רווחים כלואים הם למעשה עודפי מזומנים שחברות מחזיקות בקופה, לא מחלקות אותם כדיווידנד לבעלי המניות וגם לא עושות איתם השקעות. האוצר טוען שלהחזיק כסף בקופה בלי שימוש זה מהלך שנועד להתחמק ממסים, בעוד לשכת רואי החשבון ולשכות המסחר טוענות שהכסף הזה נועד לשמש את החברות בימים קשים או לייצר השקעות מתישהו, ללא הגדרת זמן ברורה.
לקול תשואות האופוזיציה: השר איתמר בן גביר הצביע נגד התקציב (16.12.24)
עודפי המזומנים האלה מקורם ברווחים של החברות. זאת אומר שהחברה עבדה והרוויחה כסף והיא מחזיקה אותו בחשבון הבנק ללא שימוש. כאן, כאמור, המדינה טוענת שזה מהלך לא הגיוני בעוד המגזר העסקי טוען שמדובר במהלך רגיל לגמרי בחיים של כל גוף כלכלי שמחזיק מזומן לנצל הזדמנויות עסקיות שיגיעו במהלך הזמן.
במסגרת תקציב 2025 היה צריך האוצר למצוא מקור הכנסות שיביא 10 מיליארד שקל כאן ועכשיו ואחר כך יביא לקופת המדינה 5 מיליארד שקל כל שנה. בדיקה שנערכה ברשות המסים גילתה שיש כ-700 מיליארד שקלים שנמצאים בחשבונות בנק של חברות ללא שימוש, ואז החליט האוצר לשים את היד על הכסף הזה באמצעות הטלת קנס.
הקנס הזה, משמעותו שאם החברה לא תחלק את הכסף לבעלי המניות שישלמוש מס בהתאם ולא תעשה בכסף הזה השקעות - היא תשלם 2% מידי שנה עליו. המשמעות המיידית היא הכנסה למדינה של 10 מיליארד שקל ב-2025, ואז הכנסה שוטפת של 5 מיליארד שקל למדינה.
הכסף הזה יהפוך כבר עכשיו למקור הכנסה למדינה שיממן את הבור בתקציב שיצרה המלחמה ויצרו ההסכמים הקואליציונים הנדיבים של נתניהו, ואם החוק הזה לא יעבור הרי שנתניהו וסמוטריץ' יצטרכו למצוא מקור תקציבי אחר שיניב פירות בסדר גודל כזה.
היום הוא היום האחרון לשנת 2024 וזה אומר שמכיוון ששיטת המשפט הישראלית לא מאפשרת לחוקק חוקים רטרואקטיביים, אזי אם החוק לא יעבור היום, הוא יעבור בעוד חודש, ואז המדינה תפסיד חודש של מסים לתקציב המדינה, ואז, כאמור, הכסף הזה יהיה חסר בקופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו