהנשים היהודיות והאחרות בנות 25-29 היו נשואות, ירידה משמעותית לעומת 51.5% בשנת 2012. גם בקרב נשים ערביות חלה ירידה דרמטית - מ-76.8% ב-2012 ל-67.4% ב-2022.

הגיל הממוצע של נשים שנישאו לראשונה עמד על 25.1, נמוך בכשנתיים מזה של הגברים, אך גבוה בהשוואה לשנת 2000, אז עמד על 24 שנים.

פריון גבוה במיוחד: ישראל ממשיכה להוביל בפריון בקרב מדינות המערב. כ-176.9 אלף נשים ילדו בשנת 2024, עלייה מ-174.7 אלף בשנת 2023. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה עומד על 2.86, כמעט פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 1.56 בלבד.

במקביל, הגיל הממוצע של נשים בלידה ממשיך לעלות ועמד על 30.9 בשנת 2024, המשך למגמת העלייה בעשור האחרון.

תוחלת חיים גבוהה - גם בצל המלחמה: תוחלת החיים של נשים בישראל עומדת על 85.7 שנים (ללא הרוגי המלחמה) לעומת 81.7 שנים בקרב גברים. גם כאשר מחשבים את הרוגי המלחמה, תוחלת החיים נותרה גבוהה - 85.5 שנים לנשים ו-81 לגברים.

בעשור האחרון (2013-2023) תוחלת החיים בקרב נשים עלתה ב-1.8 שנים ובקרב גברים ב-1.4 שנים. נשים צפויות לחיות 78% משנות חייהן ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, לעומת 81% בקרב גברים.

מובילות בהשכלה: נתון מעניין במיוחד הוא הפער בהישגים החינוכיים לטובת הנשים. בשנת 2023, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידות כיתות י"ב עמד על 75.4%, לעומת 66.4% בקרב בנים. שיעורי הנשירה בקרב בנות נמוכים יותר מאשר בקרב בנים.

הפער נמשך גם בהשכלה הגבוהה, כאשר נשים מהוות 62.3% מכלל מקבלי התארים האקדמיים ברוב תחומי הלימוד. בחמש השנים האחרונות (2018-2023) השתתפו בממוצע בכל שנה 1,268 חוקרות בעלות תואר שלישי במחקרי בתר-דוקטורט, כ-53% מכלל החוקרים.

פערים בשוק העבודה: למרות ההישגים בהשכלה, פערים משמעותיים עדיין קיימים בשוק העבודה. בשנת 2024, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים בגיל 15 ומעלה הגיע ל-59.6%, נמוך מ-66.0% בקרב גברים. 69.1% מכלל המועסקות עבדו בהיקף מלא, לעומת 30.9% שעבדו בהיקף חלקי.

מעניין לציין כי שיעור התעסוקה של נשים נשואות (65.5%) גבוה מהשיעור בקרב גרושות (61.0%), רווקות (53.2%) ואלמנות (15.9%). במיוחד בולט שיעור התעסוקה בקרב אימהות חד-הוריות שהגיע ל-82.5%, גבוה אף יותר מאימהות נשואות (77.7%).

מיעוט בהייטק ובעצמאות כלכלית: שני תחומים בולטים בפער המגדרי הם העסקים העצמאיים וההייטק. בשנת 2024 היו בישראל 175 אלף נשים שעבדו כעצמאיות, המהוות רק 8.3% מכלל הנשים המועסקות.

בתחום ההייטק, המשלם את המשכורות הגבוהות במשק, עבדו כ-148 אלף נשים ב-2024, שהן 34.8% בלבד מכלל המועסקים בתחום, לעומת כ-277 אלף גברים.

פער השכר: מצטמצם אצל שכירים, מתרחב אצל עצמאים: בעשור האחרון חל שינוי מעורב בפער השכר המגדרי: בקרב שכירים הפער הצטמצם ב-4.4%, אך בקרב עצמאים הפער דווקא גדל ב-7.2%.

למרות זאת, 92% מהנשים המועסקות דיווחו על שביעות רצון מעבודתן, בדומה לגברים. עם זאת, רק 63% מהנשים מרוצות מהכנסתן לעומת 73% מהגברים. באשר לשביעות רצון מהאיזון בין בית לעבודה, לא נמצא הבדל בין נשים לגברים.

הטרדות מיניות: נתון מטריד במיוחד הוא שבשנת 2023, כ-25% מהנפגעות מהטרדה מינית ציינו כי נפגעו במקום העבודה. שיעור זה נשאר יציב בשלוש השנים האחרונות.

באופן כללי, שיעור הנשים שנפגעו מעבירת הטרדה מינית היה גבוה פי 6 ויותר משיעור הגברים.

פעילות גופנית וספורט: 53% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה עוסקות באופן קבוע בפעילות גופנית, לעומת 56% מהגברים. עם זאת, רק 22% מהספורטאים הפעילים בישראל הן נשים.

הענפים האישיים שבהם אחוזי הנשים היו הגבוהים ביותר היו התעמלות (93.2%), החלקה על הקרח (91.2%) ורכיבה על סוסים (71.7%).

ד"ר מיכל פרנקל, מנהלת המחלקה למגדר ושוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה, מסכמת: "הנתונים מראים תמונה מעורבת. מצד אחד, נשים בישראל מובילות בהשכלה ובחינוך, אך מצד שני עדיין ניצבות בפני חסמים משמעותיים בשוק העבודה, במיוחד בתחומים מתגמלים כמו הייטק ועסקים עצמאיים. העובדה שפער השכר מצטמצם בקרב שכירים היא חיובית, אך הרחבת הפער בקרב עצמאים מדאיגה ומצריכה התייחסות ממוקדת של קובעי המדיניות".