מטחי הפצמ"רים בעוטף עזה בליווי הירי על האוטובוס הינם המשך ישיר לאירועי ליל אמש, שבהם נתקל כוח צה"ל באנשי חמאס ופגע בהם קשות. מסיבה ברורה, הוחלט בחמאס להגיב, ומה שקורה כעת לנגד עינינו הוא סבב נוסף, שככל הנראה יסתיים כמו כל סבב שראינו בחודשים האחרונים. מבצע עמוק ויסודי בעזה – לא על הפרק, אלא אם יחול שינוי דרמטי.
צילום: Newsenders
הדינמיקה מוכרת – היתקלות של צה"ל עם מחבלים, פגיעה במחבלים ותגובה די צפויה של ירי על כל מרחב העוטף. סופה של הסיטואציה הזו די צפוי – עוד חילופי מהלומות של 48-24 שעות, תיווך ולחץ מצרי, והמשך שיח בצינורות עקיפים כדי לייצב הסדרה.
המציאות הזו נובעת מסיבה אחת, שאמש נתניהו הצהיר עליה בגלוי – פנינו לרגיעה. זו ההחלטה האסטרטגית של ישראל וגם המטחים האחרונים לא ישנו אותה. זו המציאות בדרום, ולא מאתמול, אלא בעצם מאז ההתנתקות בה מסרנו על מגש של כסף פינוי של ישובים תמורת טרור.
הסלמה בדרום - סיקור נרחב באתר ישראל היום:
הדרום בוער: יותר מ-100 רקטות תוך 40 דקות, בן 19 פצוע קשה
בעקבות ההסלמה בדרום: הנחיות מיוחדות לתושבי באר שבע ואשדוד
קצין צה"ל בכיר נהרג בחילופי האש ברצועת עזה
נתניהו: "לוחם מהולל נפל בפעולה ברצועת עזה - יום יבוא וגבורתו תסופר"
בישראל, כמו תמיד, רק אחרי מחיר דמים כבד מחליטים החלטות קשות. מציאות עגומה שכזו שאנחנו במו ידינו מובילים, ואפילו מעודדים, בפשרות שאנחנו עושים, בעסקאות שבויים שהן פרס לטרור, ובהתנהלות די רופסת מול ארגון של פושעים שממשיך להחזיק בשבי מאות אלפי תושבים בדרום הארץ - ובתקופה האחרונה גם משתף פעולה עם האיראנים.
מדוע ממשלת ישראל לא חפצה במהלך צבאי עמוק ומתבקש?
בממשלת ישראל כנראה הבינו בשנים האחרונות כי מהלכים צבאיים עמוקים לא הביאו לתוצאה המתבקשת. אף אחד לא מעוניין להסתבך בהרפתקה שתסתיים שוב בחמיצות. בנוסף, קברניטי צה"ל קיבעו בקבינט תובנה שהמחיר יקר מאוד. ומעל לכל מרחפת שאלת היום שאחרי – האם ייכנסו לרצועה גורמים קיצוניים, שהם הרבה יותר גרועים מחמאס?
אף אחד לא חפץ במלחמה כזו, גם לא המצרים שנתניהו מאוד רוצה לשמר איתם מסגרת של שיתוף פעולה אסטרטגי. שיתוף הפעולה עם המצרים חשוב לו הרבה יותר מאזור מוגבל בדרום הארץ, שממשיך לדמם ולחיות תחת אש.
אם חמאס לא יעצור את הירי ביממה הקרובה, אנו צפויים להסלמה בתגובה הישראלית. וגם זה מוכר – מטוסים ודומיהם המפציצים תשתיות ויוצרים נזק שאין לו באמת חשיבות גדולה. רק המשך ההידרדרות יגרום לממשלה ללכת למהלך אגרסיבי יותר, וגם אז נראה משהו בסגנון "עופרת יצוקה" או "צוק איתן", שיביא לתוצאה לא מובהקת ואולי שקט יחסי לשנה או שנתיים.
מה יגרום לממשלת ישראל להפיל את חמאס?
כמו שזה נראה היום, בעצם שום דבר לא יגרום לממשלת ישראל להפיל את שילטון חמאס. המהלך הזה פשוט נתפס כלא כדאי בשום אופן. קחו אוויר, כי מה שהיה הוא שיהיה, בטח בכל המדובר ברצועת עזה, מקום בו אנו נלחמים מאז 1948, ולא מצליחים לייצר יציבות, ואולי גם זה אומר משהו. המילה "כיבוש" שהפכה למוקצית בעידן בו אנו חיים היא לא פשוטה, בטח לא השלכותיה, אך בואו נשים את הקלפים על השולחן – האם קיים פיתרון אחר שייתן שקט לאורך זמן?
החיים לימדו אותנו כבר מזמן – שלא. גם לכיבוש יש מחיר, וגם למציאות שלאחריו יש מחיר, ואת המחיר הזה אף גורם היום לא מוכן לשלם. ולכן, עם כל תחושת התסכול והזעם, גם הסבב הזה יעבור, והמציאות לא תשתנה מן היסוד.
נותר רק לקוות שלפחות מאזן המחירים שאנו משלמים יהיה מוצדק לטווח ארוך, כאשר אזרחי עזה שהמצור עליהם חייב להיות מחניק וקשה, יקיאו מתוכם את הטרור, יפילו את המשטר הבעייתי ששולט בהם, ויקימו מנגנון שפוי שיאפשר להם חיים נורמליים. כך או אחרת יותר משלנו לא נעים, עבור העזתים זו מציאות בלתי נסבלת.
