התשעה בדצמבר הוא יום מכונן במדינת ישראל - החיסונים הראשונים לקורונה נחתו בנתב"ג ואנו מתחילים לראות אור בקצה המנהרה. אני שומעת בימים האחרונים הרבה רחש בנושא הבטיחות והיעילות של החיסונים וכבר מתחילים לצאת הפוסטים ברשתות החברתיות עמוסים בפייק ניוז אז כדאי לעשות קצת סדר בנושא, מה ידוע, מה עוד לא ידוע, והאם יש סיכונים בנטילת החיסון.
כמו בכל התערבות רפואית תמיד צריכים לשקול סיכון מול תועלת. אפשר למות גם מנטילת אקמול ובכל זאת רובינו כאשר כואב לנו הראש (לא מדובר במחלה סכנת חיים) נבחר לקחת טיפול למרות הסיכון המזערי הכרוך בכך.
בשנה אחרונה הקורונה גזלה מאתנו את חיינו, רק בארץ נפטרו מקורונה קרוב ל-3,000 בני אדם. באנגליה אחד מ-1,000 אזרחים נפטר מקורונה. חלק מהחולים הקשים שהחלימו נותרו עם נכויות משמעותיות. אנו רואים יותר ויותר אנשים שמחלתם הייתה קלה, אבל הם ממשיכים לסבול מתסמינים שונים הקשורים לקורונה ואיננו יודעים בשלב זה האם כל הבעיות הללו יחלפו בעתיד.
המחלה שתקה את הכלכלה בארץ ובעולם, אנשים רבים איבדו את פרנסתם והידרדרו לעוני, מערכת החינוך נסגרה לחודשים רבים, חיי התרבות שלנו שותקו לחלוטין, אין הצגות, ומופעים, לא ניתן לערוך אירועים ואיננו יכולים לנסוע לטייל בחו"ל. הנזק ממגפה זו עצום.
אז מה ידוע לנו על חיסוני RNA שעומדים להיות זמינים בארץ בימים הקרובים?
החיסון מבוסס על טכנולוגיה שנמצאת בפיתוח כבר למעלה מעשור ולכן קיים כבר ניסיון מחקרי רב בחיות ובני אדם עוד לפני פרוץ המגפה. בחיסון לוקחים מולקולת RNA, עליה מקודד חלבון S של נגיף הקורונה. מולקולה זו לא יציבה ומתפרקת מהר. הפיתוח שאפשר לייצר חיסון המוני הוא עטיפת מולקולת ה-RNA בממברנה שומנית זעירה שמייצבת את המולקולה.
לאחר הזרקת החיסון, ה-RNA חודר לתוך תאים בגוף, אשר מייצרים את חלבון ה-S על פי הקידוד. מערכת החיסון שלנו מזהה את החלבון הזר ומייצרת כנגדו נוגדנים וכך נוצרת חיסוניות יעילה לקורונה. שתי החברות המייצרות חיסונים בשיטה זו הם חברת פייזר וחברת מודרנה. ההבדל בין החיסונים הוא באופן אריזת ה-RNA במעטפת השומנית הזעירה.
בשני המקרים החיסון מוזרק לשריר ויש לקחת שתי מנות חיסון בהפרש של כ-4 שבועות. מולקולות ה-RNA לא יכולות להשתלב בגנום האנושי והן מתפרקות לאחר מספר ימים. שתי החברות הציגו נתונים מאוד טובים לגבי יעילות החיסון באנשים במחקרי פאזה שלישית (43,000 השתתפו במחקר של חברת פייזר ו-30,000 בניסוי של חברת מודרנה). בשני המקרים יעילות החיסון למניעת הדבקה בקורונה בטווח הקצר הייתה מאוד גבוהה ועמדה על 94-95%. איננו יודעים מה תהיה היעילות לטווח ארוך, ויתכן כי בעתיד יהיה צורך בזריקות דחף נוספות, אולם הממצאים הראשוניים מאד מעודדים.
אך מה שחשוב יותר הוא בטיחות החיסון וזה בעצם הפקטור המכריע בהחלטה האם להתחסן. נתוני הבטיחות במחקרים של חברת פייזר וחברת מודרנה היו מצוינים. היו תופעות לואי קלות צפויות מראש של כאב מקומי באזור ההזרקה, חום מקומי, ולעיתים גם חום סיסטמי. לא היה שיעור מוגבר של תופעות לואי משמעותיות ולא נצפו תופעות לואי מסכנות חיים.
מחיסונים אחרים אנו יודעים כי הרוב המריע של תופעות הלוואי נצפה בחודשיים הראשונים לאחר מתן החיסון. בפרט תופעות לואי אימוניות נצפות לאחר 3 עד 6 שבועות לאחר התחסנות. לכן, למרות שתקופת המעקב במחקרים בינתיים קצרה יש כבר בטחון רב לגבי פרופיל הבטיחות. הסיכוי כי יתגלו תופעות לואי מאוחרות הוא מאד קטן.
על כן לי אין ספקות – אסטרטגיית היציאה היחידה שבאמת תוכל לסיים את המשבר היא על ידי חיסון ואני אהיה הראשונה בתור לקבלו. לכו להתחסן גם אתם בכדי שנוכל לחזור לשגרת החיים הטובה שלנו.
הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי וולפסון ואוניברסיטת תל אביב