פריצת דרך ישראלית עשויה לשנות את עולם הרפואה

תגלית חדשה ועולמית בתחום החיסונים נעשתה על ידי חוקרים בטכניון: מחקר שנערך על ידי ד"ר אסף זינגר והדוקטורנטית סי נפתלי מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, מצא דרך חדשה להחדרת חיסונים וחומרים כמו אינסולין לגוף בשתייה ולא בזריקות. התגלית משמעותית מאוד, כיוון שעד כה לא נמצאה דרך לחסן בני אדם דרך הקיבה.

הסיבה לכך היא מחסום ביולוגי שמנע עד היום מחיסונים וחומרים חיוניים נוספים לעבור מהמעי אל הגוף, והם נפלטו מאוחר יותר בהפרשות. במחקר התתברר כי ישנה דרך טבעית לעקוף את המחסום וזו התגלית המשמעותית של שני החוקרים.

בשיחה עם "ישראל היום" הסביר ד"ר אסף זינגר כי "הבסיס לתגלית שלנו קשור לתהליך קליטת חלב האם אצל תינוק. חלב האם כולל בתוכו שלל חומרים כמו הורמוני גדילה, ויטמינים, אנזימים, נוגדנים, חומצות גרעין, בועיות חוץ-תאיות, פחמימות, ליפידים (מולקולות שומן), מינרלים ותאים. משאבים אלה חיוניים להתפתחות המוח, מערכת החיסון וגורמים נוספים וכן מסייעים באיזון חיידקי המעי במערכת העיכול.

"בנוגע לכך התברר כי הגוף מאפשר לחומרים האלו לעבור דרך הקיבה אל מערכת הדם החיצונית. הסיבה לכך, אותה מצאנו במחקר, היא שבחלב אם יש חלבונים שברגע שהם פוגשים חלקיקים קטנים הם עוטפים אותם ומאפשרים את הכניסה שלהם אל הגוף".

משמעות התגלית היא שאפשר יהיה ליצור בצורה סינטטית חלקיקים עם חיסון, שיכללו את חלבוני ההגנה של חלב האם וכך הם לא ייחסמו בקיבה אלא ייכנסו אל הגוף. "תארו לכם מצב שכדי להתחסן נגד שפעת או קורונה למשל, תשתו שוקו. זו מהפכה של ממש" הסביר החוקר.

לדברי ד"ר זינגר, נוכל בעתיד לפעול לפיתוחם של חלקיקים מלאכותיים, "מילקוזומים", המבוססים על חלב אם. במאמר של חוקרי הטכניון הם מציגים למעשה פתרון דרמטי שמסביר את התהליך החדש, שיאפשר חיסונים בדרך הקלה וההומונית הזו.

המפתח למעבר חלקיקים ננומטריים דרך דופן המעי נמצא בחלבוני חלב האם, היוצרים אפקט הנקרא "קורונה" (כתר), ובשמו המלא Human Breast Milk Protein Corona. למעשה, זהו ציפוי חלבוני העוטף את החלקיק ובכך מאפשר לו לעבור דרך שכבות המעי. את התגלית אימתו החוקרים הן בתאי מעי אנושיים והן במעי חזיר.

החוקרים מתכננים "לעבור לשלב ההנדסי-יישומי", כלומר לייצר חלקיקים המחקים את מנגנון המעבר, וכך לוודא שיצליחו לחדור מבעד למחסום המעי. "אם נשלב באופן מלאכותי את שני המרכיבים הטבעיים האלה, חלקיקים ננומטריים נושאי חיסונים ותרופות וחלבוני חלב אם, אנחנו מעריכים שנוכל לפתח 'מוניות' קטנות שיובילו למערכת הדם תרופות, חיסונים ומרכיבים חיוניים אחרים. זהו ליבו של הקונספט שיאפשר לנו להמיר זריקות שונות בתרופות וחיסונים הנצרכים בבליעה".

תגלית זאת תסייע במניעה וריפוי של דלקות, סוכרת, זיהומים, סרטן ותת-תזונה, ועשויה לשפר בעתיד את בריאותם של חולים רבים בגילאים שונים, ובעיקר אלה הסובלים ממחלות כרוניות ואקוטיות. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין חלב אם, חלב פרה וחלב מלאכותי. חלב האם הפגין את החדירות הגבוהה ביותר דרך מחסום המעי.

כדי לנהל את המחקר נדרשו כמויות משמעותיות של חלב אם, ומאחר שבעקבות 7 באוקטובר הופנו רוב תרומות החלב בישראל ליתומים, החלה הקבוצה לאסוף תרומות חלב מאימהות בפקולטה ובטכניון. ד"ר זינגר הוא קצין שריון שעשה מעל 100 ימי מילואים במלחמה, במהלכה הוענקה לו תעודת הצטיינות חיילית על תפקודו. סי נפתלי שירתה בחיל האוויר וזכתה באות "מצטיין נשיא המדינה".

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, הקרן לחקר הסרטן בישראל, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ובטכניון, מלגת אלון, מלגת נועם סיידן בננוטכנולוגיה ואופטואלקטרוניקה ו"מענק המילקוזומים" של הנציבות האירופית למחקר (ERC).