"ברצועה כשלנו - ביו"ש המצב שונה": המשבר שעלול להצית את השטח הפלשתיני

מאז פרוץ המלחמה ענף הבנייה נמצא במשבר • הממשלה הבטיחה להביא עובדים זרים אך בפועל לא היו מעשים • והמחיר הכבד: האטה של 50% בהיקפי הבנייה, הפסד של מיליארדים למשק, וכניסת אלפי שב"חים • גורם ביטחוני: "אם נחזיר את הפועלים תהיה לנו בקרה על הנכנסים" • חיים ביבס: "כרגע כולם ישנים - קצת לפני חודש ספטמבר הם יתעוררו, והתוצאה - עשרות אלפי ילדים ילמדו בשנה הבאה בקרוואנים"

פועלים פלשתינים. צילום: אי.פי - ארכיון

למה לא החזירו את הפועלים הפלשתינים מיו"ש לעבודה בישראל למרות ההשלכות הכלכליות כבדות המשקל? לחיים ביבס ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי יש תשובה – השיקולים הפוליטיים של הממשלה, או ליתר דיוק, של חלקים ממנה מונעים זאת.

ביבס מאשים את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שחוסם את החזרת הפועלים לתוך הקו הירוק, בזמן שבישובים ביו"ש הם חזרו לעבוד. "שם אין חשש ביטחוני? אולי הם רוצים לבנות יותר בתוך ההתנחלויות ולא בתוך הקו הירוק".

עם פרוץ המלחמה הממשלה הבטיחה לתקן בעזרת הבאת 150 אלף עובדים זרים. אולם עד כה הדבר לא קרה. לפי נתוני מרכז השלטון המקומי והקבלנים, יש האטה של 50% בהיקפי הבניה, ובמסירה של מבנים ציבוריים, בעיקר במוסדות החינוך. "כרגע כולם ישנים, משרד האוצר, השיכון והחינוך. קצת לפני חודש ספטמבר הם יתעוררו, והתוצאה - עשרות אלפי ילדים ילמדו בשנה הבאה בקרוואנים", מזהיר ביבס.

מאשים את סמוטריץ'. חיים ביבס, צילום: אורן בן חקון

לדבריו, הרשויות המקומיות מתקשות לממן את עלויות הבניה שצמחו בכ-40 אחוזים, בין השאר כי עלות פועל זר היא כפולה מעלותו של פועל פלשתיני. עוד אומר ביבס כי המדינה מפסידה עשרות מיליארדי שקלים בהכנסות ממיסוי ובשיווק קרקעות לבניה בשל הקפיאה בענף.

ומה בעניין הביטחון או תחושת הביטחון של אחרי שבעה באוקטובר? לדברי ביבס, ישנו מחקר שהראה כי במשך 20 שנה מספר הפיגועים שעשו פועלים היה זניח. הוא מציג תכנית מפורטת להבאת פועלים פלשתינים עם היתרי עבודה, כלומר כאלה שנבדקו על ידי השב"כ. בתכנית: הסעות מרוכזות לאתרי בניה מגודרים, סיירות ביטחון שיפקחו ואחריות מוגדלת של הקבלנים על הפועלים.

במערכת הביטחון נותנים לביבס ולתכניתו גיבוי בדגש על פיקוח ובדיקות קפדניות של הנכנסים, מעקב וניטור אחרי מעסיקים וסגירות מעגל על חזרתם לשטח- כולל בקרה על מעסיקים המספקים לינה והסעות. בנוסף, במערכת הביטחון ממליצים על שינוי הקריטריונים לכניסת עובדים כולל התייחסות לגיל ולמאפיינים משפחתיים, במטרה להקטין את הסיכון להשתלבות בפעילות טרור.

"התמכרות לזול ולמוכר זה לא פתרון"

האצבע המאשימה מופנית בעיקר לשר האוצר סמוטריץ' המסרב להחזרת הפועלים הפלשתינים. לדבריו, במערכת הביטחון היו בעד הכנסת פועלים עזתים ובעד הקלות כלכליות – קונספציה שהתגלתה כמוטעית.

לא מוכן לחזור לקונספציה. סמוטריץ', צילום: ללא קרדיט

שלשום הודיע שר האוצר כי הוא פועל להוזלת עלויות העובדים הזרים על מנת להאיץ את הפעילות בענף הבנייה. "אינני מוכן עוד להעלמת העין ולחזרה לכניסה מאסיבית של פלשתינים לישראל - זה לא נכון ביטחונית, לאומית, וכלכלית. מנגנוני בנייה חדשים חייבים להיכנס, אבל התמכרות לזול ולמוכר זה לא פתרון, בטח לא כשהאיום הביטחוני מרחף". בסביבתו הדגישו כי אין בכוונתו לחזור לאותה קונספציה  – רק תנו להם שקט ויהיה בסדר. עוד הדגישו כי השר התנגד גם להחזרת הפועלים להתנחלויות, אבל שם הסמכות היא של אלוף פיקוד המרכז שאישר את החזרה.

במערכת הביטחון חולקים על סמוטריץ', ומציינים כי בשל מדיניות זו גאתה תופעת כניסת השב"חים לכ-50-40 אלף ביום. כיום, קו התפר פרוץ לחלוטין אבל "אם נחזיר את הפועלים תהיה לנו בקרה על הנכנסים, וכניסת השב"חים שעליהם אין שום פיקוח תקטן מאוד", אומר גורם ביטחוני.

"מה שלא עבד ברצועת עזה, עובד לפחות בינתיים ביהודה ושומרון", אומר הגורם הביטחוני בהתייחסו למדיניות הכלכלה תמורת שקט. "ברצועה כשלנו להבין שההתמודדות היא מול משטר אסלמיסטי של חמאס שקידם כל העת את תכנית הפלישה, ומנהיג שהצליח לשטות בנו ובעוד גורמים אחרים באזור. ביו"ש המצב שונה, אנחנו בשטח ויודעים לסכל את רוב הפיגועים".

"כניסת השב"חים שעליהם אין שום פיקוח תקטן מאוד, צילום: אורן כהן

ואיך זה מתקשר להיבט הכלכלי? לדברי אותו גורם הפיגועים ביו"ש הם בעיקר של הג'יאהד והחמאס. "שים לב למה שקרה ביו"ש מאז 7 באוקטובר. סינוואר קיווה שזו תהיה עוד אחת מהחזיתות שתפעל נגד ישראל, אבל הציבור הפלשתיני לא שם. מי שעשה את הפיגועים הם מחבלים של הג'יהאד והחמאס וגם חוליות של קיצוני פת"ח, בעיקר בטול כרם. הפרות הסדר הן מועטות ובהיקפים קטנים - אבל אנחנו חוששים שהמצב הכלכלי המחמיר יכול להביא להסלמה". עוד הוא מוסיף כי ללא יציבות וביטחון כלכלי יותר ״קל״ להסית אנשים לעיסוק בטרור, כיוון שכסף ואמל״ח נגישים מאוד בשטחי יהודה ושומרון. ומכאן נובע החשש האמיתי.

גם הכלכלה הישראלית נפגעת

לפי דוח של הבנק העולמי התוצר של הרשות הפלשתינית ביו"ש צנח ביותר מ-25 אחוזים במחצית הראשונה של 2024. השכר במגזר הציבורי ברשות ירד בלא פחות מ-60 אחוזים בגלל הגירעון העצום, והרשות נאלצת ללוות כסף בשווקים הפיננסים כדי לשלם משכורות ולממן את פעילותה. 

הפסקת העסקתם בישראל של קרוב ל-100 אלף פועלים, רובם בענף הבניה, לאחר תחילת המלחמה היא הסיבה העיקרית למשבר. הפועלים הכניסו לפני המלחמה למשק הפלשתיני שכר בהיקף של חצי מיליארד שקלים בחודש, כסף שהניע את הכלכלה וחלקו עבר במיסים לתקציב הרשות. כיום, שיעור האבטלה המוערך ביו"ש מתקרב ל -40% לעומת 17% במחצית הראשונה של 2023.

בעקבות המלחמה הופסקה עבודתם של קרוב ל-100 פועלים, צילום: גדעון מרקוביץ

הפלשתינים הם לא הניזוקים היחידים מאי הכנסתם ארצה. לפי דוח של בנק ישראל, הכלכלה הישראלית נפגעת בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים בשל היעדרם של הפועלים והשיתוק בענף הבניה והתשתיות. על פי הדוח, הפסקת עבודתם של הפלשתינים הובילה ל"פגיעה חמורה במיוחד בענף החקלאות, ובענף הבינוי, שבו היו כשליש מכל המועסקים ורוב המועסקים ב'עבודות רטובות'". מאחר ופעולות הממשלה, לחפות על המחסור לא הביאו תוצאות קבע בנק ישראל כי "אין פתרון רחב היקף למחסור בעובדים בענפי הבינוי והחקלאות מלבד העובדים הפלשתינים".

המדיניות כלפי הפועלים הפלשתינים לא תשתנה כנראה בחודש הקרוב אבל גם כאן, השינוי עשוי להגיע אחרי כניסת הנשיא החדש-ישן בוושינגטון לתפקידו, אולי כחלק מהדרך להגעה לעסקה אזורית כוללת, זו שזכתה כבר לכינוי מגה-דיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר