התמתנות האינפלציה וייסוף השקל לא הביאו את בנק ישראל להכריז היום (שני) אחר הצהריים על הורדת הריבית בהחלטת הריבית האחרונה לשנת 2023, והיא נותרה על שיעור של 4.75%. זאת, למרות מערכת האלמנטים התומכים בהורדה - רקע המלחמה, ההאטה בפעילות הכלכלית ושיעור אבטלה של 10%. השקל התחזק בכ-9% מול הדולר בחודש האחרון, וקצב האינפלציה השנתי המשיך לרדת והגיע בחודש אוקטובר ל-3.7%.
בהודעת הוועדה המוניטרית נכתב כי "למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. מידת אי-הוודאות לגבי עומק ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. הכלכלה הישראלית איתנה והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק, אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות".
הנגיד פרופ' אמיר ירון מודיע על העלאת הריבית בינואר 2023 // צילום: יוני ריקנר
כלכלני בנק ישראל הוסיפו כי "לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה".
חטיבת המחקר הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות וכוללת הערכה כי הוצאות הממשלה בגין המלחמה ייסתכמו בכ-160 מיליארד שקלים. יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.
"אין להשתמש בריבית ככלי ממתן"
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר כי הוא מצר על החלטת בנק ישראל שלא להוריד את הריבית. "המצב הבטחוני ממתן את המשק, ולאור המצב הכלכלי קשה שנוצר בעקבות המלחמה, לצד ריבוי היוצאים לחל"ת, עסקים ומשקי בית רבים מתקשים להישאר עם הראש מעל המים. לכן אין כרגע צורך להשתמש בכלי הריבית כממתן נוסף וכמוריד אינפלציה".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "על אף שנוצרו התנאים להורדת הריבית - התמתנות האינפלציה והאטת המשק, תוך חולשה בולטת בצריכה הפרטית בשל המלחמה - בחר נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית כפי שהיא. נתונים אלו, בשילוב התחזקות השקל, יצרו את התנאים להורדת הריבית, באופן אשר יקל על התאוששות המשק".
בנאומו שלאחר ההודעה על הריבית התייחס הנגיד אמיר ירון לנושא הכספים הקואליציוניים ואמר: "כעת כאשר צפויות למשק הוצאות משמעותיות כתוצאה מהמלחמה, בין אם לביטחון ובין אם לתמיכה וסיוע לעסקים ולמשקי הבית שנפגעו, חשוב להמשיך לנהל מדיניות פיסקלית אחראית, ולשדר זאת לשווקים, שעוקבים היום יותר מתמיד אחר הפעילות בישראל".
לדבריו, "תקציב 2024 המחודש צפוי להיבנות רק בחודשים הראשונים של 2024. לאור זאת, חשוב שכבר עתה הממשלה תציג את מחויבותה לאחריות פיסקלית באמצעות החלטות ממשיות לצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות. רצוי שהצמצום יהיה בהתאמות שלהן השפעה פרמננטית, ושתרומתן לצמיחת המשק נמוכה יותר. כך, אלו יהוו מקורות להתמודדות עם הגידול הצפוי בתקציב הביטחון גם בשנים שלאחר המלחמה ועם כך שיחס החוב לתוצר עלול להמשיך ולעלות ללא התאמות אלו".
על הסאגה סביב הארכת כהונתו אמר: "ראיתי כבר בחיי תהליכים יותר אלגנטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו