בית הדין בהאג הודיע רשמית: "נפתח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה ביו"ש ובעזה"

התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה היום (רביעי) באופן רשמי על פתיחת חקירה על ביצוע פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון ועזה. יובהר כי החקירה תחול גם על הרשות הפלשתינית, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, פת"ח, החזית העממית לשחרור פלשתין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין.

Statement of #ICC Prosecutor #FatouBensouda respecting an investigation of the Situation in #Palestine #justicemattershttps://t.co/G5Q5hvesJZ

— Int'l Criminal Court (@IntlCrimCourt) March 3, 2021

"החקירה תכסה פשעים בתחום שיפוטו של בית הדין, שלכאורה בוצעו מאז 13 ביוני 2014", הבהירה בנסודה בהצהרתה היום. "האופן שבו המשרד יגדיר סדרי עדיפויות הנוגעים לחקירה ייקבע בהמשך, לאור האתגרים המבצעיים שאנחנו מתמודדים איתם עקב מגפת הקורונה, המשאבים המוגבלים שעומדים לרשותנו והעומס העבודה הכבד המוטל עלינו כיום. עם זאת, אתגרים כאלה, מרתיעים ומורכבים ככל שיהיו, אינם יכולים להסיט אותנו ממימוש האחריות שמטילה עלינו אמנת רומא".

יש לציין כי המנדט של בית הדין לחקירת האירועים מתייחס, כאמור, לתקופה שמתחילה ב-13 ביוני 2014, יום לאחר חטיפת שלושת הנערים. כלומר, על פניו בית הדין קבע את המועד שממנו יחל לחקור כך שהחוקרים לא יתייחסו לאירוע החטיפה עצמו, אלא רק לפעולות צה"ל שבאו בעקבותיו.

שלושת הנערים גיל-עד מיכאל-שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח נרצחו על ידי מחבלי הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. רצח זה סלל את הדרך לעימות הצבאי בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה ולמבצע "צוק איתן". עם זאת, חקירת התביעה של בית הדין בהאג לא אמורה להצטמצם לסוגיות הקשורות אך ורק לעימות הצבאי בין ישראל לכנופיות הטרור הפלשתיניות, ובראשן החמאס, אלא יכולה להתפרס גם לעניינים אחרים הנחשבים ל"פשעי מלחמה" לפי החוק הבינלאומי, כמו סוגיית ההתנחלויות ביהודה, שומרון ובמזרח ירושלים.

פתיחת חקירה על ידי צוות התביעה הכללית של בית הדין הבינלאומי אין משמעה תחילתו של משפט. היו מקרים אחרים שבהם התביעה של בית הדין בהאג פתחה בחקירה והחליטה שאין מקום להעמיד איש לדין. יש גם מקרי חקירה שעדיין נמשכים מאז 2004.

פאטו בנסודה מדגישה בעצמה בהודעתה, שתהליך החקירה ייקח זמן רב וקוראת ל"קורבנות הפלשתינים והישראלים" להתאזר בסבלנות. ייתכן שמחליפה של בנסודה, המשפטן הבריטי קארים ח'אן, יגיע בסופו של דבר למסקנה שההחלטה של קודמתו לפתוח בחקירה הייתה נגועה בשיקולים פוליטיים זרים ובעייתיים, שעלולים לערער את מעמדו המפוקפק גם כך של בית המשפט הבינלאומי ויסגור את החקירה ללא המלצה לפתוח במשפט, או ימרח אותה עד להחלפתו בידי תובע אחר.

ייתכן שבגלל נסיבות בינלאומיות מדיניות הוא יחליט דווקא ללחוץ על הדוושה ולהאיץ את החקירה כדי לייצר נסיבות פוליטיות רצויות לצדדים מסוימים. התארכות החקירה ותוצאותיה תלויות גם בשיתוף פעולה מצדם של הצדדְים המעורבים. בנסודה מביעה תקווה שממשלות ישראל ופלשתין יעבדו עם אנשי התביעה במהלך החקירה ומבטיחה שהחקירה תתבצע באופן "עצמאי, ניטרלי ואובייקטיבי, ללא פחד או הטיה לצד כלשהו".

בהודעתה בנסודה מבהירה של"מדינת פלשתין" אין למעשה גבולות מוסכמים, ובית הדין אינו מעוניין להתערב בסוגיית קביעת גבולות הקבע של "מדינת פלשתין". כלומר, ייתכן שצוות התביעה של בית הדין הבינלאומי יבדוק ביצוע פשעים לכאורה באזורים שכלל לא יהיו חלק ממדינת פלשתין, אם וכאשר זו כלל תקום. "הדאגה העיקרית צריכה להיות לקורבנות - פלשתינים וישראלים - שנפגעו מהמעגל הארוך של האלימות ואי הביטחון, שגרם לסבל עמוק ולייאוש בכל הצדדים", ציינה בנסודה.

ראש הממשלה ‏נתניהו התייחס להחלטת בית הדין: "ישראל נמצאת תחת התקפה היום. בית הדין המוטה בהאג קיבל היום החלטה צבועה ואנטישמית. בית הדין לא אומר מילה נגד איראן וסוריה שמחוללות פשעי מלחמה אמיתיים. נילחם על האמת עד שנבטל את ההחלטה הזו".

בכיר פלשתיני: "משוכנעים שהחקירה תעשה צדק היסטורי"

בעקבות הודעת בנסודה, הוציאה הרשות הפלשתינית הודעה רשמית על ההחלטה: "מברכים על הודעת בית הדין בהאג לפתיחת חקירה".

גורם פלשתיני בכיר בלשכת יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן ברמאללה אמר ל"ישראל היום": "אם החקירה של בית הדין בהאג תמצא שהיו מי מאנשי חמאס, פת"ח או כל ארגון פלשתיני אחר שביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות - שיעצרו וישפטו אותם. אנחנו בטוחים בצדקת המאבק שלנו. מי שצריך לחשוש כעת הם כל בכירי הצבא ומערכת הביטחון הישראלית שביצעו ומבצעים מדי יום פשעים נגד העם הפלשתיני. אנו משוכנעים שחקירת בית הדין בהאג תעשה צדק היסטורי ותביא לדין את כל הישראלים שפשעו ופגעו בעם הפלשתיני ובפלשתינים חפים מפשע".

בתוך כך, בצה"ל החלו להיערך לחקירה לפני כמה חודשים, ולצורך כך מונה פרויקטור מיוחד - האלוף איתי וירוב, שמשמש מפקד המכללות הצבאיות, ונוסף על תפקידו, אחראי גם לסוגיית התחקור המבצעי בצה"ל וללגיטימציה.

תחת אלוף וירוב הוקם צוות בראשות משפטן המומחה בדין בינלאומי, שאמור להיערך להתמודדות עם החלטת בית הדין. לצה"ל כבר יש תוכניות מגירה בנושא החלטת בית הדין, אך בצבא מעדיפים לא להיות בחזית ההתמודדות עם ההחלטה.

בעקבות החלטת בית הדין, בדרג המדיני, במשרד החוץ ובצה"ל החלו ללמוד את ההחלטה ולבחון אפשרויות שונות לתגובה.