הותר לפרסום: פרופסור גיורא פראף-פרי הוא הרופא שירה על פי החשד למוות באשתו אסתי אהרונוביץ' אמש (ראשון) בביתם במושב תלמי אליהו. מעצרו של פראף-פרי הוארך בארבעה ימים ימים. בדיון להארכת מעצרו בבית משפט השלום בבאר שבע אמר נציג המשטרה כי "המשיב חשוד ברצח אשתו אתמול בשעות הערב. הוא נתפס לאחר שניסה להימלט מהזירה עם רכבו. במהלך בריחתו אירעה תאונה והוא נפצע. ברשותו של המשיב נתפס האקדח, שעל פי החשד שימש אותו בזמן הרצח. וכן נמצאו ואותרו ממצאים נוספים המחזקים את החשד שהחשוד הוא זה אשר רצח את המנוחה".
אהרונוביץ', בת 70, השאירה אחריה ארבעה ילדים ותשעה נכדים. פראף-פרי נעצר בצומת קציעות אחרי שנמלט מהזירה ברכבו. גופתה של האישה נמצאה על ידי שכנתה, והיא שהזעיקה את המשטרה וכוחות ההצלה. לפי ההערכות, פרץ ריב בין האישה לבן זוגה, שגלש לפסים אלימים. הבעל, שמחזיק אקדח ברישיון, נמצא בהכרה מעורפלת, ובמשטרה חוששים כי ניסה לשים קץ לחייו. לפי אחד מהשכנים, היו בני הזוג בהליכי גירושין.
את אהרונוביץ, אותה, על פי החשד, רצח, הכיר פרי לאחר שהתגרש מאשתו נירית. עבור אסתי, אם לארבעה ילדים, הנישואין לגיורא היה פרק ב'. לאחר נישואיהם עברו לגור במושב תלמי אליהו. בשנים האחרונות הם נסעו תכופות לחו"ל. אלא, שבשנה האחרונה התגלעו מחלוקות רבות ביניהם, ויחסיהם עלו על שרטון, ועל רקע זה ביקשה אסתי להתגרש. גיורא, סירב בתוקף.
צילום: newsenders
אחת השכנות של בני הזוג סיפרה: "הם באמת היו זוג מאוד נחמד ושקט, ואף לא נשמעו צעקות או מריבות בביתם. פעם דיברתי עם אסתי ז"ל, והיא סיפרה שהיא רוצה להתגרש, אלא שהוא מסרב לתת להם גט. למרות זאת, הוא חיפש להתגורר בבית אחר. בתקופה האחרונה היא נראתה סובלת. פתאום לשמוע שהוא ירה בה למוות? ביישוב מאוד אהבו אותה. הם תמיד היו ביחד ונראו מאושרים, משפחה שקטה, נורמטיבית".
עוד בנושא:
• "אני לא תמיד מצליח להיות בעל ואבא טוב": זה הרופא שחשוד ברצח אשתו
• שכנו של החשוד ברצח אשתו: "דיברנו חצי שעה קודם, אני בהלם"
• חשד לרצח במשפחה: בת 70 נורתה למוות בביתה במושב באשכול
חבר קרוב ושכן של בני הזוג, אייל בוכניק, סיפר: "ידוע לי שבתקופה האחרונה הם היו במשבר אישי. בחיים לא הייתי מאמין שזה יסתיים ככה. אתמול (ביום הרצח) פגשתי אותו ביישוב. שאלתי לשלומו והחלפתי איתו כמה מילים, כי הרגשתי שהוא עובר משהו. הוא אמר לי ש'הכל בסדר', והמשכתי לעיסוקים. ראיתי שעובר עליו משהו, כי הוא בקושי דיבר".
לדברי בוכניק, יום קודם לאירוע, החשוד סיפר לו שהוא מחפש בית אחר לגור בו. "זה היה סימן ברור שבני הזוג במשבר והוא עמד לעזוב את הבית. דיברתי איתו בערך כחצי שעה לפני שהרצח קרה. כשחזרתי מאוחר יותר, בסביבות השעה שש, הרכב שלו לא היה בבית. מאוחר יותר, הגיעה לבית שלהם אמבולנס נט"ן. נכנסנו לבית, והשכנה (אסתי) שכבה על הרצפה, אחרי שירו בה. ניסיתי ליצור איתו קשר, והוא לא ענה לטלפונים. בנקודה הזאת הבנתי מה קרה בתוך הבית. ידעתי שיש ביניהם משבר, אבל לא האמנתי בחיים שהוא יעשה דבר כזה.
עמד בראש משלחות לחו"ל
לד"ר פרי יש רזומה עשיר בתחומו, והוא עסק לא מעט ברפואה התנדבותית ברחבי העולם, והוא היה הרופא הישראלי הראשון שעבד עם הצלב האדום, וכבוגר של הצלב האדום הבינלאומי שבשווייץ, הוא עסק ברפואה הומניטרית והצלה באזורים מוכי מלחמה ואסונות טבע ברחבי העולם, בעיקר במדינות נחשלות, וניהל מחלקה פנימית בבירת גינאה המשוונית, מלאבו, וניהל את בית החולים מונגומו שבמדינה.
החשוד ברצח ד"ר פראף-פרי
כחלק מפעילותו הרפואית, הוא שימש במשך כעשר שנים כרופא בכיר בבתי חולים בשמורות של אינדיאנים, במדינות צפון ודרום דקוטה, בארצות הברית, מטעם איגוד הרופאים האמריקני. במסגרת פעילותו הוא עמד בראש משלחת רפואית ופעילות התנדבותית במלחמת האזרחים בקמבודיה, ועל כך הוא זכה להוקרה אישית מידי מלך ומלכת קמבודיה. כמו כן, הוא עמד בראש משלחות הומניטריות נוספות לאזורים שבהם היו מלחמות אזרחים, כמו גיאורגיה וארמניה, וויאטנם, תאילנד ובורמה.
הוא התמחה ברפואה פנימית בבית החולים האוניברסיטאי ג'ון הופקינס ובסיני בולטימור שבארצות הברית, ושימש כפרופסור קליני בבתי החולים האלו. ד"ר פרי הרצה רבות על פעילות הרפואית ברחבי העולם, ופירט בהרחבה את הרזומה שלו, והתגאה בכך: "לעמוד בראש משלחת כרופא תחת דגל ישראל, זוהי שליחות מחייבת שמוסיפה לגאווה הלאומית".
בישראל הוא שירת בחטיבה 7 של חיל השריון, והשתתף בקרבות יום הכיפורים ברמת הגולן. במלחמת לבנון הראשונה שימש כרופא צבאי בגזרת ביירות ובבקעת הלבנון. באחד הראיונות הוא הסביר למה קשה לו להיות אבא טוב, בגלל פעילותו הרבה: "בבית לא תמיד טוב. אתה לא תמיד מצליח להיות אבא טוב, ולא תמיד מצליח להיות בעל טוב. יש דרישות מסוימות של המשפחה שאתה לא תמיד מצליח למלא אותם. חשבתי שאם אני טיפוס מעניין ואכתוב ספרים, יסלחו לי. אבל לא כך המצב. אבא זה אבא, ואחד הבנים שלי תמיד מזכיר לי שהוא היה צריך אותי, ואני הייתי באיזשהו חור בעולם. זה לא תמיד קל".
