בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להאריך את שירות החובה בצה"ל ל-36 חודשים, מזהירים מומחים כלכליים מההשלכות הכלכליות המשמעותיות של המהלך.
עשרות אלפי החרדים מפגינים נגד גיוס בני הישיבות בירושלים | יוני ריקנר
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, מסביר כי "חיילי המילואים הם חלק מרכזי בשגרה היצרנית של הכלכלה הישראלית. ההעדרות הארוכה שלהם ממקומות העבודה גורמת לפגיעה כלכלית קשה במשק."
לדברי הרצוג, "המהלך של הארכת השירות הסדיר מאפשר חסכון של כ-5 מיליארד שקלים בשנה לעומת הרחבת הסד"כ הצבאי באופן מקביל באמצעות חיילי מילואים." עם זאת, הוא מדגיש כי "מבחינה כלכלית הארכת שירות הסדיר יקרה משמעותית לעומת החלופה של הרחבת בסיס הגיוס באמצעות גיוס חרדים."
הרצוג מציין כי "גיוס החרדים לצבא היה מאפשר הגדלת הצבא הסדיר ללא הארכת שירות החובה. הערכות שנערכו בזמנו על ידי משרד האוצר הראו שגיוס החרדים יכול אף לקצר את השירות הצבאי ב-7 חודשים לכלל חיילי הסדיר."
הכלכלן מסביר כי "העלות הכלכלית של חיילי הסדיר, אשר טרם רכשו הכשרה וניסיון תעסוקתי, נמוכה מעלות המילואים." אולם, הוא מזהיר כי הארכת השירות הסדיר עלולה להוביל לאובדן הכנסות משמעותי למשק בטווח הארוך.
עוד הוסיף כי ״ההחלטה להאריך את שירות החובה דוחה את מועד השתלבותם של החיילים הסדירים בשוק העבודה, ובכך מייצרת עלות כבדה לחיילי הסדיר ולכלכלה כולה. הפתרון הנכון מבחינה כלכלית הוא הרחבת בסיס הגיוס, אשר מעבר לחשיבותו לסוגיית השוויון בנטל מייצר גם תועלת כלכלית גבוהה, מכיוון שבמקום לעכב את מועד השתלבות חיילי הסדיר בעבודה, הוא מגייס חרדים שכיום נמצאים מחוץ לכוח העבודה״.
החלטת הקבינט להאריך את שירות החובה מגיעה על רקע הימשכות מלחמת חרבות ברזל והצורך בהגדלת הכוח הצבאי. עם זאת, הביקורת הציבורית על הפטור הגורף מגיוס לבני ישיבות ממשיכה להדהד, כאשר מומחים כמו הרצוג מצביעים על היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של הרחבת בסיס הגיוס.
נותר לראות כיצד תשפיע הארכת השירות על המשק הישראלי בטווח הארוך, ואם יינקטו צעדים נוספים להתמודדות עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים העומדים בפני המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו