בתחילת 2016 שר האנרגיה יובל שטייניץ ערך ביקור יוצא דופן באבו דאבי. באותה עת נערך שם כנס בנושא אנרגיה, ובו גם בכירים איראנים השתתפו.
אמש, אחרי החתימה על הסכם הנחת צינור הגז מישראל לאירופה, אמר השר ל"ישראל היום": "את הרעיון הזה הגיתי לראשונה במהלך הביקור שם. אמרתי שנחיה את מקורות האנרגיה בים התיכון. חשבו שאני הוזה, כפי שלא האמינו שמאגר לוויתן יתחיל להזרים גז טבעי עוד בקדנציה שלי. אם אהיה זהיר אומר שהגז עשוי להתחיל לזרום בצינור הזה בתוך 5-4 שנים".
העובדה שראש ממשלת איטליה לא כאן ולא חתם על ההסכם תעכב את המיזם?
"לכל היותר היא תעכב אותו בשלושה חודשים. איטליה הודיעה שהיא תומכת בהסכם ומתכוונת להצטרף אליו".
ואם בגלל הפוליטיקה הפנימית שם זה לא יקרה, האם המיזם יכול לצאת לדרך בלי איטליה?
"זה יהיה חבל, כי איטליה היא צרכנית גדולה מאוד, אבל כן. זה יהיה מיזם קטן יותר, זול יותר ומהיר יותר בלי איטליה, אבל הוא יהיה, ומדינות אחרות יוכלו להצטרף אליו בהמשך".
פרויקט איסטמד הוא מיזם ענק של הנחתת צינור להולכת גז בתוואי של כ־1,900 ק"מ, מתוכם כ־550 ק"מ יבשתיים וכ־1,350 ק"מ ימיים. הוא נועד לייצא גז טבעי מהמאגרים שהתגלו במים הכלכליים של ישראל וקפריסין לאירופה. הצינור יאפשר לחבר את כל מזרח אגן הים התיכון למערכת יצוא אחת.
הצינור מתוכנן בשלב הראשון לקיבולת של 10 BCM בשנה, עם אפשרות להכפלת הקיבולת ל־20 BCM בשנה. העלות המוערכת של הפרויקט על ידי היזם נאמדת בכ־6 מיליארד יורו. בחינת ההיתכנות הכלכלית, המסחרית והפיזית של הפרויקט מתבצעת על ידי חברת IGI Poseidon SA, בתמיכת האיחוד האירופי, שהגדיר את הפרויקט כחלק מרשימת פרויקטים בעלי עניין משותף (PCI).
הבחינה המקדימה Pre-FEED של הפרויקט הראתה כי הוא בעל היתכנות טכנית, כלכלית ומסחרית. בימים אלו מבוצעת בחינה מעמיקה, FEED, של התוואי היבשתי והימי של הצינור, סקר ימי מפורט וקבלת האישורים הנדרשים, על מנת להגיע להחלטת השקעה סופית, FID, בתוך שנתיים ולהשלים את הקמת הצינור עד לשנת 2025.
