יום עצוב ומורכב עבר אתמול על הציבוריות הישראלית, והטלטלה הזו לא פסחה גם על השחקנים בשוק ההון.
הכלכלה הישראלית, יש לזכור, נמצאת בנקודת חוסר ודאות משמעותית. מצד אחד, האופטימיות הזהירה הנוגעת למעורבותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במלחמה משדרת מסרים שצריך להתחיל להתארגן ל"יום שאחרי". מצד שני, הלחצים הקואליציוניים על נתניהו להביא את הפסקת האש לסיומה ולחזור ללחימה עצימה בכל חזית אפשרית לא ממש מיטיבים עם השווקים ועם התחזיות שלהם קדימה.
כך או אחרת, הבורסה נמצאת בנקודה שבה האופטימיות עדיין גוברת על הפסימיות, ומכאן ניתן לראות לאחרונה יום של עליות חדות במסחר ולאחריו יום ירידות, כך שלמעשה תמונת המסחר בבורסה היא תמונת המאקרו.
הסיפור הגדול של השבוע היה מדד המחירים לצרכן אשר התפרסם ביום שישי שעבר, שהיה גבוה כל כך שעד לרגע זה קשה לעכל את משמעות הדברים ואת ההשפעה שלהם בחודש פברואר ועל הריבית.
"מדד המחירים לחודש פברואר יושפע להערכתנו מהעלאות מחירים שבוצעו במהלך חודש ינואר, שצפויות להשפיע על השינוי הממוצע במחירים של חודש פברואר. אנחנו רואים שמחירי הטיסות לחו"ל ממשיכים לרדת, ושהשכר הממוצע עולה בקצב שנתי של יותר מ-5%", אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים.
"להערכתנו, זהו גורם סיכון משמעותי שעשוי להשפיע על האינפלציה בהמשך השנה. העלאות המחירים והמיסים שחקו את כוח הקנייה של חלק גדול ממשקי הבית - גורם שצפוי למתן את העלאות המחירים, כי בסופו של דבר התחזית לאינפלציה לשנת 2025 עלתה ל־3%".
שאלת הריבית
באשר להשפעה על הריבית, אומר בהר: "בנק ישראל יתקשה להפחית ריבית כשהאינפלציה משמעותית מעל לגבול העליון של היעד. קצב עליית השכר אינו מתיישב עם יעד האינפלציה, וזה גורם סיכון נוסף. לקראת אמצע השנה תשוב האינפלציה לתחום היעד, והפחתות ריבית יעמדו על הפרק. בניגוד למצב בארה"ב, לדוגמה, הציפיות לאינפלציה בישראל נמוכות, וגם המצב הפיסקאלי נראה טוב יותר מזה שבארה"ב. מצב זה עשוי לאפשר בישראל ריבית נמוכה מזו של ארה"ב".
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, אומר: "אנו מצפים כי סביבת האינפלציה תמשיך לנוע מעל לגבול העליון של היעד במהלך המחצית הראשונה של השנה ותתמתן לרמות הסמוכות אל הגבול עליון של היעד במהלך המחצית השנייה, כך שבשנה הקרובה היא צפויה להסתכם ב-2.9%.
תתכנס לעבר היעד
על הריבית אומר גוזלן: "הוועדה המוניטרית צפויה להותיר, להערכתנו, את הריבית ללא שינוי פעם נוספת בהחלטה הקרובה ברמה של 4.5%. לחיוב ניתן לציין כי מאז ההחלטה האחרונה פרמיית הסיכון של המשק התבססה סביב הרף התחתון של הטווח שבו נסחרה בשנה האחרונה, אם כי היא עדיין גבוהה מרמתה טרום מלחמה. השיפור בפרמיית הסיכון, לצד המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם, תמכו בהמשך התחזקותו של השקל והוא יוסף מאז ההחלטה האחרונהבכ־2%-1.5% מול היורו והדולר".
לסיכום אומר גוזלן: "העלייה באינפלציה חזרה לרמות הקרובות ל־4%, בין היתר בגלל תרומת העלאות המיסים בתחילת השנה. הוועדה צריכה להיות משוכנעת שהאינפלציה אכן תתכנס בחזרה לעבר היעד, ולהערכתנו התפתחות זו לא צפויה לפני תחילת המחצית השנייה של השנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו