דרמה: לראשונה בתולדות המדינה דירוג האשראי של ישראל יורד – עם אופק שלילי

איך הדרמה הכלכלית בעולם האשראי תשפיע על הכיס שלכם? לראשונה בתולדות המדינה, דירוג האשראי של ישראל יורד.

חברת דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס (Moody's) הודיעה הערב (שישי) על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2, מרמה של A1, עם תחזית שלילית. כאשר המשמעות היא שדירוג האשראי עלול להמשיך לרדת.

מדובר בתרחיש הגרוע ביותר שיכול היה להתרחש מבחינת ממשלת ישראל, שהשקיעה מאמצים למנוע את הורדת דירוג האשראי. חשוב להדגיש כי מאז 1995, בה התווספה ישראל למדרג, דירוג האשראי של ישראל מעולם לא ירד ברמתו.

בטקסט חריף וביקורתי במיוחד מציינת חברת הדירוג הבינלאומית מוד'יס כי הסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי בטווח הזמן הבינוני והארוך. כמו כן, מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופת טלטלה פוליטית פנימית מוגברת, כאשר קבינט המלחמה יתפזר.

לדעת החברה, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה, בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת. אלו בעתיד הנראה לעין יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון. זאת ועוד, מוד'יס סבורה כי "הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל".

כאמור, המניע העיקרי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמת A2 הוא הערכת החברה כי השלכותיה הרוחביות של המלחמה הנוכחית עם החמאס, הן במהלכה והן לאחר סיומה, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הגאופוליטיים במדינת ישראל. הם מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין.

במודי'ס מעריכים כי בעוד שהלחימה בעזה עשויה לפחות בעצימותה ואף להיעצר, אין כרגע הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תכניות ארוכת טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל. סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים וכן מאותתת על חולשתם של הרשות המחוקקת והמבצעת, למול ההערכות הקודמות של החברה. במקביל, מצבה הפיסקלי של המדינה מתדרדר ומגמת הירידה ביחס החוב לתוצר התהפכה. החברה צופה כי נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות.

התחזית השלילית משקפת את עמדתה של החברה כי גם ברמת דירוג A2 קיימים סיכונים שליליים. באופן ספציפי, לתרחיש של הסלמת העימות עם ארגון הטרור חיזבאללה עלולה להיות השפעה שלילית אף יותר על הכלכלה מתרחיש הבסיס של החברה. זאת, בנוסף ללחץ על הנתונים הפיסקליים בתרחיש שכזה. באופן רחב יותר, ההשלכות של העימות הנוכחי בעזה על פרופיל הדירוג של ישראל יתבהרו לאורך תקופה ארוכה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה ואו על מצבה הפיסקלי עלולה להתבהר כמהותית מזו שהחברה חוזה.

מוד'יס מדגישה כי "אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים גאופוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה".

לא מדברים על היום שאחרי

מוד'יס מדגישה כי "למרות שכיום מתנהל משא ומתן לשחרור החטופים בתמורה להפסקת אש זמנית ולהכנסת סיוע הומניטרי נוסף לעזה, אין בהירות לגבי הסיכוי, משך והיכולת להוציא אל הפועל הסכם שכזה".

החברה מציינת שהעובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות, מדינית חדשה בעזה עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תכניות מסוג זה.

יתרה מכך, גם אם תכנית כזו תסוכם בסופו של דבר, הצלחתה המתמשכת לאורך זמן, לדעת החברה, תהיה מוטלת בספק. לפיכך, מוד'יס מעריכה שהסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי בישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך. כמו כן, מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר.

לדעת החברה, "העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון".

עוד צוין כי "הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".

"הוצאות הביטחון והריבית גבוהות"

החברה מציינת כי במהלך השנים הקרובות, הגירעון התקציבי יהיה גבוה משמעותית מזה שנחזה טרם העימות. בנק ישראל מעריך כי עלות המלחמה לשנים 2025-2023 תעמוד על כ-255 מיליארד שקלים, שהם כ-13% מהתוצר החזוי לשנת 2024, והיא תכלול הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גבוהות יותר וכן ירידה בהכנסות ממיסים. כמו כן, הוצאות הריבית יהיו גבוהות יותר באופן קבוע. לדברי החברה, על פי משרד האוצר, העלייה הקבועה בהוצאה הממשלתית תהיה לכל הפחות בשיעור של 1.4% מהתוצר, ופוטנציאלית תיתכן שתהיה קרובה יותר ל-2% מהתוצר, אם העימות יתארך או יסלים מעבר לצפוי כעת.

בתרחיש הבסיס, מוד'יס צופה שהוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 עד סופה של שנה זו, ואלו ימשיכו לצמוח בקצב של לכל הפחות 0.5% מהתוצר בכל אחת מהשנים הקרובות, כשהסיכונים נוטים לכך שההוצאות אף יהיו גבוהות יותר. הגירעון התקציבי לשנת 2023 עלה מרמה של פחות מ-2% מה תוצר לרמה של 4.2% מהתוצר בתקציב המתוקן שאושר באמצע דצמבר. התקציב המתוקן לשנת 2024 קובע יעד גירעון בשיעור של 6.6% מהתוצר.

צעדי ההתאמה לא עזרו

הערכות אלו לוקחות בחשבון מספר השפעות מקזזות או צעדי התאמה בהן נקטה הממשלה. תקציב המדינה לשנת 2024 משלב שורה של צעדים לצמצום הגירעון לשנת 2024 ובשנים שלאחר מכן. החברה מציינת כי ההשפעה המקזזת המהותית ביותר היא העלאת שיעור המע"מ ב-1% בשנה הבאה. בסך הכול, הממשלה מתכוונת להעביר בחקיקה צעדים לצמצום הגירעון בשנת 2025 בשיעור של כ-1.1% תוצר, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, כאשר צעדים בסדר גודל דומה יישארו בתוקף גם במהלך השנים הבאות. ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר. כאמור, נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים.

ובכל זאת, במודי'ס מציינים כי כתוצאה משיעורי הגירעון הצפויים הגבוהים הצפויים בשנים הקרובות, יחס החוב לתוצר יעלה לשיא של 67% עד שנת 2025, מ-60% בשנת 2022. טרם תחילת המלחמה, תחזית החברה הייתה שיחס החוב לתוצר של ישראל ירד לשיעור של כ-55% מהתוצר.

הרציונל לתחזית הדירוג השלילית - הסיכון להסלמת הלחימה בצפון

החברה סבורה כי "הסיכון להסלמת הלחימה נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל, וזאת על אף המודעות הגבוהה של שני הצדדים להשלכות השליליות של לחימה רחבה מסוג זה. לחימה למול חיזבאללה תהווה סיכון גדול בהרבה לשטחה של ישראל, וצפויה לכלול פגיעה מהותית בתשתיות, גיוס מחדש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהשבת התושבים המפונים לאזור. לדברי מוד'יס, משרד האוצר מעריך, כי התוצר הריאלי עשוי להתכווץ השנה בשיעור של עד 1.5%. אם התרחיש השלילי יתממש, זאת בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 1.6% בהינתן שימור הסטטוס-קוו".

בפן החיובי, החברה מדגישה שעד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה לפני טבח 7 באוקטובר, בתי הספר נפתחו מחדש וחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות המילואים הפעיל. עם זאת, חלק מהמגזרים במשק, בפרט תחום הבנייה, הנשען במידה רבה על כוח עובד מהגדה המערבית, פועל ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל. מוד'יס מעריכה שבתרחיש של עימות ישיר בצפון, ההשפעה הכלכלית השלילית תתפרש על יותר סקטורים, לאורך זמן ממושך יותר. גם הלחץ סביב מהערכות הנוכחיות כיום.