הלמידה מרחוק מתחדשת היום עם הבטחות לשגרת לימודים בסטנדרט גבוה - אלא שבמשרד החינוך יודעים כי הכישלון צפוי מראש. הסיבה: התלמידים בכל שכבות הגיל כמעט אינם עושים שימוש במערכות הממוחשבות ובאתרי האינטרנט של בתי הספר לצורכי למידה. משרד החינוך הכיר את הנתונים שהוא עצמו אסף - אך העדיף לעצום עיניים.
בחינות הבגרות יחלו בעוד כחודשיים, כבר כעת מתקיימים מרתונים של למידה באמצעות מערכות ממוחשבות - דבר שמקשה על תלמידים רבים. אחת הסיבות היא ככל הנראה העובדה שהתלמידים כלל לא הורגלו לסוג כזה של למידה.
נתונים שנאספו על כ־50 אלף תלמידי תיכון מראים כי רק 28% מהם עשו שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה. במהלך הלמידה מרחוק התלמידים נדרשים גם להשתתף בקבוצות דיון (פורומים), ועל פי הנתונים, רק 11.5% מהתיכוניסטים עשו זאת. גם במשרד החינוך יודעים כי המפתח להצלחה הוא תרגול, אלא שרק 43% מתלמידי התיכון העידו כי הם פותרים תרגילים במתמטיקה או באנגלית באמצעות המחשב.
מדובר בנתון מדאיג בהתחשב בעובדה כי זה כל מה שנשאר להם עד שייבחנו. על פי הנתונים, פחות מחצי מהתלמידים (46%) עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה. ומה באשר למקצועות הכי חשובים? רק 20% מהתיכוניסטים העידו כי הם משתמשים במחשב במסגרת שיעורי מתמטיקה, רק 34% בשיעורי אנגלית ורק 30% בשיעורי לשון.
הנתונים מתבססים על שאלונים שהועברו בינואר-מארס 2019 ל־146,581 תלמידי כיתות ה'-ט' ול־47,110 תלמידי כיתות י'-י"א - כך שכולם עדיין תלמידים במערכת החינוך, ועל כן מדובר בנתוני אמת שלמשרד החינוך קשה להתנער מהם.
ליאור, תלמידת כיתה י' בבית ספר תיכון באזור המרכז: "כולם מדברים עכשיו על למידה מרחוק, אבל בשגרה ובכל השנים שלמדתי במערכת החינוך נדיר למצוא שמנסים לשלב טכנולוגיה. המורים מתחברים לצורה מאוד מקובעת של למידה - מורה, לוח ותלמידים - אז לא פלא שזה תפס את משרד החינוך לא מוכן. רוצים שכל המערכת תעבור מ־0 ל־100. הלמידה בזום היא למידה לא אפקטיבית, זה גם נראה להם נורא ברור בגלל שאנחנו דור ה־Z שזה ילך חלק, אבל האמת היא שזה ממש קשה. לא רק לנו התלמידים קשה, גם לא כל המורים רוצים ויכולים ללמד מרחוק, לחלקם יש קושי להסתגל לשימוש בטכנולוגיה".
לדבריה, בניגוד לתלמידים רבים אחרים, יש לה מחשב אישי: "זו פריבילגיה שאני מברכת עליה, אין את זה לכל אחד וזה מגביר את הקושי ללמוד. אנחנו התלמידים מנסים לעזור אחד לשני, לסכם עבור חברים ולסייע בלמידה".
מצב עגום בכל השכבות
גם בכיתות הנמוכות יותר, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, התלמידים אינם מנוסים דיים בלמידה מרחוק. על פי הנתונים, רק 32% מתלמידי חטיבות הביניים עושים שימוש באתר האינטרנט של בית הספר או במערכות ממוחשבות לצורכי למידה, ורק 36% מתלמידי היסודי. רק 15% מתלמידי חטיבות הביניים משתתפים בקבוצות דיון לימודיות באתר בית הספר או במערכת הממוחשבת - דבר שמצופה מהם לעשות כעת במסגרת הלמידה מרחוק, ורק 27% מתלמידי היסודי עושים זאת. ובכלל, חצי מתלמידי חטיבות הביניים (50%) העידו כי אינם עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה, ורק 57% מתלמידי היסודי עושים שימוש בטכנולוגיה לצורכי למידה.
התלמידים גם אינם מתורגלים בפתרון תרגילים באמצעות המחשב (40% ביסודי ו־53% בחטיבות הביניים לא פותרים תרגילים באתרי לימוד).
"המציאות מלמדת, שמה שהזהרנו מפניו קורה. התלמידים והמורים לא היו ערוכים ללמידה מקוונת מרחוק ולכן לא מפתיע שזה נכשל", אומרת גליה וולוך, מנכ"לית עמותת "קרן ילדי ישראל", ומוסיפה: "עם זאת, ברור שזה העתיד. ברור שאסור להפסיק את העניין. אין ברירה אלא ללכת על תרגול רטוב".
משרד החינוך: יש הצלחה
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מחקר טאליס 2018 ציין כי מערכת החינוך בישראל היא אחת המערכות בעולם שעשו את הקפיצה הגדולה ביותר בשימוש במחשב. הלמידה מרחוק בישראל זוכה להצלחה הודות ליכולת של עובדי ההוראה לבצע אותה מעת שנסגרו מוסדות החינוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו