בני אדם שנדבקים בנגיף הקורונה עשויים לפתח תסמינים לאחר חמישה ימים לאחר החשיפה, ולעיתים התהליך נמשך כשבועיים. כך קובע מחקר שפורסם אתמול (שני) בארצות הברית.
תקופת הדגירה היא עקבית בהתאם להערכות של גורמים רשמיים במערכת הבריאות האמריקנית. הממצאים מעלים כי 14 ימי בידוד הם צעד נחוץ למי שנחשף לנגיף.
המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן נקטו בסטנדרט הזה במהלך ההתפרצות הנוכחית. הסוכנות הממשלתית המליצה על בידוד עצמי של אנשים לשבועיים לאחר שנסעו למדינות עם התפרצות נרחבת של קורונה כמו איטליה ודרום קוריאה.
כשזה נוגע להסגר, תקופת הדגירה בעצם אומרת לנו כמה ארוך הוא אמור להיות. כך טוען אחד ממחברי המחקר, ג'סטין לאסר, פרופסור בביה"ס של "ג'ונס הופקינס בלומברג" במשרד הבריאות.

המחקר שפורסם בכתב העת המדעי "תולדות הרפואה הפנימית", מעלה גם הבדיקות שמגלות את התסמינים, לדוגמה מדידת חום בשדה התעופה, עשויות לפספס אנשים שנדבקו, כיוון שהנגיף נמצא אך בגוף, אך התסמינים טרם הופיעו.
לדברי החוקר, אם מישהו נמצא במהלך תקופת הדגירה של הווירוס, יש חלון זמן שבו הוא יכול להיכנס למדינה מבלי שיגלו שהוא נדבק כבר בקורונה. גילוי זה, עשוי להסביר מדוע כשהרשויות בארצות הברית בדקו 46 אלף מקרים של שיעול, קשיי נשימה וחום, רק חולה אחד אובחן באופן חיובי כחולה בנגיף.
כדי להעריך כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה של הווירוס, החוקרים סרקו יותר מ-180 דיווחים על נגיף הקורונה במקומות ללא התפרצות נרחבת של הווירוס. במילים אחרות, אזורים שבהם ההידבקות היא כתוצאה מנסיעה מחוץ לאזור. מכיוון שהמחקר נערך בשלב מוקדם של התפרצות הקורונה, ההדבקה הוגבלה לווהאן שבסין. בעקבות כך, החוקרים יכלו להעריך את "זמן החשיפה" לנגיף הקורונה בגלל הנחת המוצא שהאדם נדבק בווהאן, המקור האפשרי היחידי להידבקות.
באמצעות ההשוואה בין זמן הטיול לווהאן לבין זמן הופעת התסמינים, החוקרים יכלו להעריך את תקופת הדגירה של הווירוס: בדרך כלל חמישה ימים, ולעיתים רחוקות יותר - 12 ימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו