דוח מבקר המדינה: פוטנציאל גביית המיסים המוערך מהכנסות מפעילות בקריפטו עשוי להגיע לכ-2-3 מיליארד שקלים

פוטנציאל גביית המיסים המוערך בישראל מהכנסות מפעילות בקריפטו הוא גבוה ועשוי להגיע לכ-2 - 3 מיליארד שקלים, כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים.

בשנים 2022 - 2018 , המספר השנתי הממוצע של המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו היה 500 בלבד. שיעור המדווחים לרשות המיסים על פעילות בקריפטו הינו אפסי לעומת פוטנציאל הדיווח, שעל פי ההערכות הוא לכל הפחות 200,000 משתמשים. מדובר ב 0.25% מדווחים בלבד.

בדוח צוין כי רשות המיסים לא בחנה את פוטנציאל המס הקיים בשוק הקריפטו בכלים שבידיה וכי היא מסתמכת על הערכה שאינה מעודכנת. יש בכך כדי להעיד על תשומת הלב המועטה לקידום הנושא. עקב כך, נוצרת תמונת מצב שגויה שמקשה להתמודד עם חוסר הדיווח על פעילות בקריפטו, לרבות בנוגע לאיתור הבעיות, להכנת תוכנית עבודה, לקביעת יעדים להגברת הדיווח ולמיקסום גביית המס.

באשר לאסדרת הקריפטו בישראל, צוין כי רשות המיסים החלה לפרסם כללי מיסוי בתחום הקריפטו בסוף שנת 2017, ובכך הייתה ישראל אחת המדינות הראשונות שעשתה כן. עם זאת, משנת 2018 הוציאה רשות המיסים שלושה פרסומים בלבד בתחום מיסוי הקריפטו ולא פעלה לבצע התאמות נדרשות. זאת למרות התפתחות משמעותית בתחום. בכך הוסיפה רשות המיסים על חוסר הוודאות המיסויית.

בדוח צוין כי חוסר ודאות בנוגע לאסדרה פוגע ביכולת חברות ויחידים לפעול בישראל ועלול להביא להסטת הפעילות למדינות אחרות. במועד סיום הביקורת, רשות המיסים ומינהל הכנסות המדינה טרם השלימו את ניסוח התזכירים לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מע"ם וניסוח חקיקת משנה ולפיכך אלו לא פורסמו על ידי שר האוצר, אף שהזמן שהוקצב לכך בהחלטת הממשלה 204 מפברואר 2023 עבר באוגוסט 2023.

בנוסף, עד למועד סיום הביקורת רשות המיסים לא ביצעה ביקורות ניהול ספרים בנוגע לעסקאות שתמורתן התקבלה בקריפטו. בכך נפגעת יכולתה לאתר ליקויים בניהול ספרי חשבונות ולהטיל סנקציות, כפי שנעשה לגבי תמורה המתקבלת באמצעי תשלום אחרים, דבר המהווה כר נוח להעלמת מס ופוגע בהרתעה. רשות המיסים אף לא התאימה, את תדירות חובת הדיווח ואת טופס הדיווח על רווח הון (טופס 1399) לאופי השימוש במטבעות דיגיטליים, המתאפיין בריבוי עסקאות, בחישובים מורכבים ובקושי בתשלום המס.

ישראל תיכנס לרשימה השחורה?

המצב הנוכחי מטיל על הנישומים עלויות ציות ונטל בירוקרטי. בשל כך, הוא משפיע על היקפי הדיווח לרשות המיסים על עסקאות ורווחים שנוצרו. באשר להדרכות, עולה כי ההדרכות המועטות שהועברו למפקחי מס הכנסה עד תום שנת 2023 ,לא סיפקו למפקחים כלים פרקטיים לבניית השומה ויכולת מקצועית ראויה לטיפול בשומות מול מייצגים המתמחים בתחום. בנוסף, גם כלים טכנולוגיים לביצוע החישובים אינם בידי רשות המיסים. עד מועד סיום הביקורת מבקרי מע"ם לא עברו כלל הדרכות בתחום הקריפטו.

נמצא כי הליך רכש טכנולוגי ברשות המיסים שיאפשר את חישוב רווח ההון ואת חישוב המס מהכנסה ממטבעות דיגיטליים, נמשך יותר משלוש שנים ולא הושלם עד מועד סיום הביקורת. חוסר הצטיידות בכלים טכנולוגיים מתאימים במשך שנים מונע מרשות המיסים לעמוד ברמה המקצועית הקיימת בשוק ופוגע בהרתעה ובגביית המס.

באשר לכוח האדם, עולה כי בשנים 2019 - 2023 פחת ב-263 מספר המפקחים והרכזים במס הכנסה, וכן פחת ב-55 מספר מבקרי חשבונות ורכזי מע"ם, ירידה של כ 31%. רשות המיסים לא גייסה די עובדים כדי לכסות על הירידה במספר העובדים.

בשנת 2023 הושלמו הכלים המשפטיים ומרבית הכלים התפעוליים של מסגרת הדיווח על הכנסות מקריפטו , שנקבעה על ידי ארגון ה-OECD ונועדה לאפשר חילופי מידע בתחום זה ברמה בין-לאומית. ישראל טרם התחייבה למהלך ורשות המיסים לא קידמה באופן משמעותי את הנדרש לקראת תחילת חילופי המידע כבר בשנת 2027. בכך גדל הסיכון שישראל תיכנס לרשימה השחורה של המדינות מעלימות המס של ארגון ה-OECD.

עוד עולה מהדוח כי חלה סתירה מובנית בפעילותן של רשויות המדינה לגבי מיסוי קריפטו. רשות המיסים מחייבת תשלום מס בגין רווחים מפעילות בקריפטו, שאותו אפשר לשלם רק דרך המערכת הבנקאית. מנגד, בהסתמך על פירוש האסדרה מצד בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"ה), הבנקים מסרבים בחלק מהמקרים לקבל כספים שמקורם בפעילות קריפטו. זאת גם לאחר שתוקן נב"ת 411 בעקבות החלטת בג"ץ.

רשות המיסים הוציאה שלושה פרסומים בלבד

רשות המיסים פרסמה נוהל לתשלום מס דרך בנק ישראל ב-31.12.23, רק לאחר שנים שבהן קיימת הבעיה. הנוהל פורסם בתחילה כהוראת שעה לחצי שנה בלבד, וב-1.7.24 הוארך בחצי שנה נוספת. רק ב-3.4.24 פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע להפעלת הנוהל, זאת יותר משלושה חודשים לאחר פרסומו ולאחר שעברה כמחצית הזמן שהוגדר להפעלתו בהוראת השעה. עד מועד פרסום הוראת הביצוע להפעלת הנוהל לא נקבעו אופן הפעלת הנוהל במשרדי השומה ודרך הפעולה של המייצגים והנישומים וכן לא יצא הטופס שיש להגיש באמצעותו את הבקשה לתשלום המס בהתאם לנוהל.

הנוהל שפורסם חל רק על יחידים, כרוך בנטל בירוקרטי כבד על הפונים ומטיל על רשות המיסים אחריות למניעת הלבנת הון החורגת מתחום מומחיותה. בנוסף, עד למועד סיום הביקורת לא הגיעו לטיפול פניות במסגרת הנוהל. רשות המיסים לא נערכה להפעלת הנוהל טרם פרסומו, בין היתר משום שטרם השלימה רכש טכנולוגי שיאפשר לה לבחון את דיווחי הנישומים ולא קבעה "גורם בודק" שמינויו הכרחי להפעלת הנוהל.

מרשות המיסים נמסר: "רשות המיסים הישראלית הייתה מהראשונות בעולם שפרסמו כללי מיסוי בתחום הקריפטו, כשפרסמה בסוף שנת 2017 הוראת ביצוע שסווגה את המטבעות הקריפטוגרפים כנכס הוני. מאז פרסמה הרשות פרסומים נוספים ובשנה האחרונה פועלת ביתר שאת להתאמת כללי המס לתחום הקריפטו באמצעות קידום חקיקה שתתרום להגברת הוודאות שתביא להגדלת היקפי הדיווח. כמו כן הרשות משקיעה תשומות רבות במישור המודיעיני והחקירתי, באמצעות כלים טכנולוגים, לאיתור נישומים הפועלים במטבעות דיגיטליים".

"הטיפול בנושא הקריפטו מערב שאלות רגולטוריות שאינן תלויות ברשות, כגון הפקדת כספי קריפטו ותשלום המיסים עצמם שנתקלים בסירוב של המערכת הבנקאית. כחלק מההתמודדות עם קשיים אלה פרסמה רשות המיסים ביום ה-1.1.2024 בשיתוף בנק ישראל, רשל"ה, משרד המשפטים והמשטרה נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר ומקיימת דיונים עם הרשויות הרלוונטיות בדבר פישוט הנוהל ובנוסף שיחות עם נציגי בנקים מסחריים למציאת חלופות לנוהל".

"כמו כן, הרשות פועלת מול היועמ"ש לפרסום נוהל גילוי מרצון שיאפשר דווח על ידי מי שהפיקו רווחים ממבעות קריפטוגרפים. רשות המיסים מברכת על הדו"ח המעמיק של המבקר וכבר פועלת על מנת ליישם את המלצותיו".