במהלך השבוע הקרוב תיכנס ועדת הכספים לישורת האחרונה בכל הנוגע לאישור הפרק "הגזירות", כלומר המיסים שיעלו בתקציב המדינה ל-2025.
אחד הנושאים שיש לשים לב אליהם הוא מיסוי "הרווחים הכלואים" בשיעור של 2 אחוזים, חוק שנוי במחלוקת שעלול להכות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של הכלכלה הישראלית.
כל חברה המרוויחה כסף שומרת יתרות מזומנים בקופתה, בפעם הראשונה במטרה לבצע השקעות בתוך העסקה (לדוגמה, פתיחת חנות חדשה). בפעם השנייה, מטרת הכסף הזה היא לשמור מזומנים ליום סגריר, למשל לעת מלחמה בה יש ירידה בכמות הלקוחות למשל, ויש להשתמש בכסף על מנת לשלם משכורות, שכירות ולשמר את העסק. הפעולות הללו נועדו לייצר צמיחה.
פרק המיסים בתקציב הנוכחי כולל הטלת מס קבוע על יתרות המזומנים הללו. המשמעות היא שכל חברה בישראל שצברה מזומנים בקופתה תשלם עליהם מס בשיעור משמעותי של 2 אחוזים.
על פי בדיקת משרד האוצר, בישראל נצברו רווחי חברות בהיקף כולל של 700 מיליארד שקלים. לשיטת האוצר 150 מיליארד שקלים מתוך הרווחים הללו הם תכנון מס שעליו יש לשים את היד.
במגזר העסקי זועמים על התכנון. שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר ל"ישראל היום" כי אם ישנם רווחים בשווי 700 מיליארד שקלים, שנועדו להשקעות שיניבו צמיחה עתידית ורווחים במעלה הדרך, כשרק 150 מיליארד שקל מהם מהווים תכנון מס, אין טעם להטיל את המס על כל הסכום.
עוד התייחס תורג'מן לנושא "חברות הארנק": "עורך דין מקים חברה ומספק שירותים משפטיים. לא מושך את הכסף כדיווידנד וככה נמנע מלשלם מס אמת. זה לא לגיטימי".
״ההבחנה בין חברות הארנק לחברות אמיתיות היא נכונה. מניסיון רע ומר אני אומר שמי שעושה את תכנון המס הזה, אז שמס הכנסה יבוא אליו ויטפל בו. אנחנו בלשכות המסחר לא נעזור לו. אבל צריך להבין את הדינמיקה של עסק ואני עושה את זה כבר 20 שנה", הוא אומר.
״כל עסק רציני פועל תחת תוכנית עסקית ל-5 שנים. בשנים האלה הוא צובר רווחים ולאחר מיכן מבצע השקעות נוספות. אם אני רוצה לקנות חברה ב-100 מיליון שקל, אני צריך לצבור כסף בקופה כדי שאחרי 3 או 4 שנים אני אוכל לבוא לבנק ולבקש הלוואה. הבנק בוחן את האיתנות הפיננסית שלי וכשהוא רואה את המזומנים שיש לי בקופה, הוא משלים את הכסף בהלוואה כדי שאוכל לבצע את הרכישה.
״להטיל קנס על עסקים שעושים את זה, זה ייחודי לישראל ולא בכדי. אף מדינה לא עושה את זה - זה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה. ככה עובדת כלכלה מודרנית״.
באוצר מכירים את תכנון המס וכבר בעשור הקודם ניסו להתמודד איתו, באמצעות וועדה שמעולם לא פרסמה את המלצותיה.
"בעשור הקודם ניסו באוצר להתמודד עם אלה שמשתמשים בחברות הארנק כתכנון מס. עשו מבצע שנתן הנחה משמעותית למי שיש לו כסף בקופה ולא מושך את הכסף בשל מיסוי. אז נתנו הנחה משמעותית למשיכת הכסף".
ומה קרה עם זה?
״כמו הכסף שניצלה את הטבת המס הזו הייתה נמוכה מאוד וזה מלמד אותך שלא כל האנשים רוצים לרמות את מס הכנסה. רוב האנשים משתמשים בכסף שיש להם בקופה לפיתוח העסק שלהם ומבחינת האוצר זה מנוע צמיחה. עכשיו קח את הכסף הזה, תחייב אותם בקנס, הם ימשכו אותו ואז אתה יודע מה אתה תגלה? שהאנשים ששילמו את המס, משכו את הכסף וזה הלך לצריכה, או להשקעה בבורסה ובטח לא להשקעה בעסק.
״צריך להבין את הדינמיקה של אנשי עסקים. כשהם צריכים לשלם מס של 2% בשנה או למשוך את הכסף ולשלם עליו פעם אחת מס של 33%, הם ימשכו אותו ואז הכסף נמצא במזומן, נקי ממס בחשבון הבנק והוא ילך להשקעות בבורסה ולטיסות לחו״ל ואולי לקנות דירה לילדים. בטח לא להשקעה חזרה בעסקה וזה יכה את כלכלה הישראלית״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו