הנתון המביך של הישראלים שהשתלבו בחקלאות: דרישה בכנסת לביטול האגרה להעסקת עובדים זרים

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) דנה באופן חישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים בכלל ענפי המשק שמעסיקים עובדים זרים. הסיבה לדיון היתה העובדה שהאגרות הללו מעלות את עלות העסקת העובדים ובכך גורמות גם לעליית מחירים במשק.

נציגי משרדי הממשלה שדיברו בדיון, תמכו בזה אחר זה בביטול או בהפחתת גובה האגרות בגין העסקת עובדים זרים. ד"ר אסף לוי סמנכ"ל משרד החקלאות קבע שיש מקום לבטל את כל האגרות.

*לדבריו, משרד החקלאות עשה הכל כדי להעסיק עובדים ישראליים. הענקנו עד 20,000 שקל. למעסיקים שיעסיקו עובדים ישראליים. נרשמו עשרות אלפי עובדים, ומתוכם רק 117 נקלטו בענף. 

גם נציג משרד הכלכלה יאיר אלבן אמר, בדיון כי העלות הגבוהה של האגרות, מייצרת תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים ומעלה את יוקר המחייה.

מיכל הרן ממשרד השיכון אמרה, אנחנו חושבים שהאגרות מהוות חסם להבאת עובדים. הבקשה שלנו לבטל ביטול מוחלט של האגרות לפחות לשנה הקרובה בוודאי נוכח מצב החירום הנוכחי. אם אנחנו רוצים כח אדם נמרץ שיגיע לעבוד בארץ, חייבים לבטל את האגרות.

נטע בן ישי ממשרד התיירות אמרה, כי מלונאי נדרש לשלם אגרות בסך 12,000 שקל לשנה לעובד. לדבריה, אנלגייס עובדים ישראלים לעבודה בענף התיירות. עופר אליישר ממשרד התחבורה אמר כי האגרות הם נטל על משלם המסים. אין הרבה ישראלים שמעוניינים לעבוד בתשתיות, ואנחנו מציעים להפחית את האגרות עד כמה שניתן, על מנת שעלויות המעביד יקטנו.

אריאל פיגלין ממשרד הבריאות אמר, עקב עלות האגרות, הצלחנו לגייס רק 1,254 עובדים מתוך מכסה של 2,500 עובדים זרים.

ורוניקה רוזנברג מנכ"לית איגוד חברות הניקיון אמרה, כי המחסור בעובדים בענף אדיר. עד כדי אי ניקיון סביבת מטופל, לרבות בחדרי ניתוח, מה שגורם לזיהומים. רוזנברג ציינה כי בין 30-40% מהזיהומים, נגרמים כתוצאה מחוסר בניקיון.

אביה מגן מנכ"לית רשת המלונות פתאל אמרה, שבתי המלון שילמו בשנת 2024 אגרות בסך 66 מיליון שקל, לפני שכר הסעות ומגורים. בשנת 2025 הענף הולך לקבל עובדים מסרי-לנקה שיעלו למלונאים שש מיליון שקל יותר מאשתקד. לדבריה, רשת פתאל לבדה שילמה בשנת 2023 אגרות בסך 14 מיליון שקל. בשנת 2025 על אותם מספר עובדים, אנחנו עתידים לשלם כ-20 מיליון שקל.

נוכח עמדתם הנחרצת של משרדי הממשלה, יו"ר הוועדה שאל את רבקה לפינר יו"ר ועדת האגרות הממשלתית, מדוע הוועדה שבראשותה לא דנה בביטול או בהפחתת האגרות, זו השיבה כי הוועדה לא יוזמת דיונים כאלו, אלא דנה בבקשות שמופנות ממשרדי הממשלה, וכי אף משרד לא פנה לוועדה בבקשה לדון בהפחתה.

ח"כ רביבו שאל את נציגי האוצר מהם העילות לגביית האגרות ומדוע קיים פער בגובה האגרות בין הענפים השונים. כך למשל, אגרת הגשת בקשה לענפים הבניין תעשייה והמסעדנות עומדת על 1,040 שקל לעומת 360 שקל בענפים הסיעוד, הרווחה, והמסעדנות, כאשר ברירת המחדל לענפים אחרים עומדת על 1,340 שקל.

רום בר-אב מאגף התקציבית במשרד האוצר אמר, האגרות נקבעו בחקיקה בתחילת שנות האלפיים. העילות לאגרות הוא תכליות שונות, בין הייתר העדפת העסקת עובדים ישראלים. בר-אב אמר כי בדיקת האגרות עתידה להסתיים לקראת סוף הרבעון הקרוב.

נציג משרד ראש הממשלה דניאל איטח אמר, כי ועדת המנכ"לים תדון בגובה האגרות, וכי הוועדה פועלת להפחתת יוקר המחיה.

נחי כץ מנכ"ל ארגון קדם אמר, ברגע זה שוכבים בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים גריאטריים, מאות קשישים עם צואה. עקב מחסור בעובדים, אין מי שינקה אותם.

יו"ר הוועדה אמר בסיכום הדיון לנציגי ענפי המשק השונים, "אין שום הלימה בין הוצאות המדינה להכנסות מאגרות. 20 שנה אף אחד לא בחן את גובה האגרות ובדק אם זו מתכתבת עם המציאות. אני מבטיח לכם, שזה לא יישאר כך".