האפיפיור על פי וים ונדרס

הבמאי הגרמני האגדי וים ונדרס ("פריז, טקסס", "מלאכים בשמי ברלין", "בואנה ויסטה סושיאל קלאב") ממש לא תיכנן לעשות סרט תיעודי על האפיפיור. "אבל יום אחד קיבלתי פנייה מהוותיקן", הוא מספר בחיוך במהלך ראיון בפסטיבל ציריך האחרון, "ושאלו אותי אם אהיה מעוניין לקחת על עצמי פרויקט כזה. ברור שמיד אמרתי כן. האפיפיור הוא אדם מרתק בעיניי, והוא מייצג קשת רחבה של נושאים שמאוד חיוניים כיום". התוצאה היא "האפיפיור פרנציסקוס - במילים שלו", דיוקן אינטליגנטי ונוגע ללב שזמין לצפייה החל מהיום בפלטפורמת ה־VOD של HOT. 

בסרט, ונדרס בן ה־73 מפנה את המצלמה לאפיפיור פרנציסקוס - האפיפיור הראשון בהיסטוריה שמגיע מאמריקה הלטינית, ודמות יוצאת דופן לכל הדעות. הוא מאפשר לו לשטוח את משנתו ואת השקפת עולמו, ומתלווה אליו בעודו מקיף את העולם ומספק מעט נחמה לעניים, לרעבים ולחולים. 

וים ונדרס // צילום: אי.פי.אי

"הוא הולך לכל מקום שבו יש כאב", אומר ונדרס, "והוא מדבר עם כולם. הוא לא מייצג רק את הכנסייה. הוא רוצה להשכין שלום בין הדתות. הוא קורא להצלת כדור הארץ ולצמצום הפערים בין העשירים לעניים. הוא מדבר בחריפות נגד פדופיליה. וזאת למרות שרבים בכנסייה לא אוהבים את מה שהוא עושה. לדעתי הוא אדם אמיץ מאוד. השהייה בחברתו לימדה אותי לפחד פחות".

מה עוד הרשים אותך במפגשים עמו?

"אחד המסרים העיקריים שלו הוא שצריך שתהיה קירבה בין אנשים; שצריך להיות בקשר ולהקשיב אחד לשני; שצריך לשחק עם הילדים שלנו ו'לבזבז' איתם זמן. בימינו הכל וירטואלי. ילדים בני שנתיים יודעים להפעיל את האייפון טוב ממני. אבל הטכנולוגיה מבודדת אותנו. בעיניי זו המלחמה הגדולה של העידן שלנו". 

בצעירותך תיכננת להיות כומר, לא?

"כן, אבל אז הגיעה מוזיקת הרוק ושיבשה את התוכניות שלי. זה היה באמצע שנות ה־60, והביטלס ובוב דילן הציבו פיתוי גדול מדי עבורי. אבל למרות שעזבתי את הכנסייה הקתולית, לא הפכתי לאתאיסט. אני מאמין באלוהים. אני פשוט לא מאמין בכנסייה. אני חושב שדת מאורגנת אחראית להרבה מאוד בעיות".

גם הקולנוע הוא סוג של דת, אתה לא חושב?

"יש לקולנוע כל כך הרבה תפקידים, והוא כלי כל כך עשיר, כך שהוא בהחלט יכול למלא גם תפקיד רוחני. סרטים יכולים לדבר על כל דבר שמעסיק אותנו, אבל ההגדרה העכשווית של הקולנוע מחפירה בעיניי. היום קולנוע הוא בעיקר כלי בידורי, שזה דבר חשוב, אבל לא הדבר היחיד. סרטים יכולים לעזור לנו להפוך לאנשים טובים יותר ואילו סרטים בידוריים בעיקר מאשרים את העובדה שהעולם בסדר כפי שהוא. עם זה אני לא יכול להסכים".

בגלל זה נטשת את הקולנוע העלילתי ועברת לשדה התיעודי?

"כן. רוב הסרטים העלילתיים כיום עובדים לפי מרשם, ובסרטים תיעודיים יש הרבה יותר חופש. אני מעדיף סרטים שמשאירים מקום בין הפריימים - מקום שבו הצופה יכול לחלום. לדעתי זה הרעיון הראשוני של הקולנוע. הוא עוזר לך לחלום. הוא מכריח אותך לחלום. היום, סרטים עלילתיים כמעט ולא משאירים את הסדקים האלה. יש עדיין כמה יוצרים דגולים שעושים סרטים מאוד יפים, אבל קשה להתחרות בחלומות מיוצרים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו